קייב הייתה שקטה לחלוטין לאורך היום האחרון. אם המתקפה הרוסית על הבירה הייתה נמשכת, או שהיו תנועות צבא על הקרקע, אז המסוק של המשלחת האוקראינית לא היה ממריא ועושה את 250 הקילומטרים צפונה לגבול בלארוס למשא ומתן עם הרוסים.
המלחמה באוקראינה – עדכונים אחרונים:
• עשרות הרוגים בצ'רנייב, טנקים וירי ליד מתקן גרעיני. פוטין: "המבצע מתקדם לפי התוכניות"
• המו"מ התחדש תחת אש. מקרון לפוטין: "אתה משקר לעצמך, המדינה שלך תסבול"
• האוקראינים והאירופים דרשו לחסום את ערוצי הטלוויזיה של פוטין בארץ, ישראל סירבה
• ילדים וגם קשישה: דיכוי המחאה ברוסיה נמשך, כבר 7,600 נעצרו
• מי נגד מי במשבר באוקראינה? מדריך
• נמצאים באוקראינה או בגבולותיה? רוצים לדווח ולצלם? לחצו כאן
נראה שהסיבה העיקרית לכך שפוטין רוצה להמשיך את השיחות היא טור הפלישה הענק שלו שתקוע מצפון לקייב, ונמשך עשרות קילומטרים בגלל מחסור בדלק ובמזון. בפקקי התנועה העצומים תקועים הטנקים, הנגמ"שים, מכליות הדלק ואינספור משאיות שהתערבבו אלה באלה, פגוש אל פגוש, בלי יכולת לזוז לכיוון כלשהו. הדרך היחידה שפתוחה בפני הטור הזה היא לנוע קדימה לעבר קייב, שהרובע הצפוני שלה נמצא כ-20 ק"מ מדרום למשמר הקדמי המוביל את הטור הרוסי, ולסובב את הכוח הזה אחורה ייקח ימים רבים.
זלנסקי במסיבת עיתונאים ממקום מסתור
(צילום: אדוארד דוקס )
פוטין רוצה להרוויח זמן, והשיחות עם נציגיו של זלנסקי מאפשרות לו לנסות לתקן וליישר את הפאשלה הצבאית, ואולי אף להתקדם ולכתר את הבירה קייב מכמה מקומות. אחד המשתתפים האוקראינים בשיחות סיפר לי שהמשלחת הרוסית דווקא ריככה את דרישותיה - וכי זה נותן מקום לתקווה.
בקייב עצמה היו בלילה שעבר כמה פיצוצים ליד מוסדות ומבני ציבור שנועדו כנראה לזרוע בהלה בקרב האוכלוסייה שממילא מפוחדת, וחלקה הגדול כבר הפך לפליטים. מבצעי הפיצוצים היו כנראה כוחות מיוחדים או משת"פים אוקראינים שהניחו מטעני חבלה בקרבת אותם מתקנים, אבל כמעט שלא נגרם נזק. אחת מתחנות הרכבת בעיר, שאירע לידה פיצוץ, פונתה מאלפי האנשים שניסו באותה שעה להגיע באמצעות הרכבת מערבה אל מחוץ לקייב.
10 צפייה בגלריה
כוחות הרוסיים תקועים. השיירה הארוכה
(צילום: EPA / SATELLITE IMAGE 2022 MAXAR TECHNOLOGIES)
אתמול הגיע מספר הפליטים באוקראינה, לפי הודעת נציב האו"ם לפליטים, למיליון נפש. ההערכה היא שהם בעיקר תושבי קייב וחרקוב, שתי הערים הגדולות במדינה, שנמלטו מבתיהם. העיר הייתה אתמול שוממה כמעט לגמרי, ומי שנשאר ולא ניסה לברוח יושב במקלטים. שקט מעיק שורר ברחובות. אמש, בעת כתיבת דברים אלה, שמעתי בחוץ שוב את יבבת הסירנות ופיצוצים של שני טילים רוסיים שנחתו כנראה בשולי העיר. ההפצצה לא מפסיקה, ואנחנו שומעים עוד ועוד התפוצצויות, לעיתים קרוב יותר למרכז העיר ולעיתים רחוק יותר.
ביממה האחרונה עברו הכוחות הרוסיים, שמתוסכלים כנראה מהכישלונות הצבאיים שלהם כמעט בכל זירות הלחימה, לעשות את מה שנמנעו ממנו עד כה. הם מנצלים את כוח האש האדיר שלהם כדי לפגוע ישירות ביישובים אזרחיים, ואפילו בשכונות מגורים. הם משתדלים לפגוע במבני ציבור, אבל הפספוסים רבים ואזרחים רבים נפגעים.
יתרה מזאת, הצבא הרוסי החל לעשות בחרסון וגם בחרקוב שימוש בפצצות מצרר נגד אדם ובפצצות דלק אוויר. הפצצות האלו נקראות לעיתים גם פצצות ואקום. ראש הקרב מפזר תרסיס של דלק באוויר, ואז בשיהוי קטנטן מצית אותו. ההתפוצצות שנוצרת שורפת כל גוף אורגני שבתוך בניין, אך משאירה את הקירות החיצוניים שלמים ובוערים. אמנת ז'נבה אוסרת את השימוש בנשק הזה, מפני שהוא עשוי לגרום להרוגים ופצועים. גם מרתפי הבניינים שאינם נפגעים ישירות מהאש, מספיק שראש קרב טרמוברי כזה יפגע בבניין כדי שגם אנשים במקלט יישרפו חיים.
תשומת הלב עברה אתמול בבוקר לדרום, לערים האוקראיניות שלחוף הים השחור, ובראשן העיר חרסון שסמוכה לחצי האי קרים וכן הערים מריופול ומליטופול. כולן ערי נמל. הכוחות הרוסיים הגיעו מחצי האי קרים, והיו צריכים לנוע קילומטרים ספורים כדי להיכנס לעיר חרסון. קדמה למתקפה הפצצת ריכוך עזה של העיר, ואז נכנסו הנגמ"שים עם לוחמי החי"ר הרוסים לתוך העיר ונעו ברחובות, חלקם אף ברגל. אחר הצהריים הכריז ראש העיר חרסון שהעיר נכבשה. כוח אחר, שמאיים על עיר הנמל מריופול, מתקדם לעברה משטח רוסיה ומשטח המחוז הבדלני דונייצק. בכוח הזה פועלים רוסים ובדלנים ביחד כדי לכבוש את מריופול.
שלוש סיבות מובילות את פוטין לרכז את מאמציו בחופי הים השחור באוקראינה. הראשונה - לפתוח מסדרון יבשתי לחצי האי קרים, השנייה - להטיל מצור ימי על אוקראינה כדי שלא תוכל לקבל אספקה מהים ובכך תאלץ להסיר את המצור היבשתי על חצי האי שסופח לרוסיה ב-2014, וסיבה נוספת היא לאפשר אספקה מלאה של מים לקרים. אחרי שחבל הארץ הזה סופח, אוקראינה סגרה סכר גדול של מאגר מים מרכזי שנמצא ממערב לחרסון ובקרים סובלים מאספקה דלה של מים. הצבא הרוסי רוצה לפתוח את הסכר על ידי שליטה בעיר חרסון, וייתכן שינסה לכבוש את גם את עיר הנמל הגדולה אודסה שנמצאת מצפון-מערב לחצי האי.
אפשר להניח שיש סיבה נוספת להתמקדות של הכוחות הרוסיים בדרום אוקראינה. באזור הזה נמצאים יחסית מעט כוחות של צבא אוקראינה, שמתמקדים ברובם בהגנה על המזרח והצפון. עם זאת, היו שם קרבות לא מעטים.
במסיבת העיתונאים המחתרתית שערך, זלנסקי העביר את מסריו באמצעות התקשורת הבינלאומית. המסר החשוב ביותר היה מבחינתו, הוא שאוקראינה דורשת מנאט"ו להטיל "אזור אסור בטיסה" במרחב האווירי שלה. המשמעות המעשית היא שזלנסקי דורש שמטוסי הקרב של נאט"ו ימנעו ממטוסים רוסיים, בעיקר מטוסי קרב, תובלה ומסוקים רוסיים, מלטוס בשמי אוקראינה. כלומר, זלנסקי דורש מנאט"ו להיכנס ללחימה - אבל רק במימד האווירי שלה.
נאט"ו כבר דחתה את הדרישה, מפני שפירושו של הדבר הוא מלחמה ישירה שנאט"ו הודיעה מראש שהיא לא מתכוונת להיכנס אליה אם פוטין יפלוש לאוקראינה. כאמור, נאט"ו לא מראה סימנים של התרככות, מפני שמדינות נאט"ו אינן רוצות להסתבך בלחימה עם רוסיה באוקראינה.
שלשום דיברתי עם אנשים רבים שניצלו את השקט ויצאו לרחובות לנשום אוויר צח. בשיחות האלה התברר לי סופית שאצל רובם ההתנגדות לפוטין ולרוסים לא נובעת כל כך ממניעים לאומניים-רגשיים, אלא מפני שהם פשוט לא רוצים לחיות תחת משטר כמו של פוטין.
אזרחי אוקראינה, כולל דוברי הרוסית והאנשים שרואים ברוסיה את המרכז התרבותי שלהם, חוו 30 שנה של משטר דמוקרטי וליברלי. מושחת אומנם, אך כזה שאפשר לפתוח בו את הפה, להרוויח כסף וליהנות מהחיים הטובים שאזרחי המערב נהנים מהם - והם לא רוצים לחזור אחורה. לא למשטר שהיה בתקופה הסובייטית, וגם לא למשטר האוטוריטרי שישנו היום ברוסיה.
מסתבר שהחופש שמציע המודל הדמוקרטי-ליברלי המערבי הוא גורם רב עוצמה שגורם לאוקראינים להתנגד - גם במחיר קורבנות בנפש - לניסיון הרוסי להכפיף אותם למרותו של פוטין. זו הסיבה כנראה גם להצלחתו של זלנסקי שאינו פורט בעיקר על המיתר הלאומני האוקראיני, אלא דווקא על זכותם של האוקראינים, ועל הצורך להיאבק למען החופש שלהם, תרתי משמע. הרטוריקה שלו מרשימה ומשכנעת, ובעיקר - היא נופלת על אוזניים שרוצות לקלוט את המסר וליישם אותו.
פורסם לראשונה: 22:05, 03.03.22
