אלפים הגיעו היום (שני) לירושלים כדי ללוות למנוחות את החטוף הרש גולדברג-פולין, שנרצח בשבי על ידי מחבלי חמאס. הרש נטמן בהר המנוחות בגבעת שאול, ונשיא המדינה יצחק הרצוג הגיע בהזמנת המשפחה ונשא דברי הספד. אזרחים רבים עמדו עם דגלי ישראל לאורך מסע הלווייתו בעיר. אנשי הפועל ירושלים, שאותה אהד, הגיעו להלוויה עצמה עם חולצות אדומות ועליהן הכיתוב "סליחה".
זמן קצר אחר כך התקיימה בבארי הלווייתה של כרמל גת, שאף היא נרצחה בשבי - ולפניה הייתה שיירת דגלים צהובים בכניסה לקיבוץ. גילי רומן, קרוב משפחתה, תקף בריאיון ל-BBC את הממשלה: "לא ראיתי חרטה, ולא קבלת אחריות". באחד ההספדים נאמר: "המדינה שלנו העדיפה מלחמה על פני חיים. העדיפה מלחמה על פני חייך". במשפחתה של כרמל ביקשו לא לצלם את ההלוויה, שגם אליה הגיעו אלפים.
הלווייתו של הרש גולדברג פולין ז"ל
(צילום: Alyamama TV)
שיירת הלווייתו של הרש בירושלים
(צילום: עמית שאבי, רוני גרין שאולוב)
ג'ון, אביו של הרש, ספד לבנו בהלוויה בירושלים: "הרש תמיד השתמש בחוכמה שלו. הוא היה אהבתי. כשהוא היה בן שבע סיפרנו לו שאנחנו עושים עלייה. אמרנו לו שהשם 'הרש' יהיה קשה לישראלים, ושאלנו אם ירצה להחליף או אולי כינוי. הוא אמר בביטחון 'אני הרש, והישראלים יתמודדו'.
"הרש, אני מצטער. אנחנו מצטערים. אנחנו נכשלנו, אתה לא נכשלת. אתה היית דוחף חזק יותר, ואנחנו נדחוף כדי שהמוות שלך ושל כל החיילים לא יהיה לשווא. נחזיר הביתה את החטופים הנותרים. קיבלנו אלפי הודעות סליחה ועוד לא אבדה תקוותנו. החיים שהיו לנו איתך היו ברכה ועכשיו נעבוד כדי שהמורשת שלך תהיה ברכה. אני אוהב אותך", אמר.
אימו רייצ'ל אמרה כי "היה לי זמן רב לחשוב על הרש, דבר אחד שחשבתי עליו היה איך מכל האימהות בעולם זכיתי במתנה יפה כמו הרש. מה עשיתי? הרש לא היה מושלם, אבל הוא היה הבן המושלם עבורי. אני מוקירה תודה לאלוהים. במשך 23 שנים הייתה לי פריווילגיה להיות אמא של הרש, אפילו שרציתי שזה יהיה ליותר זמן". היא פנתה לבנה, ואמרה: "במשך החודשים האלו דאגתי לך. התגעגעתי. עכשיו אני לא צריכה לדאוג יותר. עכשיו לנצח תהיה ילד יפה".
אחותו ליבי ספדה לו בדמעות: "אני לא אהיה אותו הדבר בלעדייך. לעולם לא אמצא את המילים שיתארו את השבר שנוצר בתוכי. היית ילד של אור, של אהבה, של צניעות ושל שלום. היה משהו מיוחד בנוכחות שלך. פשוט היית אתה. אם לא ידעת את זה שם, קבור בחושך, עכשיו למעלה אתה יכול לראות כמה אנשים אוהבים אותך, בכמה לבבות נגעת. ברגעים הכי קשים שלי עצמתי עיניים ודמיינתי שיש חוט שקוף שמקשר ביני לבינך. הרגשתי את הנשימות שלך, את החיות שלך. החוט הזה לא נקרע, הוא רק נמתח לשמיים וארץ. סליחה שלא הספקתי לומר לך שלום".
אחותו אורלי המשיכה: "קשה לי ואני לא בנוח, ובכל זאת אני יודעת שאני צריכה לומר כמה דברים. הרש, אח שלי הגדול, אני וליבי אוהבות לדבר על הקשר המיוחד של אחינו. משהו ממני מת אתמול, ברגע אחד זה נגמר. מצד אחד אתה לא איתנו כבר שנה, אבל מצד שני ברגע אחד הכאב הפך להיות חד יותר. הערצתי אותך. היה לנו קשר קליל, מגובש ואוהב".
בפתח דבריו אמר הרצוג "אני מבקש סליחה. ממך, כרמל, אורי, עדן, אלמוג ואלכס. אני מבקש סליחה בשם מדינת ישראל. סליחה שנכשלנו בהגנה עליכם במחדל הנורא של 7 באוקטובר. סליחה שנכשלנו בהשבתכם הביתה בשלום".
הנשיא הוסיף: "האור המיוחד שלך, הרש, כבש את כולנו ממבט ראשון, אפילו מבעד לכרזות הזועקות לשובך. רובנו לא זכינו להכיר אותך בחייך, אבל אתה כל כך חי בנו, כבר אחד עשר חודשים. מיכל ואני פגשנו את הוריך ומשפחתך פעמים רבות בשנה האחרונה, וזכינו להכיר אנשים בעלי שיעור קומה יוצא דופן וללמוד מהם שיעור שלא נשכח לעולם - על אהבת אם ואב ללא גבולות.
"רק לפני מספר שבועות, בערב תשעה באב נשאנו תפילה בבית הנשיא, יחד עם הוריך – הרש - לשובך, יחד עם כל החטופות והחטופים. ועכשיו, לבנו השבור, נעשה רסיסים רסיסים. עתה מוטלת על מדינת ישראל משימה דחופה ומידית. על מקבלי ההחלטות לעשות כל שניתן, בנחישות ובאומץ: להציל את מי שעוד ניתן להציל, ולהשיב את כל בנינו ובנותינו, אחינו ואחיותינו", אמר.
הוא הדגיש כי "זו לא מטרה פוליטית, ואסור להפוך את זה למחלוקת פוליטית. זהו צו מוסרי, יהודי ואנושי עליון של מדינת ישראל לאזרחיה. בצו הזה לא עמדנו. אנחנו כמובן לא שוכחים לרגע את חובתנו לבוא חשבון עם המרצחים הנתעבים שטבחו בך הרש, בחבריך, באחיותינו ובאחינו. גם כאן, המשימה ברורה ומחייבת: להמשיך ולהילחם עד חורמה בארגון הטרור הרצחני חמאס, שהוכיח שוב שאין קץ לרצחנותו ולפשעים נגד האנושות שהוא מוכן לבצע".
חבריו בקהילת אוהדי הפועל ירושלים ספדו לו: "התאהבנו בך כילד צעיר ביציעים. גדלנו והתבגרנו לצידך. נסענו יחד לקחת חלק פעיל עם ברמן בגרמניה מקווים שהרגשת כמה הם לקחו חלק במאבק לשיחרורך ובתמיכה האינסופית. הרש כמה אתה חסר לנו, רוח השטות שלך בכל משחק. בכל מקום תמיד היית שם בשורה הראשונה צמוד לגדר צמוד לתוף עם דגל הפועל ירושלים ביד. תודה שהיית פה ללמד אותנו ולחלוק איתנו את טוב ליבך".
חבר אחר סיפר על המאבק: "עשינו הכל למען השחרור שלך. תפאורות עם הפנים הטובות שלך, דגלי ענק עם הדיוקן וכל מה שאפשר לעשות כדי שישמרו עלייך. כל היציע שר את שמך וקרא לשחרור שלך. השחקנים לבשו חולצות של הרש בכל משחק. שטפנו את הרחובות בהפגנות הכל למענך הרש. סלח לנו שלא הצלחנו במשימה הגדולה שלנו. נותר לנו לרפא את החברה שלנו, לאסוף את השברים של הלב להיות פה בשביל אורלי וליבי ובשביל ההורים המדהימים שלך.
"אוהבים אותך אח קטן שלנו. מקווים שכבר עכשיו אתה מבלה עם ענר. אתה תמיד תהיה בליבנו בכל מקום, בכל משחק ובכל יציע. נוח בשלום אהוב ליבנו מתגעגעים זוכרים כואבים, בריגדה מלחה".
הרש נולד בארה"ב ועלה עם משפחתו לישראל ב-2008. ב-7 באוקטובר הוא בילה במסיבת הטבע ברעים, ונחטף מ"מיגונית המוות". כחודשיים לפני הירצחו בשבי פורסם סרטון, באישור המשפחה, שבו נראים מחבלי חמאס מובילים אותו ושלושה חטופים נוספים לטנדר שלהם.
הרש נפצע ככל הנראה מרימון שזרקו מחבלי חמאס לעבר המיגונית, ובסרטון שפורסם ניתן לראות אותו פצוע קשה בידו - כשהוא מובל בכוח אל הטנדר. הוריו נאמו בוועידה הדמוקרטית, בניסיון לגייס את העולם לשחרורו - ולשחרור כל החטופים.
אמש ליוו אלפים את החטופים אלמוג סרוסי, עדן ירושלמי, אורי דנינו ואלכס לובנוב בדרכם האחרונה. שלושת אחיו של אלמוג הגיעו ללוויה עם חולצות שעליהן מודפס "מחזירים אותם הביתה עכשיו", ואימו, נירה, ספדה לו בבכי: "בן יקר שלי, אהוב שלי. כמה התפללנו לחבק אותך, לראות את החיוך שלך. קיווינו לראות אותך שמח, מוקף במשפחה וחברים, אבל הופקרת, יום-יום". הרב הראשי לישראל לשעבר, יצחק יוסף, קרא בהלווייתו של אורי כי "לעשות הכל לשחרורם של החטופים, אפילו לשחרר מאות ואלפי מחבלים רוצחים עם דם על הידיים. ככה צריך לעשות".
אימה של עדן ספדה לה בהלווייתה: "אני מצטערת. התפללנו, רצינו להאמין שזה לא נכון. לא ככה דמיינתי את הסוף שלך. רציתי לקבל אותך חיה, הרבה אנשים רצו להכיר אותך - אבל לא ככה. סליחה שלא הצלחנו להציל אותך". מיכל, אלמנתו של אלכס, סיפרה: "נשבענו עד שהמוות יפריד בינינו. אז איך הוא הפריד? אני ידעתי ואמרתי לכולם שאתה חוזר. היית הבעל הטוב בעולם, הבן אדם הכי טוב שהכרתי, ויעידו פה כולם. סליחה שלא הצלחתי להחזיר אותך ושנתתי לך ללכת למסיבה הארורה הזו. אולי הייתי צריכה להתעקש יותר".
מתן צורי ואילנה קוריאל השתתפו בהכנת הכתבה
פורסם לראשונה: 15:57, 02.09.24
