שלושה חללי צה"ל, שנפלו בקרבות ברצועת עזה, הובאו היום (שישי) למנוחות: סגן יעקב איליאן, סגן שי איילי ורס"ל (במיל') טל שועה. מאז שבעה באוקטובר נהרגו 471 חיילי צה"ל. 139 מהם נפלו בתמרון הקרקעי ברצועת עזה.
"יצאת למלחמה הזאת בלב שלם"
סגן יעקב איליאן (20) נפל בקרב בצפון רצועת עזה, והובא למנוחות הבוקר בבית העלמין הצבאי קרית שאול בתל אביב. איליאן, תושב רמת גן, היה צוער בגדוד גפן של בית הספר לקצינים, ושירת כמפקד כיתה בבא"ח גבעתי. כשהיה נער התנדב איליאן במשטרה, ועם גיוסו החל במסלול של לוחם בגדוד שקד של גבעתי. לאחר מכן יצא לקורס קצינים ומשם נשלח ללחימה בעזה, ממנה לא שב.
הלוויתו של יעקב איליאן
(צילום: ירון ברנר)
קרן, אחותו הקטנה של יעקב, ספדה לו: "אח שלי, יעקב, כמה דאגנו לך מתחילת הלחימה, וכשקיבלנו את הבשורה הדאגה התחלפה בגעגוע. רציתי שתתחתן, תהיה אבא, שתהיה דוד לילדים שלי. מאז התיכון שנינו כל כך היינו עסוקים במטרות, אתה בצבא ואני בשירות הלאומי, הייתי עושה הכול כדי להכיר אותך עוד ואעשה הכול כדי שכל העולם ישמע עליך".
"למדתי ממך מה היא התמדה ונחישות", אמרה קרן. "לימדת אותי שבשקט ורוגע יש הרבה יותר עוצמה. המוות שלך לא יהיה לחינם". אביו של יעקב, יורם, אמר: "מה שהכי אפיין את יעקב הייתה הצניעות והנחישות שלו. יעקב הצטיין בכל מה שעשה, הוא היה גאה כשהלך לקורס קצינים וגם אנחנו היינו גאים בו".
הרב עמיחי שוקרון, רב קהילה ברמת גן, ספד ליעקב: "ההורים המיוחדים שלך חינכו אותך למופת, לתת את כל כולך בלי לצפות לתמורה. ללא גיבורים כמוך לא היינו יכולים לעמוד פה. תודה לך שהסכמת לשים את החיים שלך בסכנה למעננו. אתה הגיבור שלנו, אנחנו גאים בך שעשית כל מה שאתה יכול למעננו. העדינות שלך עם עוז הרוח שלך היא סמל למופת של איך נראה הצבא שלנו".
אלעד, חברו של יעקב, אמר בכאב: "אני יודע שיצאת למלחמה הזו בלב שלם, שהרגשת גאה ללבוש את המדים של חטיבת גבעתי וגדוד שקד". עובדיה, חברו של יעקב מבה"ד 1, ספד לו: "תמיד נתת מאה אחוז מעצמך לאחרים, לא היה אימון שלא סיימת גמור, לא היה דבר כזה שלא עזרת, אם מישהו היה רעב היית נותן לו את האוכל שלך. גם במלחמה, קמת כל בוקר לתפילה, לא איחרת פעם אחת לשמירה. גם במותך ישר הסתערת ראשון מול האויב כי חברים שלך נקלעו לצרה".
"נכנסת לעזה וכתבת לי: 'אמא, לא חסר לנו כלום'"
בבית העלמין באשקלון ליוו מאות את סגן שי איילי (21), צוער בגדוד גפן, ששירת כלוחם ביחידה הטקטית לחילוץ מיוחד (669) ונפל בקרב בצפון רצועת עזה. שי היה בן הזקונים במשפחתו, ובוגר בית הספר אורט על שם הנרי רונסון באשקלון. הוא הותיר אחריו הורים, ראובן ומזל, שתי אחיות, אושרת ושני, ואת האח זוהר.
האם מזל ספדה לבנה: "נכנסת לעזה וכתבת לי מכתב: 'אמא, לא חסר לנו כלום, אנחנו ישנים בבתים שהשתלטו עליהם, אל תדאגי'. הכנת לך חבילה לכבוד שבת אבל לא קיבלת את זה. שי, לוחם שלי, התפקיד שלך היה להציל ולא להרוג. חשכו עיניי".
הלוויתו של שי איילי באשקלון
האחות שני ספדה לאחיה: "שייקה שלי, איך אפשר לעכל את הבשורה? רק לפני חודשיים חגגת עשרים ואחת. נקטפת בטרם עת. חזרת לצבא לפני חודש ולא שמענו ממך. הבטחת שתחזור בקרוב. חשבתי שהדפיקות בדלת זה אתה, שהפתעת אותנו, ולא הצבא. השתוקקת לחזור ולהציל חיים. היו לך שאיפות בחיים. תשמור עלינו מלמעלה".
יאיר, חבר בצוות של שי, אמר בהלוויה: "אתה היית מקור הכוח והעוצמה, היית מחבר בין כולם. כל בן אדם שפגש אותך התאהב בך. שייקה שלנו, דם מדמנו, אח שלנו אהוב. עברנו הכל ביחד: מסעות, הקפצות, משקלים ואימונים. הכול עברנו ביחד, באחדות ועוצמה. דוהרים קדימה. אתה היית שם. אבל לא הכינו אותנו לזה. אתה כתוב בסיפור חיינו לעד".
"אתם נלחמים כדי שאנחנו נוכל לישון בשקט"
מאות הגיעו להלוויתו של טל שועה בבית העלמין הצבאי בבאר שבע. שועה בן ה-31, מבאר שבע, לחם בגדוד הנדסה 7071 של חטיבה 4. הוא נפל בקרב בדרום רצועת עזה מפגיעה של טיל RPG.
באוקטובר אשתקד התחתן שועה עם אשתו ענבר, שנמצאת בהריון ראשון ממנו. ענבר ספדה לו: "אהובי, איך מספידים בנאדם שמרגיש כל כך חי? מרגיש לי שבכל רגע תיכנס עם החיוך שלך, ותגיד שזה בצחוק. כי זה מי שאתה. וחלק ממי שאתה לא מרוצה מכך שאנחנו בוכים על לכתך. השארת חלל כל כך עצום. תמיד אמרתי שאני מקנאה בך, איך אתה נכנס לחדר וגורם לכולם להתאהב בך, ולפתוח את הלב בפניך. תמיד היית עם חיוך על הפנים. תמיד בחרת לשפוט לכף זכות. היית האדם הטוב ביותר שהכרתי בחיי. גם במלחמה - לא זומנת לצו 8. בחרת קודם להתנדב".
הלוויתו של טל שועה
ענבר סיפרה כי היא וטל הכירו בגיל 17, וכבר אז הוא אמר לקרובי משפחה כי היא תהיה אשתו. "צחקנו שתציע נישואין על כדור פורח. ובגיל 29 הפכת את העולם כדי למצוא כדור פורח. נועדנו להיות אחד של השנייה".
סא"ל יניב וקנין, נציג הצבא בהלוויה, דמע בזמן ההספד ואמר: "מדינת ישראל איבדה היום את אחד מטובי בניה. אתה וחבריך לחמתם בעוז, ועדיין לוחמים בחאן יונס כדי שאנחנו נוכל לישון פה בשקט. הצטרפת אליי לפלוגה א' לפני 10 שנים. מהרגע הראשון היה ניתן לראות שמדובר במישהו מיוחד. היית לוחם מצוין אבל הדבר שאני זוכר הוא שמדובר בבחור חייכן, תמיד יודע להגיד את המילים הנכונות, את הבדיחה בזמן הנכון. אתה והחברים שלך הם האלפיון העליון של מדינת ישראל".
