אלוף פיקוד הצפון אורי גורדין התייחס היום (ראשון) לחששותיהם של תושבי קו העימות מאיום המנהרות של חיזבאללה, על רקע חשיפת מנהרת הענק של חמאס ברצועת עזה, ואמר כי הלוחמים "עושים חיפושים משמעותיים כדי לאתר תשתיות טרור מכל סוג, מעל ומתחת לפני הקרקע. אם נמצא שם איום, לא נשמור את זה בסוד מאף אחד".
בסיור של ראשי רשויות בצפון בקו העימות, אמר האלוף גורדין כי פעילות ההגנה מתמקדת ב"מאמצים רבים כדי להסיר את כל האיומים שיוצאים לאורך הגבול", במטרה לפגוע ביכולות חיזבאללה לקראת פתיחה במערכה אפשרית. "אנחנו עוברים סעיף-סעיף כדי להוריד את האיום", ציין.
בשיחה שהתקיימה במועדון הקיבוץ חניתה שבגליל המערבי, הצמוד לגבול לבנון, אמר האלוף גורדין למשתתפים כי אין באפשרותו לנקוב בתאריך לחזרתם של תושבי הגליל לביתם - אך התחייב כי בצה"ל פועלים לשם כך. "אנחנו צריכים להביא למציאות שיש בה ביטחון ותחושת ביטחון, שאין אויב המאיים על כך. זה ייקח ימים ארוכים, אין לי זמן להקציב", הסביר.
הכותרת
האם באמת אפשר להרחיק את חיזבאללה מהגבול?
29:33
"אנחנו מתפתחים תוך כדי המערכה המורכבת הזו, המחוברת למה שקורה בדרום ובזירות יותר רחבות. אתם שומעים מה קורה בים האדום ובעיראק. יש הרבה חלקים לפאזל הזה, ואנחנו מרכיבים אותם לאט-לאט כדי שנצליח להגיע ליעדים שנגיע אליהם, חזק", הוסיף.
במפגש הייחודי והראשון מסוגו, שהתקיים בהובלת יו"ר פורום קו העימות וראש המועצה האזורית מטה אשר, משה דוידוביץ', השתתפו כ-120 אנשי עסקים, תורמים, ארגוני פילנתרופיה וראשי רשויות בצפון שהגיעו לסיור ביישובים המפונים המופגזים על ידי חיזבאללה. הסיור התקיים בעקבות עבודת מטה שנערכה במשרד הפנים, ובשיתוף פעולה עם "ישראל מתגייסת", שרתמה אנשי עסקים, תורמים ואת ארגוני הפילנתרופיה הגדולים בישראל.
לשאלות מנכ"לים ובכירים במגזר העסקי, שרבים מעובדיהם מגויסים למלחמה מאז 7 באוקטובר, השיב האלוף גורדין: "את חלק מהיחידות קצת שחררנו. אנחנו עוסקים באורך נשימה, אנחנו זקוקים לזה כמדינה. ככל שיתאפשר נמשיך להוציא סד"כ, בעיקר כדי לתחזק את זה למשך ימים ארוכים".
טל בסכס, פרויקטור המשל"ט האזרחי, ציין במפגש כי "היום הזה הוא חלק משיתוף פעולה ראשוני וייחודי בין בכירי המגזר העסקי וארגוני הפילנתרופיה, שהתאחדו כדי להבין לעומק את צורכי התושבים בצפון, לייצר פתרונות כלכליים עבורם, להרחיב את פעילות החברות הגדולות ולהעמיק את שיתוף הפעולה בין התורמים, אנשי העסקים, משרדי הממשלה והרשויות המקומיות". לדבריו, "המפגש כלל סיור ביישובים המפונים, לצד שולחנות עבודה שבהם המשתתפים דנו בארבעה אתגרים מרכזיים בקו העימות בצפון: תעסוקה, חינוך והשכלה גבוהה, בריאות וחוסן ופיתוח כלכלי".
"יש לעשות את כל הנדרש על מנת להבטיח את המענה לצורכי הרשויות והתושבים", אמר רונן פרץ, מנכ"ל משרד הפנים. "גם בטווח הזמן המיידי וגם בראי חזרתם הביתה למרחב בטוח וצומח". לדברי פרץ, "נוכחותם של קרנות הפילנתרופיה יחד עם ראשי המשק והמגזר העסקי בכנס זה, הם ביטוי חזק יותר מכל לחוסן הלאומי שלנו בשעת החירום המורכבת הזו".
מתחם הטרור התת-קרקעי העצום שנחשף סמוך לגבול הרצועה
(צילום: יואב זיתון, דו"צ | עריכת תוכן ווידאו: קורל קוט)
במשך שנים תושבי הצפון התריעו והעידו על רעשי חפירות ששמעו התושבים תחת בתיהם, ובשנת 2018 נחשפו שש מנהרות טרור שחדרו לתוך שטח ישראל ונועדו להיות חלק ממתקפת חיזבאללה לכיבוש הגליל. חששם של התושבים מצטרף להערכות מכון המחקר הביטחוני בגליל "עלמא" שפרסם בשבוע שעבר את הערכותיו להיקף "ארץ המנהרות של חיזבאללה" שהוקמה בדרום לבנון, בסיוע צפון קוריאה ואיראן, מיד אחרי מלחמת לבנון השנייה ב-2006.
טל בארי, ראש מחלקת המחקר ציין: "אין מדובר רק ברשת מנהרות מקומיות של מנהרות התקפיות ותשתית בכפרים או בסמוך להם, אלא ברשת מנהרות בין-אזוריות של עשרות קילומטרים אשר מתפרסות ומקשרות בין אזור ביירות (מפקדות מרכזיות) והבקאע לבין אזור דרום לבנון וגבול ישראל".
