הנהלת השלטון המקומי והשלטון האזורי הודיעו הבוקר (יום שני) בתום דיון חירום על הצטרפות לשביתה במשק שעליה הכריזה ההסתדרות, ובמסגרתה נעצרו גם ההמראות מנמל התעופה בן גוריון. השביתה ברשויות המקומיות תחל מחר. במקביל, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים הודיע גם הוא על הצטרפות לשביתה באופן מיידי: "החל מרגע זה כל העובדות והעובדים הסוציאליים, ללא יוצא מן הכלל, שובתים", מסרו.
יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס מהליכוד, הסביר כי "צו השעה מחייב אותנו לפעול באופן מיידי ולהודיע על הצטרפותו של השלטון המקומי לשביתה הכללית. הקרע בעם והכאוס האדיר שישראל נמצאת בו הגיע לנקודות הכמעט אל-חזור. אנחנו קוראים לראש הממשלה לעצור את החקיקה לאלתר, ולבטל את פיטוריו של שר הביטחון, שאיתו אנו עומדים בקשרי עבודה בתחום ביטחון הערים והעורף. על ראש הממשלה לחשב מסלול מחדש ולהגיע להידברות מיידית בין הצדדים שתביא להסכמה רחבה. שמירה על אחדות עם ישראל ובטחון מדינת ישראל הם הדבר החשוב ביותר".
זמן קצר לאחר מכן, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים הודיע כאמור גם הוא על הצטרפות לשביתה. "החל מרגע זה אנחנו, העובדות והעובדים הסוציאליים, יחד עם כלל עובדות ועובדי ישראל, שובתים! יחד נעלה להפגנה בירושלים מול כנסת ישראל. כעובדות ועובדים סוציאליים יש לנו אחריות כפולה ומכופלת לפעול למען צדק חברתי, ולעמוד יחד עם שאר העובדות והעובדים במשק למען הציבור והמדינה".
במקביל, מזכיר ארגון העובדים הארצי של עובדי התעשייה האווירית לישראל, יאיר כץ, בנו של שר התיירות מטעם הליכוד חיים כץ, קרא גם הוא לנתניהו להחזיר את גלנט לתפקידו. "אנו נמצאים בתקופה ביטחונית רגישה וגלנט הוא האיש הנכון במקום הנכון. בתקופתו הקצרה בתפקיד מצאתי אוזן קשבת ושר שקול התומך במפעלים הביטחוניים וקשוב לצרכים. ישראל נקלעה למערבולת והגיע הזמן לקבל החלטות לטובת המדינה, ויפה שעה אחת קודם", אמר.
במקביל, ברקע הכרזתם של עשרות ראשי רשויות כי יפתחו בשביתת רעב באוהל מחאה מול בית ראש הממשלה בנימין נתניהו ברחוב עזה בירושלים, ראש העיר קריית אונו, ישראל גל, אמר לאולפן ynet כי ההחלטה לשבות רעב התקבלה בקרב ראשי הרשויות עקב "מצוקת התושבים", לדבריו. "אין יותר קרובים לנושא מאשר ראשי הרשויות, שמרגישים את תחושת התושבים שאלה שיושבים בירושלים פשוט מנותקים. אנחנו מרגישים את המתח בין חברים, בין תלמידים בבתי הספר, בין אנשים שהולכים לעבודה".
גל הדגיש: "הוויכוחים נמצאים בכל מקום, מהרחובות ומקומות העבודה, ועד ועדי הבתים וגני הילדים. הגיע הזמן לעצור את הטרפת הזאת".
אתה אומר שבעצם השלטון המרכזי מנותק מהמקומי.
"לחלוטין מנותק מהמקומי, ואנחנו צריכים לנסות ולהירגע, לנסות לפשר ולגשר. לכן זאת הזעקה האמיתית. לא יכול להיות שהממשלה תהיה מנותקת ממה שקורה ולא חשוב כרגע כל הדיונים של צודקים או לא צודקים, הרוב קובע או לא הרוב קובע. אנחנו בקריסה חברתית וצריכים לעצור את זה עכשיו ולאלתר".
ראש העיר המועצה המקומית זכרון יעקב, זיו דשא, אמר כי יותר מ-40 ראשי רשויות ישבתו רעב. "אנחנו עולים לשבות עד שהעסק הבלתי סביר והבלתי הגיוני הזה ייעצר לחלוטין. זה לא רק הרפורמה. כל מי שיקרא או יראה את 140 החוקים שעומדים מאחוריה, זה פשוט בלתי נתפס. זה עיוות של הדמוקרטיה". דשא התייחס גם לפיטוריו של יואב גלנט מתפקיד שר הביטחון: "זה לא סביר, לא הגיוני ולא נתפס, שגורם מקצועי הזהיר את ראש הממשלה בהתאם לדברים ששמע מאנשי המקצוע - והוא מפוטר.
דשא תקף את נתניהו: "אם ראש הממשלה מפטר את שר הביטחון, הוא מפטר את מי שהשר מייצג - את כל אנשי הביטחון. זאת אומרת הרמטכ"ל הרצי הלוי, ראש המוסד, ראש השב"כ, הוא למעשה מבטל את דעתם. זה בלתי נתפס ובלתי קביל. אנחנו מבטאים מחאה עממית אמיתית".
אתה אומר שזו מחאה עממית - הצטרפו גם ראשי רשויות שמזוהות עם הצד שנמצא בשלטון?
"אני חבר במרכז הליכוד מגיל 10. בזכרון יעקב חלק מצביעים לימין, גם לליכוד, וגם מצביעים למפלגות מרכז-שמאל. זכרון מייצגת את החברה הישראלית. אני כבר לפני כמה שבועות אמרתי שזה לא עניין של שמאל או ימין, זו שאלה של דמוקרטיה, ואני עומד על זה. אנחנו מבטאים חשש הולך וגדל ולא מוכנים למה שקורה במהפכה הזאת, שגורמת לעיוות ואולי אפילו לפגיעה חמורה ואנושה בדמוקרטיה".
ראש המועצה האזורית ברנר, דורון שידלוב, אמר כי ראשי הרשויות מבקשים להעביר לנתניהו מסר על הפגיעה בחברה הישראלית. "אנחנו מרגישים את הפגיעה הגדולה בתושבים שלנו מדי יום, ולכן אנחנו מבקשים לעצור ולדבר", אמר. שידלוב הוסיף: "אנחנו קיבלנו החלטה אתמול בלילה, אחרי הפיטורים של גלנט. מספיק עם דיבורים, אנחנו הולכים לעשות מעשה. והמעשה שעליו החלטנו הוא לעלות לירושלים ליד מעון ראש הממשלה ולשבות ללא הגבלת זמן עד שתיעצר החקיקה. אני מקווה מאוד שנתניהו יודיע על עצירת חקיקה, אך במידה שהוא לא, אנחנו נמשיך עם שביתת הרעב שלנו. אני מאמין שיצטרפו אלינו עוד ראשי רשויות".
נשיאת האוניברסיטה הפתוחה, פרופ' מימי אייזנשטדט, התייחסה בריאיון לאולפן ynet להשבתת הלימודים באוניברסיטות המחקר, ברקע המחאה הנרחבת שפרצה אמש באופן ספונטני, עקב פיטוריו של גלנט, וסיפרה כי "ההחלטה התקבלה תוך כדי הדיונים שלנו על הצעדים הבאים במידה ולא עוצרים את החקיקה, ואז הגיע ההודעה לגבי גלנט".
פרופ' אייזנשטדט תיארה: "אנחנו ראינו מה קורה בחוץ, ברחובות, והחלטנו שאנחנו באמת לא יכולים לשתוק. הגענו למקום שאנחנו חוששים גם לחברה, וגם לאקדמיה ולחופש המחקרי שלנו. אנחנו עוצרים את הלימודים ומאוד מוטרדים מההשפעה על הסטודנטים, אבל מאוד חשוב לנו דווקא ברגע זה להבהיר שלימודים זה לא רק לימודים מהספר או מהזום. יש ללימודים גם היבט חברתי ואזרחי מאוד משמעותי, ושם אנחנו מוצאים את עצמנו. אנחנו חושבים שהאמירה שלנו, אמירה ככלל האוניברסיטאות, היא אמירה מאוד חשובה".
פרופ' אריה צבן, נשיא אוניברסיטת בר אילן ויו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות, אמר כי מדובר ב"אירוע ממש יוצא דופן, אני לא חושב שהיה אירוע כזה אי פעם. ביקשנו הרבה מאוד זמן לעצור את החקיקה ולהיכנס להידברות כי אנחנו יושבים קרוב לסטודנטים ולחוקרים ורואים את הקרע בעם. אנחנו רואים את הקרע אצל הסטודנטים ושומעים את החששות שלהם. אנחנו רואים את הפגיעה שכבר שמתרחשת במדע, ופשוט אי אפשר היה לתת לדבר הזה להמשיך להתגלגל. גם אם יש סטודנטים שחושבים אחרת, מכולם שמעתי שזה כבר לא שאלה של בעד או נגד הרפורמה, זו שאלה של אם יש לנו עתיד או אין לנו עתיד".
כל האוניברסיטאות שובתות? גם אוניברסיטת אריאל?
"כולן. גם אוניברסיטת אריאל. שם אולי לא ישבתו כל היום. הם יודיעו בהמשך, אבל כולם שובתים, זו הייתה החלטה פה אחד, קשה, מורכבת, אבל הכרחית, ואנחנו עומדים מאחוריה במלוא התעוזה".
פרופ' רון רובין, נשיא אוניברסיטת חיפה, סיפר על התגובות השונות לשביתה מצד הסטודנטים וסגל ההוראה." ישנן תגובות שונות, מכל המפה הפוליטית. אני רוצה לומר שאנחנו מחנכים ומנהיגים, ההחלטה הזאת לא התקבלה בגלל פופולריות, היא התקבלה כי אנחנו מחנכים ומכשירים את מנהיגי העתיד של החברה הישראלית. ראינו לנכון לתת דוגמא ושיעור לכל הסטודנטים שלנו, גם אלה שבעד וגם אלה שנגד. יש כאן נושא עקרוני על דמות המדינה, על מהותה. גם מבחינת הסגל יש דעות שונות, אבל כאן נכנס תפקיד המנהיג, והתפקיד הזה הוא להגיד 'עד כאן'. מכאן אי אפשר להתקדם למקומות אחרים".
כמה זמן תשבתו?
"אנחנו נראה בהמשך, נעקוב אחרי האירועים. לב העניין, ואני אומר את זה ממפגשים רבים עם סטודנטים, הוא השאלה היא רק על דבר אחד: האם יש לנו עתיד פה או אין לנו? זה מה שמטריד אותם, זה מה שמטריד את האנשים, העניין המשפטי זה כבר של אתמול, זאת השאלה ואנחנו נשבות כל עוד לא נבטיח שיש לנו עתיד בטוח, חופשי, מדעי, ומובטח לכולם".