הקלטות מהבור ב-8 באוקטובר 1973
(מתוך ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)
במשך שבועות התריע סגן סימן טוב בנימין, ששירת כקצין בחיל המודיעין בפיקוד דרום ב-1973, כי צפויה מלחמה קרובה עם מצרים. למרות ההתרעות החוזרות ונשנות שלו והציטוטים של מקור אמין, שגם היום הצנזורה אינה מתירה לפרסם את שמו, איש מבכירי צה"ל לא התייחס לאזהרות שהגשימו את עצמן ב-6 באוקטובר בסביבות 14:00 בצהריים. העדות הותרה אתמול (ראשון) לפרסום במסגרת השקת אתר האינטרנט הגדול והמקיף על מלחמת יום כיפור, לקראת ציון 50 שנה לפריצתה.
בכתב יד פירט הקצין את ההתרעות. במסמך שכותרתו "מתקפה מצרית יזומה", הוא כתב כי "החל מ-20 בספטמבר הגיעו ידיעות ממקורות שונים וטובים בדבר כוונות מצריות לחידוש הלוחמה". הוא הוסיף כי מ-21 בספטמבר "המצרים מתכוננים". הוא הוסיף כי ידיעות ממקור מהימן (הצנזורה מחקה את השם) משלושה תאריכים שונים – כשאחרון בהם הוא 1 באוקטובר - אז דובר על ההחלטה המצרית לחצות את התעלה. הוא ציין כי "בכל הידיעות לא ניתן תאריך, אך הודגש כי העיתוי קרוב".
הוא כתב כי שם המבצע יהיה "נג'אח". סגן בנימין כתב כי יש סימנים מעידים על סיכוי גבוה למלחמה. הוא ציין כי חלו שינויים במערכי הכוחות בחזית הדרומית. הוא ציין כי "לפי הערכת המקור גם בחזיתות אחרות". הוא הוסיף כי יש תזוזת טנקים אמפיביים לחזית, דרוכים לקצונה הבכירה, ביטול בחינות לקצינים וגם גיוס מילואים.
המקור אמר, כך לפי סגן בנימין, כי יו"ר אש"ף דאז, יאסר ערפאת, נפגש ב-14 בספטמבר עם נשיא מצרים אנוואר סאדאת. בפגישה ציין סאדאת שבקרוב מצרים תצא בהתקפה נגד ישראל, כשתוצאה ממנה יושג הסדר מדיני באזור.
סגן בנימין הצביע על גיוס מילואים, תזוזה של כוחות, בין היתר של 42 סירות. הוא הביא חיזוקים להערכותיו: "שינוי הערכות אלה אומתו על ידי מקורות (הצנזורה מחקה את השמות) נוספים (הצנזורה מחקה את השמות) ותצפיות כוחותינו".
הוא כתב גם על תרגיל צבאי גדול של המצרים, שייערך בין 1 ל-7 באוקטובר ושמו תחריר 41. בתרגיל הזה, התריע קצין המודיעין, ישתתפו כל זרועות הצבא המצרי. "בעניין זה צוין כי מקור (השם נמחק) מסר על תחילת תמרון כללי בצבא המצרי שהחל ב-20 בספטמבר ויימשך עד אמצע אוקטובר. ידיעה זו אומתה ממקורות מהימנים טובים נוספים".
סגן בנימין הזכיר גם את שידורי החדשות ברדיו קהיר. "ליבוי אווירת מלחמה עשוי להיווצר כתוצאה מהתנועה הצבאית רבתי בתוך קהיר ומבואותיה, פעילות הנתונה לתצפית התושבים האזרחיים", הוא כתב.
בסיכום דבריו, כתב סגן בנימין כי "האירועים וההתרחשויות שפורטו במסגרת התכונה שאותה בצבא מצרים, בצד הידיעות בדבר מתקפה מצרית יזומה, מביאים אותנו להערכה לפיה רוב האקטים הצבאיים שהוזכרו התבצעו על רקע תרגיל 'תחריר 41'. חיזוק לעובדה זו נמצא בזהות שבין העיתוי אותו מייחסים המקורות לבין עיתוי התרגיל למתקפה מצרית".
הוא הוסיף כי "לא מן הנמנע שההתרעות שנתקבלו (שמות של המקור נמחק) בסיסן בהערכות והתרשמות המקורות כתוצאה מהתנועות בהיקף נרחב, שאותן צפו או על אודותן שמעו ברחבי מצרים על רקע התרגיל". הוא סייג מעט את דבריו וכתב "בעבר (השם נמחק) על מספר עיתויים לפתיחה באש על-ידי המצרים בשנים קודמות, שלא התאמתו".
3 צפייה בגלריה
ראש הממשלה דאז גולדה מאיר עם הרמטכ"ל רב-אלוף דוד אלעזר
(צילום: אבי שמחוני, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון ו"במחנה")
הוא העלה כמה דברים בלתי ברורים בצבא המצרי, ערב המלחמה: "לא ברור מדוע יש צורך בביטול קורסים, לדחיית מבחנים לקצינים לצורך התרגיל. לא ברור מדוע דואגים המצרים לליבוי אווירת מלחמה באמצעי התקשורת, כאשר מדובר בתרגיל בלבד ומדוע מחייבים קצינים בחיל האוויר להאזין לתעמולה. לא ברור מדוע צריכים להעביר ציוד גישור וצליחה בהיקף כזה לקו התעלה לצורך התרגיל.
"לא ברור מדוע פתוח המצרים את קירות השקים (כ-40 במספר) בחזית הירידות למים בגזרה הדרומית של התעלה. לא ברור מדוע הופיעו טנקים בגזרה הצפונית בתעלה החל מתחילת ספטמבר. לא ברור מדוע המצרים נוקטים בהכנות כה נרחבות, כאשר זמן התמרון הינו שבוע החל בלבד, כפי שהתבטא במקורות מהימנים".
"נוהל סימן-טוב"
בסיכום הסקירה הועלו כמה אפשרויות, בהן שכל האירועים שהוזכרו התבצעו ומתבצעים על רקע ביצוע אימונים מקיפים כוללים בצבא המצרי, שתוכננו מראש. האפשרות השנייה הייתה כי לא ניתן להתעלם מאפשרות של ניצול ריכוז הכוחות במסגרת התמרונים המקיפים למעבר למתקפה כוללת, מאידך למבצעי אמת. באמ"ן העדיפו את האפשרות הראשונה, שהתבררה כמוטעית כמה ימים לאחר מכן.
בזכות סגן סימן טוב בנימין, שעליו מבוססת בין היתר הדמות "ויקטור גבאי" בסרט "שתיקת הצופרים" על פרוץ המלחמה, הוחלט לאחר מלחמת יום כיפור להפעיל את "נוהל סימן-טוב", לפיו כאשר קצין חולק מהותית על מפקדיו לגבי התרעה מודיעינית, הוא רשאי לפנות למפקד בכיר יותר, כולל ראש אמ"ן.
פורסם לראשונה: 23:47, 28.05.23
