מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2024 חשף כי בעוד צה"ל עדיין זוכה לאמון הציבורי הגדול ביותר, חלה ירידה משמעותית במידת האמון במשטרת ישראל בהשוואה למדידה שנעשתה אחרי 7 באוקטובר 2023. כבעבר, שיעורי האמון במוסדות הפוליטיים - הממשלה, הכנסת והמפלגות - הם הנמוכים ביותר. בנוסף, עולה כי פחות מחמישית מהישראלים מעריכים את המצב המדינה כ"טוב" או "טוב מאוד".
נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר, ומנהלת מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון, פרופ' תמר הרמן, הגישו את המדד לנשיא המדינה יצחק הרצוג. זו השנה ה-22 ברציפות של הפרויקט, שמשרטט תמונת מצב מורכבת בנוגע להערכת הציבור את חוסן הדמוקרטיה הישראלית, מידת האמון במוסדות המדינה והלכידות הפנימית בחברה. נוכח המלחמה והאירועים השוטפים, חזרו החוקרים פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן ואינה אורלי ספוז'ניקוב על חלק מהשאלות שנשאלו במדד שנבדק גם בחודש מאי האחרון.
המדד מצא כי בחודש מאי, 60% מהישראלים הגדירו את מצבה הכללי של ישראל כרע וכרע מאוד. באוקטובר, כנראה בעקבות התפתחות המערכה בצפון, נרשם שיפור מסוים - ו-48.5% אמרו כי הם חשים כך. לצד זאת, נרשמה עלייה בשיעור המגדירים את מצבה של ישראל כטוב, כטוב וכטוב מאוד (19%) או "ככה-ככה" (32%). בקרב היהודים הערכת המצב חיובית יותר מאשר בקרב הערבים: בחודש אוקטובר האמינו 45% מהיהודים שהמצב רע או רע מאוד, לעומת 67% מהערבים; ו-22% מהיהודים האמינו שהמצב טוב או טוב מאוד, לעומת 8% מהערבים.
עוד עולה מהנתונים כי יותר משלושה רבעים (77.5%) מהציבור הערבי מעריכים שהדמוקרטיה בישראל בסכנה. גם בקרב הציבור היהודי בלבד נרשם רוב של 54% שמאמין בהערכה הזו, כשברקע מזהירים במרכז ובשמאל מחזרת המהפכה המשפטית ומהתערבות פוליטית במשטרה ובתקשורת - ובימין מהכוח של מערכת המשפט וגופי האכיפה. ההבדלים בשאלה זו בין המחנות הפוליטיים (יהודים) הם גדולים: בשמאל מדובר ברוב גדול (94%) המאבחן סכנה. במרכז (71%) שותפים להערכה זו. ואולם, בימין מדובר במיעוט - ששיעורו עדיין גדול (38%) - המעריכים שהשלטון הדמוקרטי בישראל מצוי בסכנה חמורה. הסקר, נציין, נערך לפני טענות נתניהו ל"ניסיונות הפיכה" מצד גופי האכיפה.
אף על פי כן, כשני שליש מהיהודים ומהערבים השיבו שישראל היא מקום שטוב לחיות בו. בקרב יהודים, 70% ענו כי הם מעדיפים להישאר ולחיות בארץ גם אם יש או הייתה להם אזרחות זרה; בקרב הערבים, 71% ענו כך. רק לפני חמש שנים, בשנת 2019, ענו כ-84% מהערבים ומהיהודים כאחד כי הם מעדיפים לחיות בישראל.
לפי המדד, השנה חלה ירידה מסוימת באמון הציבור ברוב המוסדות, אך מדרג האמון כמעט שלא השתנה - ושיעורי האמון של הציבור היהודי במוסדות המדינה גבוהים באופן שיטתי מאלו של הציבור הערבי. מהנתונים עולה כי צה"ל זוכה לאמון הרב ביותר, ואחרי ירידה מסוימת במהלך השנה (מ-79% בדצמבר 2023 ל-69% במאי 2024), האמון בו בכלל המדגם עלה באוקטובר 2024 ל-77%. במקום השני נמצא נשיא המדינה, שגם שיעור האמון בו הולך ויורד - וכעת עומד על 38%.
בנוסף, אחרי שאירועי 7 באוקטובר הובילו לעלייה בשיעור נותני האמון במשטרה (55% בדצמבר 2023 לעומת 32% ביוני אותה שנה), האמון בה ירד שוב במאי 2024 (41%) - וחלה ירידה נוספת באוקטובר (37%). כל זאת, על רקע התערבותו ההולכת וגוברת של השר איתמר בן גביר בנעשה בה, שאף הביאה לחקירה פלילית נגד מקורביו שמונו לתפקידי מפתח.
מהנתונים עולה גם כי בציבור היהודי יש הסכמה רחבה (87%) שצה"ל מספק ביטחון והגנה לתושבי המדינה. מנגד, רק מיעוט (37%) בציבור הערבי חושבים כך. באשר למשטרת ישראל, רוב קטן בציבור היהודי (53%) סבור שהמשטרה מספקת ביטחון והגנה לאזרחי ישראל. בציבור הערבי פחות משליש מחזיקים בדעה הזו.
כמו כן, הציבור היהודי מעניק לצה"ל את הציונים הגבוהים ביותר על התנהלות מוסרית בעת לחימה ועל כושר לחימה, ואת הציון הנמוך ביותר על תפקודו בתחום המודיעין המסכל. הציבור הערבי מעניק לצה"ל ציונים נמוכים מאשר הציבור היהודי, כשהציון הנמוך ביותר הוא על התנהלותו המוסרית בשעת לחימה.
באשר לאג׳נדה פוליטית בארגוני הביטחון, עולה במדד כי רוב קטן מהמרואיינים היהודים סבורים שצה"ל והמוסד ניטרליים פוליטית. מחצית חושבים כך גם לגבי השב"כ. לגבי שלושת גופים אלה, שיעורים נמוכים יותר בימין סבורים שמדובר בגופים ניטרליים פוליטית, מאשר במרכז ובשמאל. רק מיעוט מעריכים כך לגבי המשטרה, הנתפסת כגוף בעל הטייה פוליטית. באשר לציבור הערבי, רובו סבור שכל גופי הביטחון אינם ניטרליים פוליטית.
שיעורי האמון בבית המשפט העליון נותרו כמעט ללא שינוי. בשתי המדידות, כרבע מכלל הציבור נתן אמון בתקשורת.
לצד זאת, האמון הנמוך בממשלה ובכנסת עלה מעט במהלך השנה: הממשלה עלתה מ-18% במאי ל-25% באוקטובר, והכנסת מ-13% במאי ל-16% באוקטובר. וכמו בשנים עברו, גם השנה המפלגות נמצאות בתחתית הרשימה.
המשתתפים נשאלו גם האם הם מסכימים שתמיד אפשר לסמוך על המדינה בעת צרה, ורק 25.5% מהיהודים השיבו שכן - לעומת 37% שהשיבו כך בשנת 2022. בקרב הערבים נרשמה דווקא עלייה בשיעור הסבורים שאפשר תמיד לסמוך על המדינה: מ-52% ב-2022 ל-61% ב-2024.
המשתתפים בסקר נשאלו מה יבטיח יותר את עתיד ביטחונה של מדינת ישראל, עוצמה צבאית או הסדר מדיני. בין מאי לאוקטובר חלה ירידה בשיעור האזרחים שסבורים שחיזוק העוצמה הצבאית יבטיח יותר את עתיד ביטחונה של ישראל בטווח הקרוב (מ-40% ל-30%). במקביל, חלה עלייה בשיעור המעריכים כי הסדר מדיני יבטיח יותר את ביטחונה (מ-19% ל-28%). לטווח הרחוק, רוב האזרחים ראו בשני המהלכים גם יחד את הדרך הטובה ביותר להבטיח את ביטחון מדינת ישראל - 38% במאי, ו-41% באוקטובר.
בימים אלה מתנהל מאבק ציבורי בשאלת היום שאחרי ברצועת עזה, והאם פתרון שיכלול בין השאר את סיום המלחמה ונורמליזציה עם סעודיה הוא הדרך להבטיח את ביטחון המדינה לשנים הבאות. על הרקע הזה, המדד לשנת 2024 בחן כיצד המחנות הפוליטיים בישראל תופסים את הדרך הטובה ביותר להבטיח את ביטחון המדינה. הנתונים בציבור היהודי: בשמאל, הסדרים מדיניים נתפסים כערובה הטובה ביותר לביטחון ישראל בטווח הקרוב והרחוק; במרכז, הפתרון האהוד ביותר הוא שילוב בין השניים; ובימין, בטוח הקרוב חיזוק העוצמה הצבאית נמצא במקום הראשון, ואילו בטווח הרחוק - שילוב בין חיזוק העוצמה הצבאית להסדרים מדיניים.
נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה יוחנן פלסנר מסר כי "האמון הקורס ברשויות השלטון ובמוסדות דמוקרטיים הוא תמרור אזהרה בוהק. זהו ביטוי לכך שאזרחים רבים בישראל מרגישים שהשלטון כבר אינו עובד כדי לקדם את טובתם ואת הטוב המשותף".
פרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון, הוסיפה כי "למרות האירועים המטלטלים של השנה האחרונה, המדד אינו מצביע על תנודות חריפות או שינויי מגמה בהשוואה למדד 2023. אי שביעות הרצון מהדרג הפוליטי לא נחלשה, והפערים בנושאי מפתח בין המחנות הפוליטיים נשארו בעינם".
נשיא המדינה יצחק הרצוג אמר על הממצאים כי "האמון בעצמנו, בעמנו, במדינתנו, היה תמיד אבן פינה עבורנו. כאשר האמון מתערער, כאשר היסודות מתערערים, האומה בסכנה. זו הנוסחה, במובנה הבסיסי ביותר. לכן, הירידה באמון הציבור בין האזרח הישראלי לבין מוסדות המדינה, אשר משקפת מגמה שבשנה האחרונה אפשר לחוש ביתר שאת, מטרידה אותי מאוד. אנו חייבים לפעול ולהשיב את אמון הציבור במדינה ובמוסדותיה. האמון הוא הנכס הגדול ביותר של כל מדינה. בשעה שבה רבים מוטרדים משחיקת ערכי הדמוקרטיה בישראל, אני מבקש להדגיש: לדמוקרטיה הישראלית אין תחליף".
הרשות השופטת מסרה, בשם ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית: "שימור וחיזוק אמון הציבור ברשות השופטת כרשות עצמאית ומקצועית, שיפור השירות לציבור והנגשת המערכת הן מטרות ויעדים עיקריים שהציבה לה הרשות השופטת. בנאומי בכנס העמותה למשפט ציבורי ציינתי כי 'היבטים רבים בניהול הרשות השופטת כרוכים במעורבות של גורמים ברשות המבצעת, ושל שר המשפטים בפרט. מונחים 'יבשים' לכאורה כמו תקנים, תקציבים, מינויים ואישורים הם מרכיבים העומדים בבסיס פעילותה של הרשות השופטת, ויש להם השפעה ישירה על השירות הניתן לציבור. אני שב ואומר - היותה של הרשות השופטת עצמאית, בלתי תלויה, מקצועית וא-פוליטית הם מרכיבים חיוניים והכרחיים להבטחת אמון הציבור בה".
