צפו: אולגה זדורוב מגיבה להחלטת בית המשפט
(צילום: אחיה ראב"ד)
רעייתו של רומן זדורוב, אולגה זדורוב, התייחסה בצהריים (יום ג') להחלטת בית המשפט המחוזי בנצרת שהורה לשחרר אותו למעצר בית תחת איזוק אלקטרוני ובתנאים שונים, דוגמת פיקוח והפקדת מאות אלפי שקלים. "אני מאוד שמחה ומאושרת למרות שזה עוד לא הסוף. רומן עוד לא עומד איתי פה אבל אנחנו מתכוננים ומתכננים את התנאים למעצר הבית. מקווים שהוא יהיה פה בקרוב ונקווה שגם המשפט החוזר יסתיים בבשורה כזו טובה".
זדורוב, שחשה ברע לאחר הקראת ההחלטה ופונתה מבית המשפט, סיפרה שעדיין לא שוחחה עם בעלה. "צריך להכין את הקרקע להכול - איפה נגור, תקשורת עם הילדים. אבל בכל אופן ההחלטה טובה ואנחנו מתכוננים", היא אמרה. "ההחלטה של השופט מאוד משמחת אותי. הייתי רוצה שכל השופטים יגיעו למסקנה שלו - שהפרקליטות פועלת בביזיון גדול ובמקום להוכיח את אשמתו הם מחפשים חיזוק לראיות שלא קיימות. אני מקווה שמהיום נתחיל בדרך אמיתית, הוגנת וטובה".
יבגניה גרישייב, אמה של אולגה זדורוב, סיפרה גם כן על שמחה. לאון, בנם של רומן ואולגה שנולד חודש לפני מעצרו של אביו, סיפר שהמשפחה מתכננת לאב "מסיבה גדולה", כלשונו. הוא אמר שהוא מתכנן לדבר איתו הערב, ולספר על השמחה במשפחה. "אגיד לו שזו הפעם הראשונה שזה לא אני שבא אליו - והוא בא אליי. תודה לכל מי שתמך", הוא אמר. לקראת המשפט החוזר החלה המשפחה בגיוס כספים.
אף שבית המשפט הורה לשחרר את זדורוב מהכלא עד לסיום המשפט החוזר נגדו בגין רצח תאיר ראדה, הוא לא ישוחרר היום. בקרוב אמור להתקיים דיון נוסף בנושא, שעד לקיומו תודיע המדינה אם בכוונתה לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון.
בית המשפט הציב שורת תנאים לשחרורו של זדורוב: חוות דעת של מינהלת האיזוק האלקטרוני, פיקוח 24 שעות ביממה, כל יציאה תדרוש אישור בית המשפט ותיעשה בליווי מפקח. הוא יידרש להפקיד 150 אלף שקל ועוד 200 אלף שקל ערבות עצמית. כמו כן יוצמדו לו מפקחים, וכל אחד מהם יחתום על ערבות של 150 אלף שקל.
בנימוקי החלטתו, כתב השופט ערפאת טאהא כי "הטיעון שהשמיעה המדינה כי אין בראיות החדשות שהציגה ההגנה כדי להפחית מעוצמת הראיות המרשיעות וכי אין כל סיכוי שראיות אלה יביאו לשינוי בתוצאות המשפט הוא טיעון העומד בסתירה חזיתית לקביעת השופט מלצר בהחלטה על קיום משפט חוזר ועל כן, אין לקבלו".
טאהא הוסיף: "ניתן לצפות כי המדינה תתמודד עם הבקשה לשחרור שהגיש המבקש, כאשר נקודת המוצא שלה היא החלטת השופט מלצר והקביעות המפורטות שבה לעניין הכרסום בראיות".
עוד כתב השופט: "לעניין עילת המעצר - בחלוף 15 שנים שבהן שהה המבקש בכלא והרשעתו בוטלה, נקודת האיזון השתנתה, והדגש היום הוא על זכויות המבקש והשמירה עליהן נוכח הפרת האיזון שנקבע בחוק המעצרים לעניין משך תקופת המעצר אף בעבירות חמורות, כגון רצח, אינוס והריגה.
"המדינה כמעט והתעלמה בטיעוניה ממשך הזמן שבו שוהה המבקש בכלא, והעלתה את טענותיה כאילו מדובר בדיון ראשון בעניינו. הכלל שהוא שבחלוף תשעה חודשים מיום המעצר, יש לשחרר את העצור עד תום ההליכים, אלא אם ישנן נסיבות מיוחדות המצדיקות המשך המעצר. ככל שתקופת המעצר הנוספת ארוכה יותר, כן צריכות להיות נסיבות אלה חזקות יותר. כללים אלה חלים ביתר שאת על מי שהוחלט לקיים בעניינו משפט חוזר בחלוף 15 שנים שבהן הוא יושב בכלא. לא המבקש היה צריך להוכיח כי הוא ראוי לשחרור, אלא היה על המדינה להראות כי על אף חלוף הזמן, קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות המשך החזקתו במעצר מאחורי סורג ובריח. בנטל זה לא עמדה המדינה".
