היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה תבהיר מחר לממשלה כי תוכל להגן בבג"ץ על אישור הסכם הגז עם לבנון אם הממשלה תמלא אחר הוראות החוק, התקדימים והפסיקה הנוגעת לאישור הסכמים בינלאומיים - ובמיוחד בהתייחס לעמידה בקנה אחד גם עם דיני הבחירות. גורמים משפטיים הזכירו היום (ג') שבדרך כלל נמנע בג"ץ מהתערבות בהסכמים מדיניים בטיעון של "אי שפיטות מוסדית", אך הוא עשוי לתהות בעניין תקינות אישור ההסכם במהלך מערכת בחירות.
במקביל, בג"ץ הורה למדינה להגיב עד מחר בשעה 10:00 בבוקר לעתירות שהגישו היום פורום קהלת וארגון לביא לבקשת צו ביניים נגד ההליך לאישור ההסכם. לטענת העותרים, "ההסכם נעשה בחוסר סמכות ועוד בתקופת בחירות".
היועצת המשפטית תקרא לממשלה לקבל החלטה אחת משתיים:
- הנחה של ההסכם על שולחן הכנסת לעיון חבריה למשך 14 יום (בלא הצבעה). לאחר מכן, יהיה אישור סופי של הממשלה והאמנה תכנס לתוקף.
- קיום הצבעה של הכנסת. סעיף 10 ה' לתקנון הממשלה קובע את החלופה השנייה: "הממשלה רשאית לקבוע כי בשל חשיבותה, תוגש אמנה בינלאומית גם לאישור הכנסת".
מכיוון שבהרב-מיארה לא תכריע בין שתי החלופות, היא תסביר מה יתרונה המשפטי של כל הצעה. על כל אחת מהן היא תוכל להגן בעתירות הצפויות לבג"ץ.
התייחסות שר הביטחון גנץ להסכם המסתמן
(צילום: ניקול לסקבי, משרד הביטחון)
לאחר שההסכם עם ממשלת לבנון יושלם, תועבר חוות דעת משפטית. רוב הנושאים המשפטיים כבר נדונו בעל פה בצוות השרים המצומצם שעסק בהסכם ובהם ראש הממשלה יאיר לפיד, שר הביטחון בני גנץ ושר המשפטים גדעון סער.
היועצת צפויה להדגיש בפני השרים את הליכי אישור ההסכם תוך תשומת לב לשלושה היבטים – תקדימים של אישור הסכמים מדיניים בינלאומיים בעבר, תקנון הממשלה המסדיר את הנושא ודיני הבחירות, שכן מדובר בהסכם נדיר בישורת האחרונה של מערכת בחירות המנועה לקבל החלטות מהותיות.
סעיף 10 לתקנון הממשלה המסדיר אישור אמנות בינלאומיות קובע ששר המבקש להגיש הצעה להחלטה בדבר אשרור אמנה בינלאומית יעביר למזכיר הכנסת, שבועיים קודם, שני עותקים מנוסח האמנה בתרגומה לעברית ואת עיקריה, על מנת שזה יביאם לידיעת חברי הכנסת.
לאחר העברת עותק האמנה לידיעת הכנסת ובחלוף 14 יום תועבר למזכיר הממשלה על-ידי השר המגיש הצעת החלטה בעניין אשרור האמנה. אישור הממשלה לחתימה על אמנה בינלאומית דו-צדדית נכנס לתוקף באקט החתימה עצמו.
נתניהו ללפיד: "מי שנכנע כך לחיזבאללה לא יכול להיות ראש ממשלה"
(מתוך פייסבוק)
גורמים משפטיים מעריכים שבהרב-מיארה תסביר לשרים כי אם תידרש להשיב לבג"ץ מהי הסיבה להחרגה של אישור הסכם מדיני במהלך מערכת בחירות, יוצגו חוות דעת של גורמים במערכת הביטחון, חלקן בסיווג הסודי ביותר, המסבירות "דחיפות וחיוניות" לאישור דווקא כעת. כן יודגש כי אישור ההסכם ימנע הסלמה ביטחונית בשטח.
גורמי פרקליטות העוסקים בבג"צים הדגישו בימים האחרונים שניתן יהיה להגן גם על עמדה משפטית שאין לערוך משאל עם על אישור ההסכם, מכיוון שמדובר בהסכם על חלוקת מים. לדבריהם "אין מדובר במושגים של חילופי שטחים, או ויתור על שטחים, במובנם המהותי". בחוק יסוד: משאל עם, שקיבלה הכנסת ב-2014 נקבע שהסכם מדיני הכולל ויתור על שטחים שבהם חלים "המשפט, השיפוט והמינהל" של מדינת ישראל יהיה טעון אישור של משאל עם, אלא אם אושר בכנסת ברוב משמעותי של שמונים ח"כים. החוק אושר אז כדי להקשות על ממשלות עתידיות לשנות את מעמדן של ירושלים, רמת הגולן או לבצע תיקוני גבול באמצעות חילופי שטחים שבריבונות ישראלית כחלק מהסכם מדיני.
בתוך כך, יו"ר סיעת הליכוד ומרכז האופוזיציה ח"כ יריב לוין ויו"ר סיעת הציונות הדתית ח"כ אורית סטרוק פנו ליועצת המשפטית לממשלה, ודרשו ממנה להעביר להם את חוות הדעת שמסרה בקבינט, ולפיה, כך לטענתם, המליצה לראש הממשלה לפיד להעביר את הסכם הגבול הימי עם לבנון לאישור הכנסת.
מורן אזולאי וגלעד מורג השתתפו בהכנת הכתבה
