ביטון ועורכי דינו בחודש שעבר: "נעשה צדק"
(צילום: שחר גולדשטיין)
הפרקליטות ערערה אחר הצהריים (יום ד') לבית המשפט העליון על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב לזכות מכל האישומים את הקבלן יאיר ביטון בפרשה שנודעה על שם החברה שלו, "ב. יאיר", ושבמסגרתה נטען כי קיים קשרים עם העבריין יצחק אברג'יל.
לפי הפרקליטות, נפלו טעויות מהותיות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, שקבע בחודש שעבר – בתום משפט שנמשך שש שנים ארוכות – כי הפרקליטות לא הצליחה להוכיח "קשר פלילי" בין ביטון לבין שאר המעורבים בתיק.
בערעור ביקשה הפרקליטות מבית המשפט העליון להרשיע את ביטון בעבירות מהן זוכה – קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, איסור הלבנת הון, אי-גילוי מידע ופרסום מטעה בידי נושא משרה בכיר בתאגיד ועבירות מנהלים ועובדים בתאגיד.
לנוכח היקף התיק וכיוון שעניינם של נאשמים אחרים בפרשה, אשר זוכו מחלק העבירות, טרם הסתיים, ביקשה הפרקליטות מבית המשפט העליון ארכה להגשת נימוקי הערעור במאוחד. הודעת הערעור הוגשה באמצעות מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה עו"ד רחל מטר ועו"ד שרית משגב.
הפרשה נחשפה במאי 2014, אז נעצרו ביטון, אברג'יל ומעורבים נוספים. במרכז הפרשה עמד החשד כי ביטון פעל יחד עם אברג'יל, שנחשב אז לראש ארגון פשע, כדי להעביר בדרכי מרמה ובאמצעות חברת הנדל"ן כספים לאברג'יל ולמקורביו.
לפי האישום המקורי, ביטון היה מנהל ובעל המניות העיקרי ב"ב. יאיר" – חברת נדל"ן ציבורית – וב-2007 התפתחה מערכת היחסים המתוארת באישום בינו לבין אברג'יל. לפי הפרקליטות אברג'יל וביטון ביקשו לממש את הקשר ביניהם באמצעות חוזי בנייה לפרויקטים של דירות באילת, וחלק מהכספים שהועברו לצורך בניית הדירות הועברו למעשה לאברג'יל ולמקורביו.
כדי להעביר את הכספים נטען באישום כי שני נאשמים נוספים – ניסים פינס שהיה פושט רגל, וקבלן בנייה בשם שמעון בלולו – הקימו יחד חברה בשם "ש.י גן רווה". החברה הזו, כך נטען, הציגה עצמה במרמה כחברת בנייה בעלת סיווג קבלני לבניית מבנים בשווי של עד שבעה מיליון שקלים.
ביטון, נטען, דאג שחברה-בת של החברה שלו "ב. יאיר" תתקשר בחוזה עם החברה "ש.י גן רווה", על חוזים לבניית 86 יחידות דיור באילת – ו"גן רווה" תקבל בתמורה 41 מליון שקלים. ביטון, נכתב עוד באישום, ידע ש"גן רווה" אינה חברה קבלנית, ואין לה הכשרה בבניית פרויקטים בסדר גודל כזה.
בסופו של דבר נטען כי "ש.י.גן רווה" בנתה את הדירות באילת – אבל ברמת בנייה נמוכה, תוך גרימת ליקויי בנייה שונים ומנגנון של חשבוניות פיקטיביות להתחמקות ממס. למרות ש"גן רווה" לא השלימה את הדירות, לא שילמה לכל הספקים, ולא עמדה בחוזים – ביטון דאג לכאורה שחברתו תעביר ל"גן רווה" 52 מיליון שקלים. בהמשך נטען כי ביטון הסווה את הקשר בכך שכיסה את חובות "ש.י גן רווה" ב-20 מיליון שקלים נוספים, וחברתו תיקנה את הליקויים ופיצתה דיירים באילת.
בלולו ופינס, כך נטען באישום, משכו חלק ניכר מהכסף – והעבירו אותו לאברג'יל ומקורביו. הפרקליטות טענה כי הכסף הועבר להשקעה בקזינו ברומניה ולחשבון הקנטינה של אברג'יל בכלא ושל מקורביו שהיו בכלא האמריקני באותה תקופה.
3 צפייה בגלריה
ביטון לאחר הזיכוי. הפרקליטות טוענת: "היו פגמים מהותיים בפסיקת המחוזי"
(צילום: מוטי קמחי)
בהחלטתה בחודש שעבר קבעה שופטת המחוזי טלי חיימוביץ' שלא הוכח קשר פלילי בין ביטון לנאשמים האחרים, ולדבריה סיבה מרכזית לכך הייתה שהפרקליטות נמנעה מהגשת חוות דעת של מומחים: "מיזמי בנייה הם תחום מקצועי מורכב. הוכח בפניי כי פריצת תקציבי בנייה היא דבר שבשגרה. נדרש היה להוכיח כי התשלומים היו בלתי סבירים בנסיבות הבנייה – תמחור המיזם, מיקומו באילת ועוד. לכן זיכיתי את ביטון מהמיוחס לו באישום".
שני הנאשמים האחרים באישום הנוכחי, שלא כולל את אברג'יל, הורשעו רק באופן חלקי: ניסים פינס הורשע בעבירות מס וזוכה מעבירות מנהלים בתאגיד, ושמעון בלולו הורשע בעבירות של הלבנת הון ועבירות מס, וזוכה גם הוא מעבירות מנהלים בתאגיד וכן מעבירות חדלות פירעון. חברת "גן רווה" שהשניים הקימו הורשעה בעבירות מס בלבד.
השופטת קבעה כי הוכח הקשר בין בלולו ופינס לבין אברג'יל, וכי האחרון היה למעשה בעל השליטה בחברת "גן רווה", גם אם לא בהכרח הבעלים שלה. "הוכחה השפעתו של אברג'יל על קבלת ההחלטות בגן רווה, הוכחה הזרמה של כספים וטובות הנאה מגן רווה לאברג'יל", אמרה השופטת. "הזרמת הכספים בוצעה בדרך עקיפה, מדובר בטקטיקת הסתרה של הנאשם בלולו, שנועדה להרחיק עצמו מעשייה פלילית".
אברג'יל הואשם בנפרד מהמעורבים האחרים בפרשה. משפטו לא החל עדיין, למרות שחלפו שש שנים מאז הגשת האישום. הסיבה לכך היא שהמשפט הזה הוקפא עד לסיום משפט ענקי אחר שבו מעורב אברג'יל – ב"פרשה 512" – וזה מתנהל כבר שנים ארוכות. לגבי חברת "ב. יאיר" הפרקליטות חזרה בה מכתב האישום שייחס לה עבירות של תכנון ובנייה.
