ראש ממשלת גרינלנד הבהיר היום לדונלד טראמפ כי האי הארקטי אינו למכירה, אחרי שהנשיא הנכנס של ארה"ב הביע עניין ב"בעלות" אמריקנית על השטח. "גרינלנד שלנו. אנחנו לא למכירה, ולעולם לא נהיה", אמר ראש הממשלה מיוט איגה. "אסור לנו להפסיד בקרב הארוך שלנו לחירות".
גרינלנד, האי הגדול בעולם, שייך לדנמרק כבר יותר מ-600 שנה. אתמול, כשטראמפ הודיע על מינוי שגריר חדש בדנמרק (קן האורי, לשעבר שגריר ארה"ב בשבדיה), הוא התייחס גם למעמד של גרינלנד – אי אוטונומי למחצה, שבו נמצא בסיס גדול של חיל האוויר האמריקני.
"ארצות הברית של אמריקה מרגישה שהבעלות על גרינלנד והשליטה בה הכרחיות לחלוטין, למטרות של ביטחון לאומי והחירות ברחבי העולם", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו, Truth Social. הנשיא הנכנס, שיושב לתפקיד ב-20 בינואר, לא הרחיב.
במשרד החוץ של דנמרק ובלשכת ראש הממשלה לא הגיבו לדברים. חבר הפרלמנט רסמוס יארלו, איש המפלגה השמרנית מהאופוזיציה ויו"ר ועדת הביטחון בפרלמנט, אמר כי הממשלה בקופנהגן חייבת לומר בצורה נחרצת שהשליטה בגרינלנד אינה נתונה למשא ומתן. "אם מטרת הפעילויות האמריקניות היא להשתלט על טריטוריה דנית יש לאסור על כך ולטפל בזה", אמר יארלו, וציין כי במצב כזה יש למנוע מהאמריקנים להיות בשטח גרינלנד.
בגרילנד חיים 56,000 תושבים. מאז 2009 גרינלנד מחזיקה בזכות להכריז על עצמאות מדנמרק. עד כה הטריטוריה האוטונומית למחצה סירבה לעשות זאת. גרינלנד אמנם עשירה במינרליים, נפט וגז, אך הפיתוח של הטריטוריה איטי למדי ויש לה תלות כלכלית גדולה בדנמרק.
בירת גרינלנד, נוק, קרובה יותר לניו יורק מלבירה הדנית קופנהגן. לגרינלנד יש חשיבות אסטרטגית עבור צבא ארה"ב, המחזיק בטריטוריה הזו מערכת התרעה מפני טילים בליסטיים: הדרך הקצרה ביותר מאירופה לצפון אמריקה עוברת באי הארקטי. לחיל האוויר האמריקני יש בסיס בצפון-מערב גרינלנד, בסיס תוּלה, והוא פועל מתוקף הסכם שעליו חתמה וושינגטון עם דנמרק ב-1951.
במהלך כהונתו הראשונה בבית הלבן, ב-2019, טראמפ הביע עניין ברכישת גרינלנד, אך דנמרק וגם הרשויות באי דחו את הרעיון מבלי שמגעים רשמיים יצאו לדרך. מדה פרדריקסן, שהייתה אז ראש ממשלת דנמרק ומכהנת בתפקיד גם היום, אמרה אז כי ההצעה של טראמפ "אבסורדית". טראמפ זעם על פרדריקסן, אמר כי דחיית ההצעה שלו "מגעילה" וביטל ביקור מתוכנן בקופנהגן.
אתמול, בהתבטאות אחרת, איים טראמפ כי וושינגטון תחזיר אליה את השליטה על תעלת פנמה, תוך שהוא מאשים את פנמה בגביית תעריפים מופרזים על השימוש במעבר. עוד אמר טראמפ לתומכיו כי לא ייתן שהתעלה "תיפול לידיים הלא נכונות", והזהיר מפני השפעה סינית אפשרית עליה.
"התעריפים שנגבים על-ידי פנמה הם מגוחכים, ומאוד לא הוגנים", הוסיף הנשיא הנבחר. "התעלה ניתנה לפנמה ולתושביה, אך יש לכך תנאים. אתם יכולים להתייחס אלינו בהגינות, והם לא התייחסו אלינו בהגינות. אם העקרונות המוסריים והחוקים של מחוות הנתינה הנדיבה הזאת אינם מיושמים, אז אנחנו נדרוש שתעלת פנמה תוחזר אלינו במלואה, במהירות וללא עוררין".
דבריו של טראמפ גררו תגובה מצד נשיא פנמה חוסה ראול מולינו. בהודעה מוקלטת אמר מולינו כי עצמאותה של מדינתו אינה נתונה למשא ומתן, ושלסין אין כל השפעה על ניהול התעלה. כמו כן, הגן נשיא פנמה על תעריפי המעבר שמדינתו גובה, ואמר כי אלה לא נקבעו "על-פי גחמה".