עם תחילת הקרנות סרטון הזוועה בן 47 הדקות בפני בעלי השפעה בארץ ובעולם, הקפידו בדובר צה"ל על נהלים נוקשים שעיכבו את המבצע ההסברתי, כמו חובת נוכחות של נספח צה"ל במקום. עם זאת, מהר מאוד התעשתו בצבא והכשירו נציגים נוספים שינהלו את ההקרנות תוך דגש אחד - שתוכן הסרטון לא ידלוף. כעת ראש הממשלה בנימין נתניהו דוחף לפרסום לא מבוקר של אותם התכנים.
במסגרת מאמצי ההפצה הממוקדת שנערכים כעת, הקרין המוסד את הסרטון לראשי ארגונים ביטחוניים בכל העולם הערבי, כולל מדינות שאין לישראל יחסים רשמיים איתן. הסרטון הוקרן גם לראשי ארגוני הביון הגדולים במערב, בהם MI5 וה-CIA. השב"כ קיים הקרנה דומה למקבילים שלו בכל העולם הערבי ובעולם המערבי. במקביל, הסרט המלא הוקרן כבר פעמיים בבית הלבן בוושינגטון בפני בכירים אמריקאיים.
אותן הקרנות הן רק חלק קטן ממבצע שמנוהל מהבור בקריה על ידי נציגי דובר צה"ל בשיתוף פעולה עם משרד החוץ ועם שגרירויות ישראל בעולם. אם בהתחלה דובר צה"ל הפיץ פיזית בעולם עותקים של הסרטון באמצעות בלדרים אנושיים - עכשיו הוא מופץ באמצעות לינק מוצפן שתקף רק לזמן ההקרנה.
נכון להיום, הסרטון הוקרן כבר ב-30 מדינות, כולל כאלה שאין בהן נספח צבאי, ועד כה התקיימו 70 הקרנות (חלקן באותה מדינה). בכך, מעל 1,000 איש בעולם צפו בסרטון - בכל המקרים מדובר באנשים שנבחרו בקפידה, בהם שגרירים, מקבלי החלטות, אנשי תקשורת בכירים ומשפיענים בינלאומיים.
בין השאר, התקיימו ארבע הקרנות לצוותי מערכת “הניו יורק טיימס” בעולם וכן לנספחים צבאיים בארץ ובחו"ל, כולל מדינות שבלשון המעטה לא הביעו תמיכה בישראל. גם באו"ם התבצעו כבר שלוש הקרנות והשבוע תתקיים הקרנה בשיתוף עם גל גדות לידוענים בהוליווד כולל בכירים בתעשייה, אמנים ואנשי קולנוע.
צה"ל עוקב אחרי כל אותן הקרנות מקרוב ומנהל רישום ומעקב כמה אנשים צופים בכל הקרנה. בין היתר, הצופים מוסרים את הטלפונים הניידים שלהם ומתחייבים שלא יקליטו קטעים מהסרטון ולא יפיצו אותם.
מאחורי הקלעים, נמשך, כאמור, הוויכוח האם נכון להקרין את הסרט הזה גם לציבור הרחב או להמשיך במתכונת של הקרנות אקסקלוסיביות. ראש הממשלה תומך בפרסום הסרט וסבור שאם המשפחות יאשרו זאת - הדבר יסייע לישראל בקרב ההסברה. יתרה מכך, הוא אף שוחח על כך ישירות עם הרמטכ"ל הרצי הלוי ואמר שהוא מעוניין שהסרטון יופץ באופן רחב.
מנגד, עמדת צה"ל היא שיש קושי רב להפיץ את הסרטון באופן רחב מכמה טעמים. ראשית, מסבירים שם, צה"ל לקח את החומרים שמהם נערך הסרטון ממקורות רבים ושילב גם חומרים שנלקחו מצוותי החירום תוך הבטחה שאלו לא יפורסמו. יתרה מכך, בצבא מדגישים את המחויבות לנהוג ברגישות מול משפחות הנרצחים ולא לפרסם תיעודים של אנשים ללא אישור קרוביהם.
עידו אהרוני, לשעבר הקונסול הכללי של ישראל בניו יורק, ומומחה לשיווק מדינות, תומך בחשיפת הסרטון, אך רק לאנשים הרלוונטיים. "אני נוטה להסכים עם עמדת גורמי המקצוע במערך ההסברה של משרד החוץ שהפתרון הנכון לחשוף את הזוועות בפני מחוקקים, מקבלי החלטות ומשפיענים, אבל לא להפיץ אותם בתפוצה רחבה", אמר. "הטבע האנושי נוטה לפתח דחייה ממראות טראומתיים. רוב האנשים בעולם הנאור יודעים שארגון דאעש ערף ראשים מבלי שהם ראו את הווידאו עצמו. אנשים נוטים לסמוך על מה ששומעים מאנשים אחרים שהם בוטחים בהם. האמריקאים הבינו מהר מאוד שהצילומים ביום של פיגועי ה-11 בספטמבר של אנשים קופצים מהבניינים גורמים לדה-מורליזציה ולטראומה ציבורית וגנזו אותם. עד היום קשה מאוד למצוא את הסרטונים האלה. הם שודרו בשעות הראשונות אחרי האסון ומיד נגנזו. יש מנגנון בנפש האנושית שגורם לנו להירתע מזוועות. לכן הסכנה שתפוצה רחבה של הסרטים תעורר את האפקט ההפוך. עם זאת, אנשים שזה המקצוע שלהם, מקבלי החלטות, משפיענים ועיתונאים חייבים לראות את זה. גם פעילי ההסברה הישראלים חייבים לצפות בסרטון".
"מנציחה את החיים, לא את המוות"
עד כה הייתה בקשה מפורשת מצד חלק מהמשפחות שלא לפרסם את הסרטון. כך למשל, גם סבין תעסה מנתיב העשרה, שאיבדה בשבת השחורה את בעלה גיל ואת בנה אור התנגדה לפרסום תיעוד של בעלה קופץ על רימון ומציל את שני ילדיהם. "אני לא רוצה שזה ייצא החוצה, לא אסכים לעולם", היא מסבירה. "אני מנציחה את החיים ולא את המוות. אנציח אותם בדרך שלי ורק בטוב".
בכירים בעולם ההסברה הצבאית והאזרחית מעלים טיעון נוסף נגד הקרנה רחבה, לפיו דווקא ההקרנה במתכונת הנוכחית גורמת ברמה התודעתית לתחושת ייחוד של הצופים בסרטון ומותירה חותם רב יותר בקרב בעלי ההשפעה. שיקול נוסף שמועלה, הוא החשש מדה-מורליזציה בקרב הציבור הישראלי.
עם זאת, בעוד שבצה"ל עומדים על עמדתם, גם מדגישים שם שלשכת ראש הממשלה מחזיקה בגרסה של הסרטון מאז 17 באוקטובר. לכן, הם מסבירים, אם הלשכה רוצה לקחת אחריות על האירוע ולתת לו חתימה משפטית - היא יכולה.
בהכנת הידיעה השתתף מתן צורי