בטווח הזמן המיידי, הזווית הישראלית במלחמה בין רוסיה לאוקראינה היא מה שנעשה בסוריה. כיצד ינהגו הרוסים מול תקיפות חיל האוויר כנגד יעדים ומשלוחי נשק איראניים המיועדים להתבססותם בסוריה ולחיזבאללה.
בחודשים האחרונים הודק שיתוף הפעולה הביטחוני בין צה"ל לבין הנציגים הרוסים, כשהאינטרס המשותף היה לדחוק את האיראנים מסוריה, כל אחד מסיבותיו הוא, כשהרוסים רוצים להיות הפטרון היחיד של אסד על כל המשתמע מכך. מנגנון התיאום הוקם לאחר כניסת הרוסים לסוריה, ופעילותו הופסקה באופן ודאי פעם אחת לאחר הפלתו בטעות של מטוס נוסעים רוסי מטיל נ"מ סורי שנורה לאחר תקיפת מטוסי חיל האוויר באזור נמל לטקיה. רק בשבוע שעבר בזמן המתיחות ביקר בסוריה שר ההגנה הרוסי, ללמדנו עד כמה הזירה חשובה להם. פרט חשוב נוסף מעניין הוא שצה"ל דחה תקיפה בגלל זה כדי לא להביך אותו.
המבחן הקרוב יהיה בהמשך הפעילות של חיל האוויר במרחב כאשר לרוסים יש אפשרות לשבש באופן דרמטי את הפעילות בהינתן שישראל לא תרצה לפגוע במערכות שלה. לפני כמה שנים הציבו הרוסים מערכות הגנה מתקדמות מדגם S-300 ו-S-400, שיודעות גם לכסות שטחים נרחבים בתוך מדינת ישראל. נכון לעכשיו הן לא הופעלו נגד מטוסי הקרב של חיל האוויר, ויתרה מכך - הרוסים לא הכניסו אנשי הגנה אווירית סורים כדי ללמד אותם להפעיל את המערכת.
3 צפייה בגלריה
מערכות ההגנה האווירית של סוריה מעל דמשק במהלך יירוטים של תקיפה שיוחסה לישראל
(צילום: EPA)
השבוע דווח על שתי תקיפות של חיל האוויר בסוריה. הראשונה ביום שלישי בקוניטרה על הגבול בגולן, שם בוצע ירי בטיל קרקע לעבר מבנה שבו שהו כוחות חיזבאללה, כשהמטרה הייתה לאותת לצבא סוריה לא לאפשר להם לחזור לשם. התקיפה הזו, שהודהדה בישראל, לא באמת לימדה על רמת התיאום הביטחוני, אבל בלילה שבין שלישי לרביעי הייתה תקיפה רחוקה יותר של מטוסי חיל האוויר בדמשק נגד משלוח אמצעי לחימה שהגיע מטהרן ונחת בשדה התעופה. מערכות ההגנה האוויריות הסוריות הופעלו כמו בכל תקיפה, אבל הרוסיות לא.
על רקע ההתבטאויות של הגורמים בישראל והניסיון להלך בין שתי המעצמות ארה"ב ורוסיה, המבחן יהיה האם יישמר חופש הפעולה האווירי במרחב החשוב כל כך לצה"ל כדי למנוע התעצמות חיזבאללה בטילים מדויקים, בכלי טיס בלתי מאוישים, במערכות נ"מ, וכמובן באמצעי לחימה איראניים להתבססות בסוריה. במטכ"ל נערכים לכל תרחיש וגם למה שהוגדר כסוג של "קרירות זמנית" מצד הרוסים בסוריה.
מלבד הסיפור הקרוב, ישראל זקוקה לרוסים במאבק בתוכנית הגרעין האיראנית, כשההסכם החדש שמתגבש נראה גרוע מקודמו וצפוי להפוך את איראן למדינת סף גרעינית. לאור אוזלת היד האמריקנית, האירועים מחדדים שוב את העובדה שישראל תצטרך לסמוך רק על עצמה במלחמה כוללת ולחזק את היכולות העצמאיות שלה.
בניגוד לאוקראינה, לצה"ל עליונות מבצעית טכנולוגית ומודיעינית במרחב, אבל יש בעיה חשובה שמחייבת טיפול מיידי והיא בריחת כוח האדם האיכותי מצה"ל בדרגות הביניים, סרן ורב-סרן. סיפור הפנסיות והשיח המתלהם כלפי המשרתים עלולים להחליש את הצבא. הפתרון צריך להיות יצירתי, כשהצבא מוותר באופן חלקי על גובה הפנסיות ומנגד מגדיל באופן משמעותי את שכר המשרתים בדרגים הנמוכים, ובונה מודל שירות חדש בקבע. עד אז העליהום הופך לנזק אסטרטגי, ואם יימשך יהיה קשה לתקנו.
