שעות ארוכות לאחר שאלפי מחבלי חמאס פשטו על יישובי עוטף עזה ב-7 באוקטובר, עובד חברת החשמל עדי אוחנה הצליח לצאת ממקום עבודתו בתחנת הכוח רוטנברג ליד אשקלון. ב-21:00 התאפשר לו לצאת לכיוון ביתו שבמושב מבקיעים. ברגע אחד, בכיכר באזור התעשייה באשקלון, הוא הבחין במחסום וחשש שנתקל במחבלים. הוא ביצע פניית פרסה - ואז 11 שוטרים במחסום - שחשדו שהוא מחבל - ירו בו מיד למוות. ל-ynet נודע כי מח"ש החליטה לסגור את התיק, וקבעה כי "הנסיבות אינן מצדיקות העמדה לדין".
מפרטי החקירה עלה כי לא פחות מ-11 שוטרים בלבוש מדים טקטיים, חלקם רעולי פנים, השתתפו באירוע הירי. מח"ש קבעה כי אין ראיות מספקות או הצדקה להעמדתם לדין פלילי לאור הסיטואציה המורכבת ששררה באותן שעות ביישובי הדרום.
אוחנה, אביה של יובל, שעבד 14 שעות במשמרת, יצא לדרכו הביתה מאזור התעשייה באשקלון, ברכבו הפרטי מסוג רנו. השוטרים, שהקימו מארב נגד מחבלים באזור בעקבות התרעות ביטחוניות רבות להימצאות מחבלים במרחב חשדו באוחנה כי הוא מחבל וסימנו לו לעצור באמצעות פנס. אוחנה שכנראה חשד שהשוטרים הם מחבלים שאורבים לו, החליט לבצע פניית פרסה - ואז נורו לעברו יותר מ-80 כדורים.
חומרי החקירה העלו עוד כי כעבור דקה או שתיים מהירי הקטלני באוחנה, הגיע עובד נוסף שיצא מחברת החשמל לכיוון המחסום. השוטרים סימנו לו לעצור באמצעות סימון בפנס. כשהוא יצא מהרכב, השוטרים עמדו מולו עם נשקים שלופים, ואז הוא צעק לעברם "אני אזרח!" ונשכב על הרצפה. לאחר מכן, השוטרים ניגשו לרכבו של אוחנה והבינו את גודל הטרגדיה.
"אדם תמים, בלי נשק, עם רכב ישראלי, שפשוט נרצח בצורה הכי רשלנית שיכולה להיות", אמרה אחייניתו של עדי, רותם, שוטרת בעצמה, שלושה ימים לאחר הירי הקטלני. "למה לא לירות בגלגלים? למה לא לירות באוויר? דוד שלי קיבל טלפון להגיע לבית החולים מבלי שנתנו לו אפילו פרט אחד קטן על מצבו של אחיו, ומשם החל מחול שדים אחד גדול. עדי לא היה בבית החולים, ואז שלחו אותו לגופות בלוד, גם שם הוא לא היה. אחר כך שלחו אותו לרמלה, וכל זה מבלי לדעת איך בכלל זה קרה שהוא מת?! הוא רק הלך הביתה לאכול".
בחודש אוגוסט האחרון עתרה משפחתו לבג"ץ בבקשה לקבל את תיק החקירה במח"ש. "הדברים מנוהלים בסחבת מכוונת", טענו עורכי הדין אורי זמברג ועודד הראל, שייצגו את המשפחה. "נציגי המשפחה זכאים לסגירת מעגל ולקבלת פרטים אודות נסיבות מותו של אחיהם".
