ראש המטות המשולבים של צבא ארצות הברית, הגנרל מארק מילי, אמר לפנות בוקר (יום ה') כי מספר החיילים הרוסים שנהרגו או נפצעו בתשעת חודשי המלחמה באוקראינה גבוה משמעותית מ-100 אלף, וכי וושינגטון מעריכה שמספר הנפגעים בקרב החיילים האוקראינים דומה. לדבריו, עד 40 אלף אזרחים אוקראינים נהרגו מאז הפלישה הרוסית ב-24 בפברואר.
7 צפייה בגלריה
הכוחות הפרו-רוסיים במחוז דונייצק. בתוך חודשים מספר הרוגים גבוה מזה של כל שנות הלחימה באפגניסטן
(צילום: רויטרס)
המספרים שסיפק מילי באירוע בניו יורק הם המדויקים והגבוהים ביותר שמסרה עד כה ארה"ב, אך בדבריו לא הבהיר כמה מהחיילים בשני הצדדים נהרגו להערכתו. בספטמבר העריכו גורמים במערב כי 20-15 אלף חיילים רוסים נהרגו באוקראינה בחצי שנה של מלחמה, מספר גבוה יותר מזה שהיה לצבא הסובייטי בכל שנות המלחמה שלו באפגניסטן בשנות ה-80, וכי עוד כ-60 אלף חיילים רוסים נפצעו.
אוקראינה מדווחת בשבועות האחרונים כי הצבא שלה, הנלחם בכוחות הרוסיים בחבל דונבאס ובאזור מחוז חרסון, הורג כעת עשרות עד מאות חיילים רוסים ביום, אך לטענה הזו אין אישוש. בעולם מעריכים כי קייב ומוסקבה מדווחות שתיהן על יותר הרוגים בצד השני מכפי שיש באמת, בניסיון לפגוע כל אחת במורל של לוחמי יריבתה.
7 צפייה בגלריה
חייל אוקראיני מבשל בעמדה צבאית בצפון חרסון. "כ-40 אלף אזרחים אוקראינים נהרגו"
(צילום: EPA)
הפעם האחרונה שבה רוסיה עדכנה על מספר החיילים ההרוגים בשורותיה הייתה בספטמבר, ואז היא מסרה ש-5,937 חיילים רוסים נהרגו. אוקראינה נמנעת בעיקרון מלמסור מספרים מדויקים, אבל באוגוסט צוטט מפקד הצבא שלה כאומר שכ-9,000 חיילים אוקראינים נהרגו עד אז.
30-20 אלף רוסים בחרסון: "הנסיגה יכולה לארוך שבועות"
דבריו של מילי נאמרו שעות אחרי שרוסיה הכריזה כי היא מסיגה את כוחותיה מהעיר חרסון, בירת מחוז חרסון שבדרום אוקראינה, משום שהיא אינה יכולה עוד להבטיח את שלומם שם לנוכח התקרבות הכוחות האוקראיניים, המנהלים באזור מתקפת-נגד. אם הנסיגה אכן תתבצע, תהיה זו מכה קשה לצבא הרוסי ואחת ההשפלות הגדולות ביותר שספג עד כה באוקראינה. עם זאת, בקייב הפצירו אמש בעולם שלא למהר להאמין לרוסים כי הם נסוגים, והזהירו כי ייתכן שההודעה נועדה לנטוע באוקראינים תקוות שווא ולפתות את הצבא האוקראיני לתוך העיר חרסון כדי שימצא עצמו תחת אש מכיוונים בלתי צפויים.
בדבריו הלילה אמר מילי כי רוסיה ריכזה כ-30-20 אלף חיילים בחרסון, ושלכן נסיגה משם יכולה לארוך כמה שבועות. "ראינו סימנים ראשוניים לכך שהם באמת נסוגים", אמר מילי. "הם הצהירו פומבית שהם עושים את זה, ואני מאמין שהם עושים את זה כדי לשמר את הכוח שלהם ולגבש מחדש את קווי ההגנה מדרום לנהר הדנייפר, אבל נצטרך לחכות ולראות".
מילי הזהיר כי ייתכן שהרוסים ינצלו את הנסיגה כדי להכין מחדש את כוחותיהם למתקפה שתיערך באביב, אך ציין כי לדבריו יש בכך גם הזדמנות לפתוח במשא ומתן. עם זאת הודה שכדי לפתוח במשא ומתן שכזה יצטרכו הן רוסיה והן אוקראינה להגיע להבנה הדדית שייתכן כי ניצחון צבאי איננו בר-השגה ולכן צריך לפנות לאמצעים אחרים.
דיווח: ארה"ב סירבה לספק לקייב מל"טים מתקדמים
"וושינגטון פוסט" דיווח השבוע כי גורמים אמריקניים לחצו לאחרונה על עמיתיהם בקייב לאותת שהם נכונים למשא ומתן עם רוסיה, והזהירו אותם כי בצל משבר האנרגיה והמזון שגורמת לעולם המלחמה באוקראינה עלולות בעלות בריתה של קייב במערב להתעייף, ולהיעשות פחות נחושות לסייע לה במלחמה. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הדגיש לאחרונה שוב ושוב כי לא יסכים לנהל משא ומתן עם רוסיה כל עוד נשיאה הוא ולדימיר פוטין, וכי יהיה מוכן לפתוח בשיחות על פתרון מדיני רק אחרי שזו תסיג את כל חייליה משטח אוקראינה.
בתוך כך, העיתון האמריקני "וול סטריט ג'ורנל" דיווח כי ממשל ביידן סירב להעביר לידי אוקראינה מל"טים מתקדמים למרות בקשות שהופנו אליו בעניין מצד קייב ומצד מחוקקים משתי המפלגות בקונגרס. לפי הדיווח, משרד ההגנה דחה את הבקשות מחשש שהעברת המל"טים, מסוג Gray Eagle MQ-1C, תגרום להסלמה בסכסוך ותאותת לרוסיה שארה"ב מספקת לאוקראינה נשק היכול לשמש לתקיפת מטרות בתוך שטחה של רוסיה. שיקול נוסף, כך מדווח בעיתון, הוא החשש שטכנולוגיה המותקנת במל"טים אלה תיגנב בשדה הקרב.
סירובה של וושינגטון לספק את המל"טים לאוקראינה בא כשברקע הדיון הציבורי בחוסר הנכונות של ישראל להעביר נשק לאוקראינים. רוסיה איימה שצעד ישראלי כזה יהרוס את היחסים בין מוסקבה לירושלים.
