הריאיון של מפכ"ל המשטרה יעקב שבתאי ל"ידיעות אחרונות", בו קרא לחסום את הרשתות החברתיות בתרחיש עתידי של התפרעויות אלימות כגון אלו שחוותה ישראל במבצע "שומר החומות" אשתקד, מעורר סערה וזעם הן בקרב ארגונו והן בקרב פוליטיקאים משני צדי המתרס הפוליטי, בטענה שמדובר בהצעה מופרכת ולא-דמוקרטית. מומחים לרשת האינטרנט הסבירו כי ההצעה הזו גם אינה מעשית, ומעידה על חוסר הבנה בסיסי מצדו של מפקד המשטרה.
4 צפייה בגלריה
המפכ"ל שבתאי. הציע חסימה "רוחבית" של הרשתות, אבל טען בהבהרה: "הכוונה למהלך נקודתי וזמני, בתרחיש קיצוני בלבד"
(צילום: אלעד גרשגורן)
את הקריאה לחסום את הרשתות החברתיות בעימות עתידי השמיע המפכ"ל בראיון למוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות", שיפורסם במלואו בסוף השבוע. לצד התייחסותו בראיון למכתב האזהרה שקיבל מוועדת החקירה לאסון מירון, תוך שהוא מבהיר שאין בכוונתו להתפטר בעקבות זאת, התייחס שבתאי גם להתפרעויות האלימות בערים המעורבות במהלך "שומר החומות" במאי 2021, ואמר כי לרשתות החברתיות היה תפקיד מרכזי בליבוי האלימות באותה עת.
המפכ"ל סיפר שהציע אז בישיבת הממשלה לחסום את הרשתות בישראל, על מנת להוריד את גובה הלהבות ברחובות. הדבר כמובן לא קרה, אבל מבחינת שבתאי זו דרך פעולה ראויה בעתיד: "אני בדעה שבמצבים כאלה צריך לחסום את הרשתות. זו מלחמה כבר. הרשתות החברתיות הן אלה שמוציאות אנשים לשטח. אני מדבר על לסגור את הרשתות באופן רוחבי. תכבה, תרגיע את השטח, ושהמצב רגוע תשחרר. אנחנו מדינה דמוקרטית, אבל יש גבול. אתה בא ומרביץ קאט רוחבי לפרק זמן מסוים, עם פיקוח כמובן, מרגיע את הרוחות ומתייצב".
בעקבות הסערה שחוללו דבריו, פורסמה בצהריים הבהרה מטעמו של שבתאי: "המפכ"ל התייחס לתרחיש הקיצוני ביותר שיש בו סכנה לדמוקרטיה הישראלית ולביטחון המדינה במקרה של התקוממות המשלבת אלמנטים רחבים של טרור בתוך מדינת ישראל. המפכ"ל התייחס בדבריו לחסימת אותם מסיתים הקוראים לפיגועי טרור וליציאה המונית לרחוב במצב שבו ישנן מאות ואלפי קריאות והתבטאויות מהסוג הזה שמלבות את האירוע. בשום שלב הכוונה לא הייתה להצר את צעדיהם של אזרחי ישראל, אלא מדובר בצעד נקודתי וזמני בהחלט שיתאפשר ברשות ובסמכות אשר נועד להגן על חייהם של האזרחים ועל הדמוקרטיה הישראלית בעת חירום לאומית המסכנת את ביטחון המדינה".
בניגוד להבהרה הזו, המפכ"ל הדגיש בריאיון כי יש לבצע חסימה "רוחבית" לרשתות החברתיות בעימות עתידי, כלומר לכולם. הצעתו עוררה כאמור שאט נפש הן בתוך המשטרה והן במערכת הפוליטית. קצין בכיר במשטרה אמר בשיחה עם ynet: "קצינים כאן נדהמו מהאמירה הזו של המפכ"ל. נהפוך הוא, דרך הרשתות החברתיות אתה יכול לנטר איומים פוטנציאליים ולבצע מעקב. הרשת נותנת לכך הרבה מידע".
לדברי הקצין הבכיר, "בעולם של היום אי-אפשר לחסום באמת את הרשתות החברתיות באופן הרמטי. מי שירצה לחולל הפרות סדר באמצעות האינטרנט יעשה את זה בכל מקרה. עדיף שהמפכ"ל יתמקד בלהנחיל לשוטרים ערכים של עבודה קשה ולא של חסימה הרמטית של האינטרנט לכל אזרחי המדינה. גם כך האמון במשטרה רק הולך ויורד, הדברים שמציע שבתאי לא מוסיפים לאמון הציבורי בנו".
קצין בכיר לשעבר במשטרה נדהם אף הוא מהדברים, ואמר בשיחה עם ynet: "זה מהלך אנטי-דמוקרטי. אותנו חינכו שאנחנו שומרי הסף של הדמוקרטיה הישראלית, ופתאום בה מפכ"ל ורומס ברגל גסה באמירה מטופשת את כל ההליך הדמוקרטי בישראל. בסין ובמדינות חשוכות חוסמים אינטרנט ורשתות חברתיות. אנחנו לא חיים בדיקטטורה. למשטרה יש יכולות ואפשרויות אחרות לטפל בבעיות כאלה. הכי קל זה לחסום. אולי נתחיל לחסום פוסטים ביקורתיים נגד מערכת אכיפת החוק? המפכ"ל לא מבין את מקומו. האמירה האומללה הזו מגיעה בקצה לשוטר שנמצא כעת בהכשרה במכללה לשוטרים".
פוליטיקאים משמאל ומימין תקפו: "לדחות על הסף"
שר התקשורת יועז הנדל אמנם לא מתח ביקורת על הדברים, אך הבהיר גם הוא שההצעה לא אפשרית מבחינה מעשית. "בשנה האחרונה התקיימה במשרד התקשורת בדיקה מקיפה של יחסי מדינה-רשתות חברתיות. לא ניתן לסגור את כלל הרשתות החברתיות בכפתור", מסר. "ניתן בהסכמות בכנסת – שלא קיימות היום – להדק רגולציה וחקיקה כדי למנוע הסתה, קריאות לאלימות ולעודד שקיפות".
יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת, ח"כ גלעד קריב מהעבודה, מתח על ההצעה ביקורת חריפה: "עמדתו של המפכ"ל בלתי מתקבלת על הדעת ויש לדחותה על הסף. יש לוודא שלמשטרת ישראל ולמערכת אכיפת החוק יהיו את הכלים הנדרשים להתמודד עם אירועים אלימים בסדר גודל משמעותי. עם זאת, שימוש באמצעים המאפיינים משטרים לא-דמוקרטיים אינו בא בחשבון. העובדה כי הצעה מסוג זה מוצגת על ידי מפקד המשטרה – מטרידה ביותר ומחייבת בירור יסודי".
גם ח"כ מוסי רז ממרצ תקף את הצעת המפכ"ל, בציוץ שאותו שיתפה גם ראש מפלגתו זהבה גלאון: "התבטאות המפכ"ל בדבר סגירת הרשתות החברתיות בעת עימות חמורה. סגירת רשתות חברתיות תפגע בחוסן הלאומי שלנו המבוסס על דמוקרטיה וחופש הדיבור. על השר לביטחון פנים להבהיר שהדברים אינם מייצגים את המשרד והמשטרה".
יו"ר בל"ד, ח"כ סמי אבו שחאדה, תקף אף הוא את דברי שבתאי: "המפכ"ל מסית ועושה דה-לגיטימציה לצעירים הערבים הגאים בזהות שלהם ונאבקים למען זכויות העם הפלסטיני. שבתאי נכשל במלחמה בארגוני הפשיעה בחברה בערבית וכעת רוצה סתימת פיות ופאשיזם באופן רשמי".
לא רק בשמאל נשמעה ביקורת, וגם יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' הביע התנגדות לחסימת הרשתות החברתיות. "האמירה הזו של המפכ"ל חמורה, מקוממת ולא דמוקרטית. אבל היא לא הבעיה האמיתית של שבתאי. אין סיכוי שמישהו מאיתנו ייתן לרעיון המופרך הזה לקרות", כתב סמוטריץ' בפוסט בפייסבוק. "זה רק סימפטום לבעיה השורשית. הבעיה החמורה באמת של קובי שבתאי היא שהוא פשוט לא מבין את האירוע שעליו הוא אמור לפקד".
לדברי סמוטריץ', "מי שלא מסוגל לקרוא לילד בשמו ולהגדיר את הטרור והמלחמה של הערבים נגדנו ככזו, ורואה את תפקידו ואת תפקידה של המשטרה 'להפריד בין הקיצוניים משני הצדדים', לא יכול להכין את המשטרה לפרעות הבאות, לא ידע לזהות אותן כשהן יפרצו חלילה, ולא יידע לגדוע אותן ולשמור על החיים והביטחון של אזרחי ישראל. זה מסוכן וידרוש שינוי דרמטי מקצה לקצה של תפיסת ההפעלה של משטרת ישראל, וכנראה גם של זהות המפקד שלה שאמור יהיה להוביל את זה".
אי-הבנה בסיסית?
גם ארגונים אזרחיים הביעו התנגדות לאפשרות של חסימת הרשתות החברתיות. מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי, יורם הכהן, אמר כי דברי המפכ"ל מעידים על "אי-הבנה בסיסית" מצדו בכל הנוגע לתלות הגדולה של החברה והכלכלה בישראל ברשתות. "חסימה מוחלטת כהצעתו תשבית לחלוטין את השימוש באמצעים השונים דוגמת פייסבוק, ווטסאפ, אינסטגרם, טיקטוק וטלגרם. המשמעות היא שפעילות המשק והחברה בישראל תיפגע באופן משמעותי וחמור ביותר – עסקים רבים בישראל מושתתים על פעילותם ברשתות החברתיות, שלא לדבר על חייהם היומיומיים של אזרחי ישראל כולם. זאת כמובן בנוסף לפגיעה בעקרונות דמוקרטיים בסיסיים כגון חופש ביטוי".
סרטון טיקטוק ממבצע "שומר החומות": צעיר ערבי קופץ על מצבות בבית קברות יהודי
(מתוך טיקטוק)
מהאגודה לזכויות האזרח נמסר: "הניסיונות להשתיק ולסגור רשתות בתקופות של מתיחות ביטחונית מתאימות לשיטות משטר של איראן, של רוסיה ושל סין. חבל שצריך להזכיר למפכ"ל המשטרה שדווקא בשעות חירום, חשוב שתהיה דרך לבקר את התנהלות השלטונות כלפי האזרחים. בדמוקרטיה, צריך לנקוט בפעולות נקודתיות ומוגבלות שמתמקדות במי שמסיתים לאלימות או לגזענות ולא להחשיך מסכים ולסתום פיות".
ד"ר טלי גזית, מהמחלקה למדעי המידע באוניברסיטת בר אילן, אמרה: "אין לנו יכולת להילחם ברשתות החברתיות וברור לכולם שלא ניתן לסגור אותן. אנחנו לא סין. צריך רגולציה שתאפשר פיקוח על התכנים שעולים לרשת. אבל מכיוון שזהו פתרון לטווח הרחוק, הייתי מציעה בינתיים להשתמש ברשתות החברתיות כדי להילחם במה שקורה בהן: לגייס משפיענים, מנהלי קהילות, דמויות שקהל היעד מעריך, ולבקש מהם להפיץ בשורה של שיח שפוי, לא מתלהם, לא כוחני. אם הרשתות החברתיות משמשות לעתים כמגבר למעשים רעים, צריך למצוא את הדרכים הטכנולוגיות הקיימות לעקוב אחריהם ולשלוט בהם, במקום לסגור לכולנו את כיכר העיר שפותחת בפנינו את חופש הביטוי הדמוקרטי".
מנכ"לית התנועה לחופש המידע, עו"ד רחלי אדרי, מסרה כי "את התבטאות המפכ"ל אין לכנות אלא כהתבטאות אומללה. המשמעות של אמירה כזו דומה לכך שיציע להפסיק את נסיעת התחבורה והנסיעה בכבישים רק כי הם פוגעים בהולכי רגל והמשטרה לא מצליחה לאכוף את חוקי התנועה. ההצעה להגביל או לסגור רשתות חברתיות כפי שמבקש המפכ"ל היא אבסורד ותוביל כמובן לכאוס יותר גדול ואלימות ומוטב שלא הייתה עולה כלל.
"לגורמי הביטחון יש מספיק כלים ואמצעים אחרים שמוטב למצות אותם לפני שמציעים לסגור את האינטרנט באירועי אלימות", הוסיפה. "אם זה הלך הרוח של הגורם הבכיר ביותר במשטרה זה מדאיג מאוד. לצד זה, גם חוסר ההבנה של גורם כל כך בכיר במשטרה את המדיה, הציבור והמציאות שהשתנה ולחשוב שאם יסגרו את האינטרנט אז אנשים ישבו בשקט בבית עד שהמפכ״ל יחליט אחרת אינה מחוברת למציאות וכולי תקווה שיש קולות אחרים שקולים ונבונים המבינים מה תפקידה של המשטרה במדינה דמוקרטית גם ברגעי משבר ומלחמה".
