אלפים מבני משפחות החטופים ותומכיהם צועדים היום (חמישי) לכיוון ירושלים, ביום השני של הצעדה שיצאה לדרך אתמול בבוקר מהעוטף. הצועדים מתכננים להגיע בשבת הקרובה לירושלים ולקיים עצרת גדולה.
הצעדה, תחת הכותרת "מתאחדים לשחרור החטופים", יצאה אתמול מחניון רעים בעוטף, שם התקיימה מסיבת הנובה - ואותה הובילו 70 משפחות לאורך כביש 232. לקראת ערב בני המשפחות עצרו לטקס הזדהות מיוחד בתחנת משטרת שדרות, ובלילה הם לנו בקריית גת. בבוקר הם יצאו לכיוון בית גוברין שבשפלה, שם יקיימו טקס נוסף, וילונו הלילה בבית שמש.
ליאור חן בן התשע וחצי, בן דודו של החייל איתי חן שחטוף בעזה, אמר ל-ynet: "אני משתתף בצעדה כי בן הדוד שלי שבוי בעזה כבר 146 ימים. הוא היה בטנק ונלחם, וחטפו אותו. אני אעשה הכול בשביל איתי, אני הולך לצעוד עד לירושלים".
דריה גונן, אחותה של החטופה רומי גונן, ביקשה להודות לציבור שהגיע: ״אין על העם הזה, הגיעו המון אנשים לתמוך בנו וזה רק היום השני. אנחנו נמשיך עד לירושלים בתקווה שיקרה מה שקרה אחרי הצעדה הקודמת ותהיה עסקה שתשחרר את אחותי ואת שאר החטופים".
מחר משפחות החטופים ימשיכו בצעדה וייצאו מבית שמש ב"מסע אלונקות" לתמיכה בחיילים החטופים. רובי חן, אביו של החייל איתי חן, הסביר: "החיילים זה סיגמנט מאוד חשוב. תודה ליהודים שהחיילים זה הקונצנזוס של מדינת ישראל. בין החיילים - גם החטופים - יש יהודים, בדואים, חרדים, דתיים וחילונים. יש מהצפון, יש מהדרום. מחר אנחנו נפתח 134 אלונקות, ועם ישראל יהיה איתנו מתחת לאלונקה. אנחנו רוצים לראות את כולם מתחת לאלונקות כדי שיתמכו בנו. אני קורא לראש הממשלה - 146 ימים אנחנו מחכים תביא עסקה, תביא עסקה".
מארי שוחט, אחותו של מישל ניסנבאום שחטוף בעזה, סיפרה לאולפן ynet על התמודדותה עם הדיווחים הסותרים על עסקת חטופים אפשרית עם חמאס. "זה קשה מאוד, פעם טוב ופעם רע. אנחנו כבר עברנו כמה פעמים את אותו הדבר וקשה להכיל את זה, קשה לדעת מה הולך להיות", היא אמרה. "הבנות של מישל טוענות שאנחנו נמצאים ברכבת הרים שעולה, עולה, עולה - ופתאום בום טראח, יורדת ומתרסקים".
"אנחנו לא יודעים שום דבר על מישל", היא המשיכה. "מה שכן הוא בן אדם חולה, הוא סובל ממחלת קרוהן וצריך לקבל את הטיפול הביולוגי פעם בחודש. כבר יותר מארבעה חודשים שהוא לא מקבל אותו. אני לא יודעת אם הוא מקבל תרופות שם, כלום. אני מאוד שמחה שהצליחו להחזיר הרבה חטופים, אבל יש עדיין 134 שאני מקווה שכולם בחיים, ושיצליחו להחזיר גם אותם וגם את הגופות שנמצאות שם".
היא הוסיפה: "אני מרגישה שהעם איתנו, זו ההרגשה שלי. לגבי המנהיגים, נראה לי שהם כן מאוד אובייקטיבים. אנחנו נמצאים מול טרוריסטים, זו לא מדינה שיש עם מי לדבר או יש עם מי לעשות עסקאות. צריכים תמיד לחשוב על זה".
לדבריה, "הנכדים כל הזמן שואלים עליו, במיוחד הנכד הגדול, בן 7. גם הנכדים שלי והילדים שלי מאוד קשורים אליו. זה מאוד קשה. אנחנו מנסים לקחת יום יום, יום ביומו. יום מתחיל, יום נגמר, ואין לנו שום תשובות. אין לנו כלום. באף סרטון לא רואים אותו, רואים רק באמת את התעודות שלו שזרקו על הרצפה וצילמו אותן. עשו איכון על האייפד שלו וראו שהוא ברצועה".