הסתיימה עונת הבחירות, ובלי ששמנו לב התחילה עונת החיזור. אחרת אי־אפשר להסביר את מקהלת השאגות של חלק מהזכרים בלהקה. כנהוג בעונה, מתחרים הזכרים בגרון ניחר של שאגות מטורללות: קריאות למרד, להתפטרויות המוניות, כאוס והפחדות. אחד עולה על הגשרים עם דגל, השני מצעיד בסך מיליון אזרחים דמיוניים שאיש מהם לא נתן לו את קולו בבחירות האחרונות. אחרים כותבים בשצף על קץ הימים ומצטטים בהתלהבות את כתבי ה"ניו יורק טיימס", שמצטטים את אותם כותבים עצמם - וחוזר חלילה - והכל ביושר עיתונאי. וממול, אזרחים מפוהקים שמגרדים בראש ושואלים: כולנו מסכימים שהמערכות המשפטיות, החינוך, המשילות ומעורבות הכסף הזר צריכים שינוי, ולמצער תיקון. הרי על זה היו הבחירות. נבחרה קואליציה שמבקשת ליישם את המדיניות שהבטיחה. מדוע מתפלאים השואגים שפוליטיקאים מבקשים ליישם ממש את אותן הבטחות שהבטיחו לבוחריהם?
מי לימד את אותם פוליטיקאים שזה עתה הפסידו בבחירות, שפוליטיקאי לא אמור לקיים את אשר הבטיח לקהל בוחריו? אז זהו. הגיע זמן יושרה. נציגי ציבור נבחרים כדי ליישם את מה שהבטיחו. חכו בסבלנות. אולי תתאהבו ברעיון.
הגיע גם זמן צניעות. תנו קצת שקט. רדו מהבמות. התכנסו עם עצמכם ובדקו כיצד במשך 15 שנים לא העמדתם מתחרה ראוי לבנימין נתניהו, המנהיג הטוב ביותר שהיה לישראל בדורות האחרונים. האיש בן 73 ומשחק על כל המגרש - חלוץ, בלם, קשר ושוער. תלמדו את סוד כוחו. העם בישראל זקוק לאופוזיציה ראויה שתאתגר את הממשלה, שתהיה אלטרנטיבה ראויה לשלטון. לא חוזרים לשלטון בהצהרות מקטבות, בקריאה לעולם הפרוגרסיבי להקשות על ישראל ובהשנאה של ערכי היהדות והמסורת. קחו פאוזה. שאלו את עצמכם לאן נעלמו הבוחרים שלכם.
קל לתקוף את אחיכם החרדים. הם נראים שונה ומהווים מטרה קלה לנלעגות פרימיטיבית של הלועגים להם. אבל זכרו כמה בוחרים הפסדתם שהיו רוצים שתתמכו בשמירת השבת במרחב הציבורי, בחיזוק לימודי האתוס היהודי - ובשמירה קפדנית על אופייה היהודי של המדינה. ואם מדברים על אופי, אז זה בדיוק מה שחסר לכם.
אופי. בוחרים לא מעריכים פלסטלינה אידאולוגית, פוליטיקאים חסרי עמוד שדרה, שבשבת ערכית שהמציאה את המשפט שהקפדתם להשמיע "מה שרואים מכאן לא רואים משם" - כתירוץ נבזי לרמות את הבוחר שזה עתה בחר בכם. והרי החדשות: המשפט הזה כבר לא עובד. בדקו גם מדוע במרחב הערבי הם מעדיפים לכונן יחסים דווקא עם הימין הישראלי, וממש לא עם השמאל היהודי, שכביכול מוכן להתמסר יותר לדרישותיהם. הסיבה פשוטה להחריד: במרחב המזרח־תיכוני בזים לחולשה. לחסרי אופי. תשאלו אותם. הם יאמרו לכם שהם מעדיפים להגיע לשלום עם יהודים שנאמנים למסורתם. נאמנים לדתם.
רמי סימנירמי סימני
כשאתה מזלזל בערכיך, אתה בעצם בז להיסטוריה שלך. אם אתה בז להיסטוריה שלך אז אתה חלול. אם אתה חלול אז אתה חלש. ואז עדיף לעלות עליך מאשר לחיות לצידך. הערבים, בתרבותם המוסלמית, לא מעריכים יהודים המתכחשים לעברם. לא אוהבים מתרפסים המדברים סרה במדינתם. חשבו כמה בוחרים הפסדתם שלא מוכנים לחיות חיים יהודיים מנותקים משורשיהם. הפכתם חלולים, אז הבוחר עשה לכם את מה שעושים כאן במרחב. פשוט עלה עליכם. תשאלו את מרצ.