בחודש שעבר הודיעו סעודיה ואיראן על חידוש היחסים הדיפלומטיים ביניהן אחרי שנים של נתק בין המדינות - שהתפוגג עוד יותר בפגישה בין שרי החוץ של שתי המדינות בתחילת החודש. מי שתיווכה בהסכם הזה, וגם קצרה הצלחה דיפלומטית ותודעתית במזרח התיכון, היא סין - שם נפגשו שרי החוץ של סעודיה ואיראן. אחרי ההצלחה הזו, כך נראה, הסינים מנסים לפנות גם לפתרון סכסוך אחר במזרח התיכון, כזה שנמשך לכל הפחות עשרות שנים – הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
ביום שני האחרון שוחח שר החוץ אלי כהן עם שר החוץ הסיני צ'ין גאנג. בהודעת שר החוץ הישראלי לא הוזכר כל שיח עם הסינים על שיחות עם הפלסטינים, ומטעם כהן נמסר כי השניים דנו ב"סכנה בתוכנית הגרעין האיראנית". אלא שההודעה הסינית, שבה נמסר כי שר החוץ שוחח עם עמיתו הישראלי ועמיתו הפלסטיני ריאד אל-מלכי, התמקדה בנושא אחר לגמרי: חשש מהסלמה במתיחות בין ישראל לפלסטינים, ותמיכתה של בייג'ינג בחידוש שיחות השלום בין הצדדים.
בהודעת משרד החוץ הסיני נאמר כי השר אמר לשרי החוץ של ישראל ושל הרשות הפלסטינית כי סין מוכנה לסייע בשיחות בין הצדדים, ואף הדגיש בפני שר החוץ כהן כי ההסכם בין סעודיה לאיראן היווה דוגמה טובה להתגברות על פערים באמצעות דיאלוג. לפי הודעת משרד החוץ הסיני, גאנג אף אמר לכהן שבייג'ינג מעודדת את ישראל והפלסטינים להציג "אומץ פוליטי", ולצעוד לכיוון חידוש השיח בין הצדדים.
יממה למחרת השיחה בין כהן לשר החוץ הסיני, דובר משרד החוץ בבייג'ינג וונג וונבין אישר כי השר פנה לעמיתיו – ואמר: "זה אף פעם לא מאוחר לעשות את הדבר הנכון". לפי הסינים, שר החוץ כהן ציין שישראל מחויבת להפחתת המתיחות, אך הדגיש שיהיה קשה לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני בטווח הקצר.
בדיוק על רקע הגברת המעורבות הסינית במזרח התיכון, נשאל השבוע ראש הממשלה בנימין נתניהו בריאיון ל-CNBC על סין – וגם על ההסכם בין סעודיה לאיראן. נתניהו ניסה לשלוח מסר לסעודיה, ואמר כי היא עלולה להצטער על כך שחברה ל"אומללות". "95% מהבעיות במזרח התיכון נובעות מאיראן", אמר נתניהו, שציין כי הראיות ל"אומללות" אותה עשויה סעודיה לחוות כתוצאה מהתקרבות לאיראן הן לבנון, תימן, סוריה ועיראק.
למרות זאת, הוא אמר כי הוא מאמין שההסכם בין סעודיה לאיראן, שבו תיווכה סין, היה קשור יותר למלחמה בתימן. "אני חושב שלסעודיה ולהנהגה שם אין אשליות סביב השאלה מי האויבים שלהם, ומי החברים שלהם במזרח התיכון. הם מבינים שישראל היא שותפה הכרחית".
"מכבדים את סין, אבל יש לנו ברית עם ארה"ב"
פרשננו לענייני צבא וביטחון רון בן ישי ציין לאחר חתימת ההסכם בין סעודיה לאיראן בתיווך סין כי ארה"ב רואה בבייג'ינג כבת התחרות והאויבת העיקרית שלה בכלל התחומים: הכלכליים, הצבאיים, וגם על מעמד המעצמה המובילה בתחרות הגלובלית. על כן, ציין, מדאיג שסין מחזקת את אחיזתה במזרח התיכון כתוצאה מחידוש היחסים האלה על חשבון ארה"ב – שהיא מעצמת החסות שלנו באזור.
ראש הממשלה נתניהו נשאל השבוע בריאיון אם הוא מודע להצעה הסינית, והשיב שלא. הוא הוסיף כי "אנחנו מכבדים את סין, עושים איתה עסקים נהדרים, אבל יש לנו ברית הכרחית עם הידידה הגדולה שלנו ארה"ב".
נתניהו גם קרא למעורבות אמריקנית גוברת במזרח התיכון. "לא רק ישראל. רוב המדינות במזרח התיכון יברכו על מעורבות אמריקנית גדולה יותר במזרח התיכון", אמר נתניהו. "אני חושב שזה חשוב מאוד שארה"ב תהיה ברורה לגבי המחויבות והמעורבות שלה במזרח התיכון".
טומי שטיינר, מנהל תחום מדיניות בקבוצת SIGNAL העוסקת ביחסי ישראל-סין וסין והמזרח התיכון, אמר כי "המשמעות של דברי ראש הממשלה היא ככל הנראה שישראל מתחילה להבין שההתערבות הסינית בסוגיות מדיניות ואסטרטגיות במזרח התיכון עלולה לפגוע בישראל. העקרונות המנחים את סין במסגרת 'יוזמת הביטחון הגלובלית' – והיוזמה הזו היא בבסיס התיווך הסיני בין סעודיה לאיראן – והיא הוצגה כבסיס לפנייה של שר החוץ הסיני לעמיתו הישראלי – הם בעייתיים מאוד מבחינתה של ישראל. העקרון המרכזי ביוזמה הוא 'הביטחון הבלתי-ניתן לחלוקה' – הביטחון של מדינה אחת לא יכול לבוא על חשבון מדינה אחרת. שר החוץ הסיני הקודם – והיום הדיפלומט הסיני הבכיר – הצהיר לפני מספר חודשים שיש לשמר את ביטחונן של כל מדינות האזור, ולא להעמיד את 'הביטחון המוחלט' של מדינה אחת מעל כל האחרות. ויש להניח שהוא התייחס לישראל. מכאן העניין הישראלי למנוע את ההרחבת ההשפעה המדינית הסינית במזרח התיכון".
הוא הוסיף כי "דבריו של ראש הממשלה בהקשר הזה לפיו ישראל רוצה במעורבות אמריקנית גדולה יותר מתייחסים ככל הנראה לאכזבה המשותפת לישראל ולשותפותיה באזור מהירידה בעניין האמריקני במזרח התיכון. היריבות עם סין ועם רוסיה תופסת את עיקר תשומת הלב המדינית והאסטרטגית של וושינגטון. המזרח התיכון איבד מחשיבותו עבור ארה"ב למרות שהאמריקנים מכחישים זאת. בביקורו באזור, הנשיא ביידן הצהיר שדווקא בגלל היריבות עם רוסיה וסין, ארה"ב לא הולכת לשום מקום. אבל, בין אם ההערכה ביחס לאינטרס האמריקני באזור נכונה ובין אם לאו – זה הגורם המדרבן את סין להגביר את מעורבותה במזרח התיכון".
עוד אמר שטיינר כי "לישראל אסור לשבת מהצד ולהסתפק בניסיונות הדיפה של מהלכים סיניים או בתלונות על ארה"ב. ישראל צריכה להבין שהיא לא רק מעצמה אזורית, אלא גם מעצמת ביניים בזירה הגלובלית. היא צריכה למנף את יכולותיה בתחומי החדשנות, הטכנולוגיה והביטחון וליצור עבור עצמה שותפויות חדשות ולהתברג בקואליציות מדיניות כדי להרחיב את עוצמתה המדינית. זה יאפשר לישראל להציב בפני סין קווים אדומים ברורים. החדירה הסינית הגוברת למזרח התיכון אינה רק איום, אלא גם הזדמנות במידה וישראל תשכיל לפעול בצורה חכמה".
בייג'ינג, שמנסה למצב את מעמדה העולמי, הציגה בחודש פברואר האחרון גם תוכנית להסכם שלום בין רוסיה לאוקראינה, אחרי שיח בין נשיא סין שי ג'ינפינג לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין. בתוכנית קראה סין למנוע הסלמה גרעינית, אך לא הזכירה את הסגת הכוחות הרוסיים משטח אוקראינה.
מנהיגי המערב דחו בתוקף את ההצעה, אבל נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי דווקא קיבל את ההצעה באופן זהיר. הוא אמר כי היא תהיה מקובלת עליו, אם תורה לפוטין להסיג את חייליו מכלל השטחים שכבשה רוסיה מאוקראינה.