השבוע שבו המחאה "חזרה" במלוא כוחה - יגיע לסיומו היום (שבת) לקפלן. "ימי שיבוש" שהיו חלק מהשגרה בחודשים פברואר-מרץ, במסגרתם התקיימו מחאות משעות הבוקר ועד הערב ברחבי הארץ, וכללו חסימות של צירים מרכזיים, הוכיחו את עצמם בשעתו - אך הופסקו עם תחילת השיחות בבית הנשיא. ההבנה של מארגני המחאה הייתה שקיים קושי להביא כמות מכובדת של מפגינים במהלך יום עבודה, באמצע השבוע, בוודאי בזמן שבכנסת החקיקה לא מקודמת.
מאז, הם החליטו לשנות כיוון, והחלו בפעולות שיבוש נקודתיות כמו המחאה בנתב"ג שהתקיימה השבוע, לצד הפגנות ושיבושים בכבישים, כמו בנתיבי איילון ברביעי האחרון - בעיקר לאחר, או יותר נכון בעקבות, אירועים "חריגים". המארגנים מבטיחים שכעת, עם קידום החקיקה באופן חד-צדדי, הם ערוכים לפעולות נקודתיות באופן יותר שכיח, כמו בחודשי השיא של המחאה.
"יש לנו ארסנל של פעולות", אומר אחד המארגנים. בנוסף ראשי ארגוני המחאה טוענים כי הם "חכמים יותר מבעבר" - ומוכנים להחרפת המאבק, גם במחיר השבתת המדינה, כלשונם. הם מסבירים בשיחה עם ynet כי יש להם מאות קבוצות וואטסאפ של מוחים שערוכים לצאת בכל רגע נתון.
"מאז השקת 'כוח קפלן' אנחנו מאורגנים ומגובשים יותר מתמיד", הסבירו, "מי שחושב שההפגנות מתו, קיבל תזכורת וכמה טעימות השבוע, החל מנתב"ג ועד המחאה שהייתה בעקבות הודעתו של עמי אשד".
לפני כשבועיים במקביל להפגנה, ארגוני המחאה הכריזו על הקמת "כוח קפלן" והודיעו כי "ימי השיבוש" יחזרו בהתאם להתקדמות החקיקה. בניגוד לעבר, צפויים שיבושים נקודתיים וממושכים. לדברי המארגנים, "בצורה נחושה, חוקית, ולא אלימה על מנת להבהיר לממשלת ישראל שמה שהיה בסבב א' הוא משחק ילדים לעומת מה שיקרה בסבב הנוכחי, אם אכן תקודם החקיקה".
הערב הם יחזרו לקפלן, בפעם ה-27 מאז הוקמה ממשלת נתניהו השישית. במקביל להפגנה המרכזית בתל אביב, צפויות הפגנות בעוד 150 מוקדים ברחבי הארץ. בהודעה שנשלחה אתמול מטעם המארגנים נכתב כי "לאור בליץ החקיקה הדיקטטורית, ייצאו מחר מאות אלפים ברחבי הארץ למחות נגד חוקי הדיקטטורה שממשלת חורבן הבית מקדמת".
בהפגנה המרכזית בקפלן ינאמו הפרופ' יובל נוח הררי, הפרופ' חגי לוין, ממובילי "מחאת החלוקים הלבנים", שרון ארדה ומיכל צור, נציגות "מחאת ההייטקיסטים", ונציגי מחאת הסטודנטים בר פקולה, שרה יצחקי, נדב זלצברגר, ליהי כספי ואור פילק. את ההפגנה תנחה כמדי שבוע הפרופ' שקמה ברסלר.
שלשום התקיימו הפגנות מול בתיהם של חברי כנסת רבים מהקואליציה. בפרסום להפגנות נכתב כי ההפגנות הן מול בתיהם של ח"כים "המשתפים פעולה עם חוקי הדיקטטורה". העיניים נשואות כעת גם ליום שלישי הקרוב, עד אז צפוי לעבור צמצום עילת הסבירות בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. ראשי ארגוני המחאה הודיעו שלשום במסיבת עיתונאים כי בכוונתם להחריף את המאבק מיד לאחר מכן. "שריינו את יום שלישי, תהיה מחאה שלא נראתה כמותה בישראל".
בכיר במטה המאבק אמר אתמול כי "אם הכנסת בשני תצביע כמתוכנן בקריאה ראשונה על צמצום עילת הסבירות, ביום שלישי מדינת ישראל החל מהבוקר תושבת. הציבור צריך להיערך לכך שייתכן ולא יצליח להגיע לעבודה".
בהודעה משותפת לאחר מסיבת העיתונאים נכתב: "לא תהיה חזרה להידברות בלי גניזה מוחלטת של חוקי הדיקטטורה. אנו קוראים לאזרחי המדינה לקחת ביום שלישי חופש מהעבודה, למקרה שהחקיקה הזו תעבור עלינו לפעול - ברחובות, בכיכרות, במוסדות הממשלה. אנו קוראים למעסיקים ולבכירי המשק - תתמכו בעובדים, תאפשרו ימי חופש, תשביתו מקומות עבודה אם החקיקה הזו עוברת - ישראל עולה על מסלול ברור להפוך לדיקטטורה קנאית וקיצונית".
ביום רביעי האחרון, באופן ספונטני, התקיימו הפגנות בהשתתפות אלפים רבים ברחבי הארץ. חלק מהאלפים זרמו לנתיבי איילון, שם חסמו לתנועה את הכביש ופונו אחרי שעות ארוכות ולאחר שהבעירו מדורות והציבו מכשולים על הנתיבים. ההפגנות התקיימו אחרי הודעתו של מפקד מחוז תל אביב במשטרה, ניצב עמי אשד, על פרישתו מהארגון.
אשד האשים את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בהדחה על רקע פוליטית, במסגרת העברתו לתפקיד ראש אגף ההדרכה במשטרה כחלק מסבב מינויים שהוסכם עם מפכ"ל המשטרה רב-ניצב יעקב שבתאי.
אתמול הותקפו מפגינים שמחו מחוץ לביתו של ח"כ שלום דנינו מהליכוד, ושני חשודים שתועדו יוצאים מרכבים ומכים את המפגינים עוכבו לחקירה. לטענת המפגינים, נהג הרכב ניסה לדרוס אותם.
רוטמן מסרב לרכך את צמצום עילת הסבירות
עם זאת, וחרף האיומים להחריף את המחאה אם החוק לצמצום עילת הסבירות יעבור בקריאה ראשונה, מי שנחוש להעבירו ללא כל ריכוך הוא מי שנחשב לאחד מראשי המהפכה, יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית). רוטמן הצהיר בשיחה עם ynet ו"ידיעות אחרונות" כי הוא אינו מתכוון לרכך את הצעת החוק שתובא בהמשך לקריאה שנייה ושלישית. ההערכה במערכת הפוליטית היא שסירובו של רוטמן לרכך את נוסח החוק עשוי לגרום למשבר קואליציוני.
ראש הממשלה בנימין נתניהו, ככל הנראה, ירצה לרכך את הנוסח לקראת ההצבעה הסופית, מחשש להתגברות המחאה ולביקורת בינלאומית - מה שיוביל להתנגשות מימין. רוטמן טוען כי נוסח הצעת החוק מרוכך כבר עתה. "רק החלטות של נבחרי ציבור המבטאות עמדות ערכיות וציבוריות ועומדות במבחן הציבור לא תובאנה להכרעות בג"ץ". לדבריו, עילת הסבירות אינה משמשת את בית המשפט או את היועץ המשפטי למניעת שחיתות או למניעת פעילות בלתי חוקית.
רוטמן טוען שמדובר "בכלי משפטי רב עוצמה - לא דמוקרטי, שמעיף מההגה את נבחרי הציבור, וקובע ששיקול הדעת הסופי והבלעדי בכל סוגיה נמצא רק בידי בית המשפט, בניגוד מוחלט לעיקרון הפרדת הרשויות". הוא גם הביע התנגדות לחידוש השיחות בבית הנשיא, בניגוד לקריאות של חלק מראשי האופוזיציה.
מבין התוכניות הרבות של שר המשפטים יריב לוין ורוטמן, ביטול עילת הסבירות הוא החוק היחיד שמקודם בכנס הנוכחי של הכנסת. אבל הקואליציה כבר מתחילה לסמן מטרות לאחרי פגרת הקיץ - ובראשן שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.
כפי שרוטמן הצהיר השבוע, אחרי סיום החקיקה בכנסת על ביטול עילת הסבירות, בקואליציה יפעלו לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים. ההערכה הרווחת במערכת המשפט היא ששיטת הסניוריטי בבחירת נשיא העליון תבוטל, נציגי לשכת עורכי הדין יוצאו מהוועדה ויבוטל "הרוב החוסם" של שופטי בית המשפט העליון בבחירת שופטי עליון. ההערכה היא שלאחר שעילת הסבירות תעבור, נתניהו יחל לבנות יחד עם לוין את הנוסחה שעל פיה יוגש תיקון לחוק שישנה את הרכב הוועדה.
לדברי בכיר בליכוד, גם ראש הממשלה נתניהו מסרב בשלב הזה לחזור לשיחות, בעקבות לחץ כבד שמפעילים עליו שר המשפטים יריב לוין ושרים נוספים מהאגף הימני. למרות זאת, ההערכה בליכוד היא שלמרות הלחץ שמופעל עליו, נתניהו היה מעוניין להמשיך בשיחות עם האופוזיציה.
"שיחות בבית הנשיא טובות לשני הצדדים, נתניהו מרוויח זמן והאופוזיציה יכולה להרגיע את המחאה", אמר בכיר בליכוד. "נתניהו רוצה את עילת הסבירות רק בשביל להחזיר את דרעי. הרפורמה המשפטית פחות מעניינת אותו". בליכוד חוששים שנתניהו יעשה את מה שעשה בשלהי כנס החורף של הכנסת: יקפיא את החקיקה כדי לפתוח במגעים מול האופוזיציה. "כך יתמסמס כנס נוסף של הכנסת בלי שעברה שום חקיקה הקשורה לרפורמה המשפטית", אומרים במפלגה.
פורסם לראשונה: 22:30, 07.07.23