הצטרפו למשדר הבוקר
יותר משנתיים וחצי חלפו מאז ניסיון הרצח האכזרי שעברה שירה איסקוב על ידי מי שהיה בעלה, אולם גם בחלוף הזמן היא ממשיכה להילחם כדי לתקן את עוולות המערכת עבורה ועבור נשים וילדים נוספים, נפגעי אלימות במשפחה. יחד עם עו"ד מיקי רויטמן, חברתה ושותפתה במאבק, היא מקדמת הצעת חוק שמטרתה להגן על ילדים להורים אלימים, בדיוק כמו הבן שלה. "החוק הזה הוא חלק מהמאבק שאני מנהלת במסגרת החיים החדשים שלי", סיפרה, "אין לנו שקט, ורק חוקים כאלה יאפשרו שקט לבית שלי ושקט לבתים אחרים".
מטרת הצעת החוק, שהוגשה לכנסת לקריאה טרומית בשיתוף עם חברות הכנסת פנינה תמנו שטה (המחנה הממלכתי) וקטי שטרית (הליכוד), היא לתקן פרצות שנמצאו בחוק שלילת האפוטרופסות - שקודם גם הוא בעקבות הסיפור של איסקוב. על פי החוק כיום, הורה שהורשע ברצח או בניסיון לרצח בן משפחה, או במקרה שאנס או ביצע מעשה סדום באחד מילדיו - האפוטרופסות שלו תישלל ממנו באופן קבוע.
(צילום: ניצן דרור, חגי דקל)
"לתיקון שהגשנו יש שני סעיפים", הסבירה עו"ד רויטמן, "דבר ראשון, הוא מכניס סעיף של חבלה בכוונה מחמירה לעבירות שבהן האפוטרופסות תישלל. הסיבה לכך היא שאנחנו רואים כיום מקרים שבהם אדם מואשם בניסיון רצח, נשללת ממנו האפוטרופסות, וכשהוא מגיע להישפט הפרקליטות מציעה הסדר טיעון ומורידה את האישום לחבלה בכוונה מחמירה וכתוצאה מכך הוא מקבל את האפוטרופסות בחזרה. אנחנו רוצות למנוע מצבים כאלה".
"התיקון השני רלוונטי מאוד לשירה, והוא מניעת מימוש זכויות הורות למי שהורשע ברצח או בניסיון רצח", היא הוסיפה, "כיום יש לקונה בחוק, והורים שהורשעו בניסיון לרצח, כמו אביעד משה, יכולים לנסות לממש את הזכויות ההוריות שלהם בכל מיני מקומות, בניהם בזכות ראייה. יש משפחות שבהן אבא שרצח את אמא מבקש לראות את הילדים בבית הסוהר, והחוק מחייב לאפשר זאת, למרות שהם לא רוצים ללכת. זה קיים. אנחנו מנסות לבטל את הזכויות האלה במקרים כל כך קיצוניים של אלימות".
לפני כשבוע, בדיון שהתנהל בבית המשפט העליון בערעור שהגיש אביעד משה על חומרת עונשו, תיארה איסקוב את הקשיים של בנה: "בכל יום ראשון הוא בטיפול רגשי. לפני שינה, תוך כדי משחק, הוא מדבר על הדם שהיה על הרצפה, שאבא לקח רעשן והרביץ לאמא, הוא מספר שאמא נעלמה לו מהחיים. הוא שואל, 'אמא איך זה היה? זה היה משהו שחור'. הוא ילד שגדל עם כאב ולא מבין איך אבא שלו עשה דבר כזה".
2 צפייה בגלריה
"יש נכונות מחברי כנסת מכל הצדדים". איסקוב עם שטרית ותמנו-שאטה
(צילום: לשכת חברת הכנסת פנינה תמנו באישור הדר גיל-עד)
לדבריה, תיקון החוק הגיע מתוך ההבנה שמשה יכול לבקש לראות את בנם המשותף. "במצב כיום החוק לא חושב על הילד", אמרה, "הבן שלי לא ראה אותו כבר שנתיים וחצי, הוא מאוד חושש מהעניין הזה. להכניס אותו לכותלי הכלא בגיל כל כך צעיר אחרי מה שאבא שלו עשה, לא בא בחשבון. במיוחד שכל המטפלים שלו מתנגדים לכך נחרצות, הם אומרים שזה יחזיר אותו אחורה ויעשה לו עוד יותר רע. הוא התקדם כל כך יפה. אני לא רואה סיבה לעשות את זה, אלא אם כן זה יבוא ממנו מתישהו".
למרות המתחים שקיימים היום בממשלה, תיקון החוק מקודם בשיתוף פעולה בין הקואליציה והאופוזיציה. "נשים שמתמודדות עם אלימות פונות אליי כל יום. זה ממש כואב לדעת שיש כל כך הרבה נשים במצב הזה", אמרה איסקוב, "כיף לי לראות שיש נכונות מחברי הכנסת מכל הצדדים, שמסתכלים על החוק הזה כעשייה לטובת הכלל ולא ימין ושמאל. יש עוד הרבה מה לשנות ומה לשפר, אבל אני חושבת שזו תחילתה של דרך".
יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, ח"כ פנינה תמנו: "החוק בא לתקן מצב שבו מורשע בעבירת חבלה בכוונה מחמירה כלפי זוגתו, לא ימשיך לשלוט מרחוק באופן ציני בבת הזוג לשעבר או בילדים שחוו אלימות קשה והם קורבנות העבירה. לצערנו, המצב כיום פרוץ משפטית ומאפשר המשך התעללות של העבריין האלים בבת הזוג תוך ניצול ציני של הזכות להורות. בדיוק כמו במקרה של שירה, שהעבריין המורשע מנסה לשלוט בה ובבנה מרחוק ולהמשיך עם ההתעללות".
ח"כ קטי שטרית הוסיפה: "אדם שהורשע בניסיון לרצח אם ילדיו, לא יהסס לפגוע גם בהם. על רקע סיפורה קורע הלב של שירה איסקוב ונשים רבות נוספות, החוק הזה חשוב לי ברמה האישית, כאישה ואמא. מטרתי לשים סוף לתופעת השליטה החולנית והפגיעה הרגשית והפיזית של גברים שהורשעו בניסיון רצח או ברצח, בילדים המשותפים. מובן מאליו כי הורה כזה אינו כשיר לשמש כהורה עבורם. כל זאת במטרה לשמור הן על הילדים והן על הנשים הנפגעות מפגיעה נוספת רגשית או פיזית כאחד".
