מערכת הכליאה הקולומביאנית נחשבת לאחת הקשות בעולם, וכלא לה-פיקוטה, על כ-5,000-4,000 האסירים שבו, נחשב לקשוח במיוחד. הכלא מחולק לטריטוריות: בחלק אחד שלו, שולטים אנשי מחתרת השמאל האלימה, פאר"ק; בחלק אחר שולטים ארגוני ימין קיצוניים. ביניהם, שלל הכנופיות של בוגוטה, שמנהלות חיים עצמאיים למדי בכלא, ושולטות באזורים נרחבים שלו, כולל מערכת ענישה פנימית וסחר משגשג בסמים, באמל"ח ובטלפונים. כל זה מתאפשר בעיקר בזכות השחיתות הגבוהה בין הסוהרים.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
באוגוסט 2018, בדרכו מפנמה לג'מייקה, נעצר הישראלי רועי ארז במהלך פשיטה של חיל הים הקולומביאני על היאכטה שלו. השלל שנתפס כלל 234 ק"ג קוקאין, בשווי מוערך של כ-70 מיליון דולר. ארז טען במשפטו כי פיראטים איימו עליו שיוביל את המשלוח, אבל נמצא אשם ונידון ל-11 שנות מאסר.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בתחילה הוא נאסר בכלא באי סאן-אנדרס, אולם מצבו הבריאותי הידרדר והוא החל להתנייד בכיסא גלגלים. לפני כחודש הועבר לכלא לה-פיקוטה, וגילה שהגיע לגיהינום. "יש פה מאפיה קולומביאנית שמנהלת את האגף שבו אני נמצא", סיפר לנו ארז השבוע בשיחת טלפון מהכלא. גם את צילום הסלפי למעלה מימין הוא שלח מתאו.
"בכל אגף יש מנהיג עם חיילים, והם חמושים כולם במצ'טות ובסכינים מאולתרים. כל שבוע יש פה דקירות. לפני שבועיים וחצי, הם התייצבו אצלי בתא, וביקשו שאשלם להם ארבעה מיליון פסו (כ-3,000 שקלים) 'שכר דירה', כי באתי מכלא אחר".
ושילמת?
"ניסיתי להסביר להם שהקונסוליה העבירה אותי לפה, והם הבינו שאני לא רוצה לשלם והלכו עם זה לבוס. חייל שלו חזר עם טופס, והחתים אותי שאני כאילו מבקש לעבור לאגף אחר. חתמתי בלי להבין מילה, לא יכולתי להתנגד, כי בשנייה הוא היה דוקר אותי. אז החלטתי שאני עולה בעצמי אליו, והתפשרנו בסוף על מיליון פסו".
ואיזה תא קיבלת בסכום הזה?
"התא בגודל שלושה מטרים על שלושה. ארבע מיטות. הכיור והאסלה באותו החדר, אתה ישן ומישהו מולך יושב על האסלה. המקלחות בחוץ, משותפות לכל האגף. הן פתוחות, ללא דלתות, ומתקלחים עם צינור שמזרים מים קפואים. הכלא בגובה 2,600 מטר, קר פה מאוד. אין חשמל בחדרים, אין חימום. אנחנו גם בחושך, למרות שאסירים פה עשו קומבינה, וחיברו קפיץ עם כבלים לאיזה פלורסנט בחוץ, וככה יש פה קצת אור".
איך אתה מסתדר בכיסא גלגלים?
"יש אסיר שאני משלם לו 10,000 פסו בשבוע והוא עוזר לי. המשפחה שולחת לי כסף".
ואוכל?
"אין חדר אוכל, יש תורנים שמורידים חמגשיות. יש מרק בחביות פלסטיק ענקיות שמחלקים לאסירים. אבל אני אוכל רק כשר, כך שאין לי הרבה מה לאכול. אז על הקפיץ הזה שמחובר לחשמל, שמנו רשת מתכת שחתכו מחלון, ועליה אני מבשל ירקות, אורז. יש אסירים במטבח שמבריחים לי ירקות וקטניות, ואני משלם להם".
יש איפה לקנות אוכל?
"יש חנות קטנה שיש בה קצת דברים, פתוחה עשר דקות כל יום. אני שולח את הבחור שעוזר לי לקנות. אסור להחזיק פה כסף, אז אני מחזיק סכומים קטנים. קונה סיגריות, ומחליף באוכל. צריך לקנות פה הכל. שמיכה, בגדים, פיג'מות, כלי רחצה".
ואתה לא מפחד מגניבות?
"מהבחינה הזו רגוע פה, כי המאפיה מנהלת את המקום, וזה לא נעים אם מישהו נתפס גונב. יש מעגל של אסירים שמרביצים לו ובועטים בו, וחצי מהאנשים פה בלי שיניים".
אותך תקפו?
"בי אישית לא ניסו לפגוע, כי אני לא מתעסק ולא יוצא מהחדר שלי אף פעם. היה אסיר שהיה אגרסיבי אליי והתקיף אותי בעיקר מילולית. סבלתי את זה הרבה זמן. פחדתי להגיב כי ידעתי שזה ייגמר רע. בסוף הוא נרגע".
איך נראה סדר היום שלך?
"אין הרבה מה לעשות. אני קם ב-7:00 לספירה, ולפעמים חוזר לישון. האסירים פה כל היום עושים סמים. קוקאין, קראק, מלא סוגים של כדורים. הציעו לי בהתחלה, אמרתי שאני לא רוצה. התחזקתי פה, אני מתפלל, מכין אוכל, מדבר עם המשפחה. לטייל בחוץ אין איפה. לא ראיתי שמש שלוש שנים. אני כל היום בחדר מסתכל מהחלון".
ומאיפה טלפון?
"רשמית, אין טלפונים. זה לא חוקי. קונים מראש המאפיה מכשיר - יש לו גם שירות תיקונים - ומשלמים על השימוש בו 40 אלף פסו (31 שקל) בחודש. בשבילם זה הרבה. בכלל, הכל פה עם כסף. אפילו על חומרי הניקיון משלמים למאפיה, 5,000 פסו בחודש, למרות שהכלא נותן את זה. גם על נייר הטואלט הם מבקשים כסף. והסוהרים? מעלימים עין".
חוסנת נגד הנגיף?
"פעם אחת, חיסון של ג'ונסון. אני לא יודע אם זה טוב לבעיות הרפואיות שלי. אבל לא מעניין אותם פה בעיות רפואיות של אסירים. הרי אנשים שנדקרו פה לא מפונים לבתי חולים".
מערבית לטאיפיי, כלא טייוואן נושא את שמה של העיר שבה הוקם, ועל פי השלטונות שוהים בו מעל 2,100 אסירים. העבירה הבולטת ביותר של האסירים בטייוואן היא מה שמוגדר בחוק הסיני "עבירות נגד בטיחות הציבור": סדרת סעיפי אישום שכוללת הצתות ופגיעה בתשתיות ציבוריות, נהיגה תחת שכרות ואפילו חטיפת מטוסים. הכלא מלא גם באסירים שנשפטו על עבירות סמים, אבל מאכלס גם רוצחים ואנסים. לחלקם יש קשר לארגוני המאפיה החזקים של טייוואן, ובראשם "איגוד הבמבוק", הידוע לשמצה באכזריותו.
בתקשורת המקומית בטייוואן הגדירו את אמן הקעקועים אורן שלמה מאיר, "סוחר המריחואנה הגדול ביותר בצפון המדינה". מאיר, הנכד של ח"כ לשעבר תמר אשל, נידון בפברואר אשתקד למאסר עולם בגין רצח שביצע באוגוסט 2018, על רקע סכסוך בין סוחרי סמים.
אמו של מאיר, יעל פדהצור-וידהופף, עתרה לבג"ץ בניסיון לאפשר לבנה לרצות את מאסרו בישראל, אולם נדחתה. לפני הקורונה נהגה לבקרו בתדירות גבוהה יחסית, עכשיו הקשר הוא בעיקר במכתבים, ו"דיברנו גם שלוש פעמים בטלפון".
לדבריה, בנה זוכה בכלא ליחס קשה הן מצד אסירים והן מצד סוהרים, ונשלח כמה פעמים כעונש לצינוק. "הפעם האחרונה הייתה בראש השנה", היא מספרת, "כי התפלל בשקט בפינה בצד החדר, והם חשבו שהוא מדבר אל עצמו בכוונה".
"תנאי הצינוק הם ממש עינוי", כתב מאיר לאמו. "סירוב לצאת לעבודה, כרוך בעונש של צינוק לשבועיים. זה אומר לשבת בישיבה מזרחית במשך תשע שעות ביום, על רצפת בטון ללא מיטה, בתחתונים וגופייה - גם בקור. להתקלח ממים מהרצפה, מה שתמיד גורם או מחמיר בעיות בעור, ומביא לכאבים שונים שאני כבר סובל מהם".
מי אוכלוסיית הכלא?
האם יעל: "כל האסירים באגף הם סינים מקומיים. רובם יושבים על פשעי אלימות ו/או סמים. אורן הוא הזר היחיד שם. הוא לא מדבר את השפה, הם לא מדברים אנגלית, ורוב הזמן הוא סובל מהתנכלויות והערות נגד יהודים. יש מכות, גונבים לו דברים, משחיתים ולועגים לו".
איך נראה התא שלו?
"אורן נחשב אסיר בקטגוריה 4. אלו האסירים עם הכי מעט זכויות. הם חיים שישה אסירים בתא, בצפיפות. יש לו מזרן ומיטה וזהו. הכל הוא צריך לקנות. אין להם אור בתא, חושך רוב היום. אין קירור בקיץ החם והמהביל, ולגבי חימום גם לא נראה לי, כי כתב שקר מאוד, ושהוא זקוק לבגדים חמים, שמשום מה נעלמו לו".
מה סדר היום שלו שם?
"בתחילת מאסרו הוא פשוט ישב 24/7 ללא כל תוכנית, פרט לארוחות. אחרי מספר שבועות אורן נבחר לעבוד במפעל קרוב לכלא. אבל העבודה הופסקה בגלל הקורונה".
מה עם אוכל? קנטינה?
"הכלא מספק שלוש ארוחות בסיסיות ליום. תפריט סיני די עלוב. הבן שלי שומר כשרות, אז הוא אוכל שם רק אורז וירק. התקציב החודשי לכלא הוא 6,000 דולר טייוואני, שזה בערך 680 שקלים בחודש. אנחנו שולחים לו כסף דרך פרקליטים מקומיים. אבל לכלא יש זכות לשלול קנטינה מהאסיר. אז הוא מאוד רזה עקב התזונה הלקויה, והוא סובל מכאבים, נדודי שינה ובעיות עור. בקורונה חיסנו אותו פעם אחת, אבל לא ברור באיזה חיסון ותחת איזה פרוטוקול".
כלא טורה ממוקם בדרום קהיר, ומהווה קומפלקס של מספר מתחמי כליאה. בעולם הערבי הוא ידוע כמקום שבו נכלאו חוסני מובארק ובניו, מוחמד מורסי והרוצחים של סאדאת, ובארץ כבית הכלא שבו נכלא עזאם עזאם.
המתקן המאובטח בתוכו, שמכונה "עקרב", זכה לביקורת נוקבת מצד ארגוני זכויות אדם על התנאים הקשים בו, ועל כך שרבים מעציריו כלואים ללא משפט לאורך שנים ארוכות. על פי פרסומים, מערכת הכליאה המצרית פועלת בעומס של 300 אחוז, כלומר, בכל מקום שמיועד לאסיר אחד, שוכנים שלושה.
הבודקים הביטחוניים במעבר הגבול בטאבה, שיפשפו את עיניהם בתדהמה: צלב העץ הגדול שהועבר במכונת השיקוף על ידי מדריך התיירים הישראלי מועאד זחאלקה, הכיל רובה קלצ'ניקוב. בתוך קופסת עץ נוספת נתפסו שני אקדחים ותחמושת.
זה קרה באוקטובר 2011, וזחאלקה (קרוב משפחה רחוק של ח"כ לשעבר ג'מאל זחאלקה), במקור תושב כפר קרע, נעצר מיד. זחאלקה הכחיש קשר לנשק, אבל נידון ל-25 שנות מאסר. לפני כחודש, ביקר אותו קרוב משפחה. "הכלא בנוי כמו עיר ומחולק לאגפים", מספר קרוב המשפחה. "זחאלקה נחשב לאסיר מסוג 'הישראלים הרעים'".
שזה אומר?
"שהיו לו בהתחלה סכסוכים קשים עם האסירים שם, רק על היותו ישראלי. הוא גם חטף מכות, ולכן מאז הוא נמצא לבד בתא, משתדל להתרחק מהם כמה שיותר כדי לשרוד. הוא נראה כחוש, מותש ושפוף, ומתלונן על יחס משפיל מצד הסוהרים והאסירים כאחד".
איך נראה סדר היום שלו?
"הוא לא עושה שם הרבה. יושב כל היום במדי האסיר החומים שלו, מול מסך שמשדר סרטים במעגל סגור. את האוכל שלהם הוא לא אוכל. אז ההורים שלו מפקידים לו כל חודש 10,000 לירות מצריות, שזה בערך 3,500 שקלים".
זה לא הרבה לאסיר?
"מצרים זה לא כמו בישראל. כדי לשרוד, הוא חייב להשתמש בכסף הזה לשחד ולרצות סוהרים וכל מיני אנשים סביבו. הכסף עובר אליו לקופת הכלא דרך השגרירות. יש שם מעין קנטינה וזחאלקה יכול למשוך משם כסף, ולקנות סיגריות, אוכל, ממתקים, סנדוויצ'ים".
מה עם ביקורים, טלפונים?
"עד הקורונה, ההורים שלו היו נוסעים לבקר אותו פעמיים בחודש. הם נוסעים מטאבה 12, 13 שעות, רואים אותו חצי שעה, וחוזרים. מהקורונה, אסור גם את זה. ואסור לו גם להתקשר או לקבל שיחות".
פרקליטו של זחאלקה, עו"ד ניק קאופמן: "התנאים בבית הכלא קשים במיוחד, וניכרת האפליה ממנה סבל זחאלקה. בכלא, מתייחסים אליו כישראלי ולפיכך גיס חמישי, ופה בישראל, כאזרח ערבי. למרות שביקשנו להעלות את עניינו לקראת כל מפגש מדיני בין נציגים ישראלים לבין נציגים מצרים, לא נעשה דבר".
קלונג פרם, המכונה בציניות "הילטון בנגקוק", הוא קומפלקס כליאה ענק, שמאכלס בתוכו כ-20 אלף כלואים, וכולל בית כלא לנשים ובית חולים לאסירים. בבית הכלא לגברים כלואים כ-7,000 אסירים, כחמישית מהם זרים. רוב הכלואים קשורים לעבירות סמים.
הכלא ידוע בצפיפות הגבוהה – חמישה אסירים בתא של כשלושה-ארבעה מ"ר, או עשרות אסירים שדחוסים באולם צפוף. על פי דיווחים, שלטונות הכלא מתירים מגע בין אסירים לבין "ליידיבויז" הכלואים במקום, בתנאי שהם מצהירים רשמית על זוגיות. עוד נטען כי סכסוכים בין כלואים נפתרים באמצעות קרבות אגרוף מוסדרים ומפוקחים.
12 צפייה בגלריה
סכסוכים בין כלואים נפתרים באמצעות קרבות אגרוף מוסדרים ומפוקחים. כלא קלונג פרם, בנגקוק
(צילום: AFP)
מלחמות הפשע של נתניה הגיעו עד לאי התאילנדי קו-סאמוי, כששני העבריינים דולב זוארץ ואייל בוקל הגיעו למקום כדי לרצוח את מאור מלול, כחלק מסכסוך דמים ארוך. אלא שהשניים תועדו ונלכדו על ידי השלטונות בתאילנד, שדרשו בתחילה להטיל עליהם עונש מוות. בסופו של דבר הורשעו בעבירה מופחתת, ועל כל אחד מהם נגזרו 25 שנות מאסר, ב"הילטון בנגקוק".
"יש שם כנופיות פשע מכל הסוגים, בעיקר מהמזרח", מספר פרקליטם, עו"ד ג'קי סגרון. "בתאילנד, בניגוד לישראל, אין הפרדה בין אסירים מסוכסכים, כולם יוצאים לאותה רחבה. מאוד מסוכן שם, כי כל הזמן יש שם ריבים בין הצדדים, דקירות ושליפות סכינים. הישרדות".
והם עצמם הותקפו?
"בתחילת המאסר היו ניסיונות חוזרים ונשנים. שניהם סבלו מהתנכלויות מצד אסירים תאילנדים וסינים בשל היותם זרים, ובפרט בשל היותם יהודים. מטבעם של דברים, בתי הסוהר בתאילנד מכילים חברי ארגוני פשיעה מקומיים ששולטים במקום, ומכיוון שידוע כי לישראלים יש אמצעים כלכליים טובים יותר משל המקומיים, ניסו לפגוע בהם או לסחוט אותם. מאחר שזוארץ ובוקל בעצמם לא פראיירים, ככל שחלף הזמן, הם די הצליחו להיטמע בין האסירים התאילנדים, ללמוד את השפה ואף להבין את חוקי הכלא".
איך נראה התא שלהם?
"הם לא בתא. יש רחבה גדולה שעליה שוהים מאות אסירים בשטח מצומצם, וכולם ישנים על הרצפה. אין מיטות. מי שידו משגת, יכול לאפשר לעצמו לרכוש ערסל. או לעשות מהסדין ערסל וככה לישון".
ואיך היחס אליהם מצד הסוהרים?
"הסוהרים בתאילנד הם פריקים של כבוד, נימוסים ומשמעת. אפשר להיכנס לצינוק ולקבל עונש רק על עצם זה שלא אמרת לסוהר 'בוקר טוב', 'תודה' או 'סליחה'".
12 צפייה בגלריה
''רחבה גדולה שעליה שוהים מאות אסירים בשטח מצומצם, וכולם ישנים על הרצפה''. אייל בוקל ב''הילטון בנגקוק''
(צילום: AFP)
ואפשר לבקר שם?
"יש לכל אסיר אפשרות לקבל ביקור אחד לשבוע. מדובר בביקור קצוב של 15 דקות בדיוק. בזמן הביקור נדלק שעון דיגיטלי שמתחיל לרוץ. בדקה ה-15 המסך יורד, והאסיר מוצא מהחדר".
מה עם הקורונה בכלא?
"בקורונה חיסנו באופן גורף את כל האסירים, אבל אחוז התחלואה בכלא היה גבוה ביותר, וזה לא ממש הטריד את מנוחת הסוהרים. מי שמת, פשוט מת, והאסירים דאגו להעביר את הגופה לידי הסוהרים".
על פי הודעת השלטונות, כלא אלעואיר בדובאי שבאיחוד האמירויות, מצוי בפיתוח אינטנסיבי, שבסופו יכלול קומפלקס אדיר שיוכל לאכלס בין 6,000 ל-7,000 כלואים, במתקנים נפרדים עבור גברים, נשים ונוער, ועוד מתחם חשוב – אגף לזרים, שהפרו את חוקי העבודה הנוקשים של האמירותים.
הפרסומים מתגאים כי בסופו של דבר, תנאי הכליאה במקום יהיו "מהמתקדמים ביותר בעולם הערבי", אבל מהעדויות שהגיעו אלינו השבוע, הדרך לשם עוד ארוכה. מאוד.
מבחינת חוקרי המשטרה האמירותית, מדובר באחת מתפיסות הסמים הגדולות בתולדות האמירויות. החוקרים טוענים כי חליל דסוקי (31), תושב לוד, מעורב במשלוח קוק של כחצי טונה, שהגיע מקולומביה. דסוקי מכחיש כל קשר, ובינתיים הועבר לכלא אלעואיר, שידוע באמירויות בתנאיו הקשים.
"אין תאים, יש ארבעה אולמות, אנחנו 180-140 איש בכל אולם כזה. כמו עדר כבשים", הוא מספר בראיון טלפוני מהכלא. "כל אחד מהאולמות נקרא 'עמבר', שזה אגף בערבית, ומסודר לפי סוג העבירות. אני באגף סמים. אסיר חדש ישֵן על הרצפה עד שמתפנית מיטה. אני ישנתי על הרצפה במשך 20 יום עד שמישהו עזב. אסור לשים סדינים על המזרן. יש רק שמיכה ומזגן. לפני חודש וחצי התקלקל המזגן. שלושה ימים חיינו כמו בסיר רותח. הריח של האנשים והחום... אלו היו הימים הכי קשים שעברתי. יש לכל האגף רק שישה חדרי שירותים ומקלחות".
מי איתך ב"עמבר"?
"כולם זרים. איראנים, סורים, לבנונים, בנגלים, פורטוגלים. אף אחד לא מבין כמעט אנגלית, ומדברים בשפת הסימנים. ואף אחד לא מדבר ערבית כמוני. כשנכנסתי לפה, המשטרה הייתה לחוצה כי אני מישראל, אבל הם לא מתערבים במה שקורה כמעט".
הותקפת?
"כן. האסירים האיראנים פה חשבו שאני יהודי. קפצו עליי, כמה הכניסו לי מכות ונפצעתי. לקח זמן עד שהם הבינו שאני ישראלי-מוסלמי, וכשהכירו אותי, השתנתה דעתם".
ואיפה היו הסוהרים?
"אין סוהרים. על כל 40 אסירים יש משגיח. זה אסיר שנקרא 'הממונה', והוא המתווך בינינו להנהלת הכלא, ומדווח מה שקורה. הוא גם זה שמקבל את השוחד. אבל אם הם רואים התקהלות סביב מישהו או ויכוח, המשטרה מיד מגיעה, מפזרת אותם באמצעות נבוטים, ומחזירה אותם לאגפים".
מה אוכלים בכלא?
"שלוש פעמים ביום מביאים לך רק עדשים. בוקר, צהריים וערב. כל היום עדשים! בשישי ובשבת יש עוף עם ריח מסריח, שלכלב לא היית נותן לאכול. מי שאין לו כסף לקנות אוכל, הוא ממש מסכן. המשפחה מפקידה לי כסף בחשבון הכלא, אז אני אף פעם לא אוכל את האוכל שלהם. יש אסיר שאחראי על ההזמנות, ויש מטבח שמכין את האוכל בכסף. יש עוף, עדשים יותר טובים ופסטה. זה עולה 70-60 שקל ליום בערך. יש קנטינה פעם בשבוע: תה, קפה, ביסקוויטים. הדברים הכי בסיסיים. סבון וכלי רחצה את קונה לעצמך. שוחטים אותנו פה עם הכסף".
"לפני חודש וחצי התקלקל המזגן. שלושה ימים חיינו כמו בסיר רותח. הריח של האנשים והחום... אלו היו הימים הכי קשים שעברתי"
איך נראה הלו"ז?
"קמים ב-7:00 בבוקר, לובשים את מדי האסיר הלבנים – אסור לנו צבע אחר - ומאז לא עושים כלום כל היום. יש חצר לטיולים בגודל של עשרה על ארבעה מטרים, שמשרתת את כל האגף. מותר לצאת לחצר עד 19:00 בערב. אבל תחשבי, 140 איש. אי-אפשר להישאר שם הרבה. גם בגלל שחם רצח פה, אז עדיף להישאר במזגן שדלוק כל הזמן, וגם בגלל שאחרים צריכים לצאת, אז זה בתורות.
"יש הרבה גניבות, ואנחנו חיים ברעש נוראי, סירחון, צפיפות. כולם רבים כל היום, בוקסים, מכות. יש שם מדי פעם חנינות, תלוי במצב רוח של השייח'. על כל אירוע בחייו בין אם נולד לו ילד, או אם אבא שלו מת, הוא מעניק חנינה לחלק מהאסירים, וכולם תולים בזה תקוות. גם אני".
פרקליטו של דסוקי, עו"ד אורי בן נתן: "אני בטוח שהסמים לא שלו. הוא נמצא בהמתנה למשפטו באבו-דאבי, שכן בבית המשפט בדובאי לא עוסקים בעבירות פשע חמורות, וזה יכול לקחת הרבה זמן. מאד קשה ליצור איתו קשר טלפוני. חליל מצליח בקושי פעם בשבוע לתקשר עם משפחתו ואיתי, כדי שנתעדכן במצבו. כתבתי לקונסוליה בקשה דחופה לסייע לו, כי העונש שמרחף עליו פה הוא גזר דין מוות".
רשמית, כלא ארתור רואד נקרא "בית הסוהר המרכזי של מומביי", אבל המקומיים ממשיכים לקרוא לו על שם הרחוב המקורי (כיום הוא שונה) שבו הבריטים הקימו אותו. הכלא תוכנן במקור לכ-800 אסירים, אבל מאכלס כיום קרוב ל-3,000, חלקם אמנם במבנים חדשים יותר, אבל המתקן כולו נחשב לאחד הצפופים והקשים בהודו.
חלק מהאסירים, במיוחד ראשי ארגוני הפשיעה של מומביי, כלואים בארתור רואד בהפרדות. בדיווחים שונים נטען כי חלק מהגנגסטרים הללו מנצל את השחיתות בכלא, כדי למעשה לנהל אותו.
12 צפייה בגלריה
תוכנן במקור לכ-800 אסירים, אבל מאכלס כיום קרוב ל-3,000. כלא ארתור רואד, הודו
(צילום: EPA)
השוטרים ההודים שתפסו את ב', כנראה בעקבות הלשנה, מצאו אצלו שניים וחצי ק"ג ג'אראס. ב', במקור מצפת, המתגורר בשנים האחרונות בגואה, מצא עצמו בכלא ארתור רואד במומביי, כשסביבו אנשי העולם התחתון של בירת הודו. לטענתו נאמר לו שהוא מוביל רק גת, אבל אם יימצא אשם, הוא עשוי להיאסר לעשור הבא. "הוא במצב קשה שם ומוחזק בתת-תנאים", מספר פרקליטו, עו"ד מוטי ציבין.
כמה אנשים איתו בתא?
"הוא לא בתא, אלא במין אוהל גדול שיש בו 70 איש בצפיפות. אין מיטות, כל אסיר מקבל מזרן, כרית ושמיכה דקה, יחד עם כלי אוכל שעשויים מעץ. ועם זה הוא צריך להסתדר. בימי הקיץ ממש נשרפים שם מהחום, כמובן שאין מזגן ולא מאוורר, והסירחון ותנאי ההיגיינה בלתי נסבלים. יש מקלחות, אבל מחוץ לתא. שום דבר לא סטרילי, וחוטפים דיזנטריה גם מהאוכל, בעיקר אורז מבושל, שגם אותו גונבים לו. הנה, עכשיו יש לו דיזנטריה, ולא מפנים אותו לבית החולים".
מי האוכלוסייה בכלא?
"אסירים פליליים, חלק גדול מהם על עבירות סמים, חלק גם על רצח ואונס. המנהיג שם נבחר בהתאם לשייכות שלו לכנופיה. אין שם הפרדה בין האסירים או העבירות, וכולם מרצים יחד את העונש. יש שם הרבה אסירים מוסלמים, שמציקים לו בשל היותו יהודי וישראלי, ולפעמים הוא חוטף מהם מכות".
מה סדר היום שלו שם?
"יום שלם של בטלה. הוא לא עושה שם כלום, חוץ מלנקות את השירותים של האולם שלו. אין עבודה ואין גם אפשרות ללמוד. כלום".
"יש שם הרבה אסירים מוסלמים, שמציקים לו בשל היותו יהודי וישראלי, ולפעמים הוא חוטף מהם מכות"
טלפונים? ביקורים?
"אין לו טלפונים, ביקורים יש אחת לחודשיים. החברים מהארץ באים אליו בעיקר. למשפחה שלו קשה לנסוע עד הודו, במיוחד עכשיו בתקופת הקורונה".
הוא חוסן?
"לא, ולמרות הקורונה כולם שם חיים בצפיפות. עשרות אסירים שנבדקו בכלא נמצאו חיוביים לקורונה, אבל אין שם מתקנים מתאימים לצרכים רפואיים ואין בדיקות".
שלטונות מרוקו אמנם דואגים לייחצן ביקורים של משפחת המלוכה בבית הסוהר ומיזמים כמו רדיו האסירים של אוקשה, אבל זה לא משנה את העובדה שמדובר במתקן כליאה קשה מאוד, שידוע בצפיפותו.
השם אוקשה מוכר גם בקרב ארגוני זכויות אדם, מאחר שרבים ממבקרי המונרכיה המרוקאית מוצאים עצמם שם. ככל הידוע, באוקשה כלואים נכון לרגע זה שבעה ישראלים.
במרוקו מאוד לא אהבו כשגילו שיש ישראלים שבוחרים לעשות שימוש בדרכונים מרוקאיים מזויפים, כדי לנסוע ברחבי העולם ללא חשש מידה הארוכה של משטרת ישראל. שניים מהם, האחים משה וג'ורג' בית עדה, נלכדו, נשפטו ולאחר ערעור, עונשם הוחמר משנתיים לשלוש. עם זאת, השלטונות המרוקאיים דנים עתה בבקשה להסגיר את השניים לישראל. מי שמטפל בבקשה הוא עו"ד ניק קאופמן.
"התנאים במתקן הכליאה שבו מוחזקים האחים הינם מחפירים ורחוקים מאוד מסטנדרטים בינלאומיים", הוא אומר. "האחים נמצאים באגף ביטחוני עם שני ישראלים נוספים, ולא באגף של אסירים פליליים. הצפיפות שם בלתי נסבלת. יש 40 איש בתא, לא לכולם יש מיטות, וחלקם ישנים על הרצפה".
תקפו אותם?
"לא אותם, אבל הייתה תקיפה של אסיר על ידי סוהרים במכות בצינור גומי. יש שם סחיטות של אסירים, וסוהרים מושחתים ואלימים. זה מגיע למצב של סוהר שהחרים טלפון מאסיר, והחזיר לו אותו אחרי ששילם שוחד, וסוהר אחר שהכה אסיר, רק כי לא היה לו כסף לשלם לו".
"נותנים להם לצאת מהתא רק לשעתיים כדי לאפשר להם להכין אוכל ולעשות פעילות גופנית. בעניין הזה הם מופלים לרעה מול האסירים האחרים, וזה רק משום אזרחותם הישראלית"
מה אוכלים באוקשה?
"התפריט היומי מורכב מתה או מקפה מהול בהרבה מים וחתיכת לחם בבוקר; מרק עם סולת או אורז בצהריים, פעם בחודש יש מעט בשר עם סולת; ובערב האסירים אוכלים את השאריות של אותו היום. אין להם גישה למי ברז זורמים והם צריכים לרכוש בקבוקי מים בתשלום כדי לשתות. רק ביום שישי יש להם אישור להכניס אוכל כשר מהקהילה".
איך הם מתקלחים אם אין מים זורמים?
"הם מורשים להתקלח פעם בחודש, או אחת לחודשיים. מים קרים, במקלחות מחוץ לתא המשותפות לכל האגף".
יש להם חצר לטיולים?
"יש חצר לכל אגף, נותנים להם לצאת מהתא רק לשעתיים כדי לאפשר להם להכין אוכל ולעשות פעילות גופנית, ומונעים מהם שעות פעילות נוספות מחוץ לתא. בעניין הזה הם מופלים לרעה מול האסירים האחרים, וזה רק משום אזרחותם הישראלית".
קומפלקס הכליאה הגדול רוסטווי קרוי על שם העיירה שבה הוקם, דרומית לבירה טיביליסי. הכלא מחולק לכמה בתי סוהר קטנים יותר, שכמקובל בגיאורגיה מסומנים במספרים (למשל, כלא הנשים הוא רוסטווי מס' 5, הכלא השמור הוא רוסטווי מס' 12). התנאים בכלא שונים בין בתי הסוהר (ברוסטווי מס' 6, החדש יותר, למשל, הם נחשבים למשופרים, לעומת רוסטווי מס' 1), אבל ככלל, הכלא צפוף מאוד וארגוני זכויות אדם התריעו בעבר לגבי התנאים הקשים בו.
רוסטווי מצוי במוקד החדשות בגיאורגיה, מאחר שמיכאל סאקשווילי, הנשיא לשעבר שהורשע בעבירות שחיתות, כלוא שם. תומכיו הקימו מאהל מחאה מול חומת הכלא, ומחאתם כבר גבתה חיי אדם.
12 צפייה בגלריה
ארגוני זכויות אדם התריעו בעבר לגבי התנאים הקשים בו. כלא רוסטווי, גיאורגיה
(צילום: EPA)
לפני כשנתיים נעצר ג', במקור תושב דרום הארץ, על ידי משטרת גיאורגיה בחשד לעבירות כלכליות. משפטו צפוי להגיע להכרעה בשבועות הקרובים, ועל פי ההערכות, אם יורשע צפוי לעמוד גזר דינו על תשע שנות מאסר.
איש העסקים איציק משה, שעומד בראש ארגון ההסברה "בית ישראל", מצוי עם ג' בקשר, ומכיר את התנאים ברוסטווי. "מדובר בכלא המיועד לפושעים ולאסירים פוליטיים", מספר משה. "כמו נשיא המדינה לשעבר מיכאל סאקשווילי. יש בכלא בעיקר גיאורגים, אך גם זרים, רובם על עבירות סמים. למרות שבגיאורגיה היחס טוב ליהודים, זה כלא ולא מרכז נופש, ולכן תמיד יכולים לקרות דברים בלתי צפויים, בעיקר כשמגיעים אסירים חדשים מסוכנים".
מי האנשים שסביבו?
"יש שם פושעים מכל הסוגים, הם רבים המון ביניהם. ג' לא חושש לחייו, אבל נמצא שם בחרדות, מאחר שהוא הישראלי היחיד שם".
"בגלל הקורונה אין אצלו ביקורים, ולהורים שלו מאוד קשה להגיע מהארץ. מותר לו להתקשר אליהם פעמיים בשבוע, אבל הוא חייב לשלם לכלא על השיחות"
מה סדר היום שלו?
"הוא קם לספירות, חוזר לישון, אין לו הרבה מה לעשות שם. יש חצר טיולים משותפת לכל האגף, ומדי פעם הוא יוצא לשם להתאוורר. מאחר שהוא לא דובר גיאורגית, הוא לא יכול להשתתף בפעילות של הכלא".
מה לגבי אוכל?
"הוא לא אוהב את האוכל של הכלא, הוא אוכל גם כשר, אז הוא מעדיף להשלים מצרכים בקנטינה, או להכין לעצמו את הארוחות. המשפחה מעבירה לו כסף לקופה של הכלא דרך השגרירות. בגלל הקורונה אין אצלו ביקורים, ולהורים שלו מאוד קשה להגיע מהארץ. מותר לו להתקשר אליהם פעמיים בשבוע, אבל הוא חייב לשלם לכלא על השיחות".
פורסם לראשונה: 07:21, 31.12.21
