ילדות וילדי ישראל, העולים לכיתה א'. אני יודע שאתם מתרגשים היום. גם אני מתרגש. השנה אעשה את הדרך לבית הספר כדי לפתוח את שעריו יחד אתכם, בפעם הראשונה כנשיא מדינת ישראל. גם עבורי, זו התחלה חדשה. במידה מסוימת גם אני, כמוכם, שוב בכיתה א'. נוכל להתרגש יחד.
לפני 55 שנה הלכתי לכיתה א'. למורה שלי קראו גאולה. גאולה בן אליעזר, שהייתה בתו הבכורה של דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל ומי שהכריז על עצמאותה. אבא שלי עבד עם דוד בן גוריון, אבל זה לא שינה למורה גאולה. עבורה הייתי תלמיד שלה, אחד מעשרות תלמידים. הייתי ילד שובב. היו לי בעיות קשב וריכוז. בכל פעם העירה המורה גאולה להוריי ש"הוא שלומפר, הוא תמיד מסתובב עם החולצה בחוץ".
המורה גאולה לימדה אותנו אהבת האדם ואהבת הארץ, סקרנות וצניעות. היא זו שהטמיעה בי את אהבתי הגדולה לקריאת ספרים. היא דיברה בטון רם וקשוח, אבל ידעה לומר דברים עדינים ורכים מאוד. הערצנו את המורה גאולה ושמרתי איתה על קשר עד יום מותה. זה מה שנקרא "מורה לחיים".
ילדים אהובים, בית ספר הוא עולם ומלואו. תרכשו בו כלים חדשים, תלמדו, תאספו ידע. תכירו ילדים שיהיו חברים שלכם לכל החיים. תהיו סקרנים, תחקרו, תשאלו שאלות. אל תקבלו שום דבר כמובן מאליו. הביטו אל האופק והפליגו על גלי הדמיון. הדמיון יניע אתכם קדימה. תחלמו - מותר גם בהקיץ. שחקו בהפסקות. אם תראו ילד או ילדה שאין להם עם מי לשחק, גשו אליהם. הושיטו יד לחלש, עזרו לאחר. אל תשאירו אף ילד לבד. חלקו, שתפו, חייכו אל מי שעצוב, שמחו עם מי ששמח. תתעניינו, תקשיבו. תנו הזדמנות לשונה מכם. אל תחששו להפסיד. האמינו בעצמכם. אין עליכם, באמת. כל אחת ואחד מכם הוא אישיות בפני עצמה. תעמיקו, תתרגשו. אל תהססו לטעות. הדברים הכי גדולים מקורם בטעות. זכרו שכל אחד מצטיין במשהו. זה לא חייב להיות בחשבון או בשפה.
אתם העתיד שלנו, העתיד של מדינת ישראל. אתם התקווה. כבדו אחד את השני. תהיו אוהבי האדם. אהבת האדם היא הבסיס. כל היתר מגיע אחר כך - ההמצאות הגדולות, הסטרטאפים, החדשנות, ההישגים בספורט ויצירות האמנות.
גם השנה אנחנו ממשיכים להתמודד עם נגיף קורונה. דרך המאבק אנו לומדים על חשיבותם של הסולידריות החברתית והערבות ההדדית. שעה שנגזר עלינו להתרחק, אנחנו מגלים כמה הקירבה חשובה לנו. אני מקווה שנצליח להטמיע את הערכים האלה גם בחיי היומיום.
מבית הנשיא אני שולח חיבוק מיוחד למורות ולמורים שלכם, לצוותי ההוראה. זוהי מלאכה קשה להיות מורה אך גם מספקת ביותר. התלמידים שלכם אולי לא יזכרו את כל מה שלימדתם, אבל הם לעולם לא ישכחו אתכם, ואת השפעתכם על חייהם. פתחו להם את השער ובעיקר, פתחו להם את הלב. הם נושאים אליכם עיניים, וגם אנחנו.
בהצלחה וחיבוק, ושלום כיתה א'!
