ברגע האחרון, דקות לפני חצות ושעות לפני ישיבת הממשלה, לסדר היום צורפה הלילה (בין שבת לראשון) החלטה נוספת - שקובעת הקמת תאגיד הנצחה לאירועי 7 באוקטובר, לצד אתר הנצחה לאומי. בהצעה נקבע כי מנהלת תקומה, שאחראית על שיקום עוטף עזה, תקצה השנה חמישה מיליון שקלים למשרד ראש הממשלה, ולצד זאת, תקצה לאורך ארבע שנים 160 מיליון שקלים. בנוסף, על משרד ראש הממשלה תוטל האחריות לתכלל את ההנצחה ל-7 באוקטובר.
בהסבר להצעה נכתב כי "שימור הזיכרון, תיעוד ופיתוח המורשת מהותיים לשיקום היישובים ולפיתוחם, הם בעלי משקל רב בשיקומה של החברה הישראלית ובהתאוששותה. ההנצחה והזיכרון תורמים לחיזוק החוסן האישי, הקהילתי, האזורי והלאומי, וכן לחיזוק הסולידריות והלכידות הלאומית והבינלאומית. הזיכרון והמורשת של אירועים אלו ושל המלחמה הבאה בעקבותיהם יהפכו למצפן ערכי, המכוון את מדינת ישראל אל עבר עתיד מחוזק, מאוחד ואיתן. על כן דרושה תוכנית רחבה וארוכת טווח לתיעוד אירועי שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל והנצחתם במסגרת לאומית".
לפי ההחלטה, משרד המורשת יקדם "תוכנית רב-שנתית לשימור ותיעוד ולפיתוח תשתיות מורשת בחבל תקומה ופיתוח עוגני מורשת".
מאז 7 באוקטובר נרשמו כמה וכמה יוזמות להנצחת היום מצד חברי כנסת, אך הצעות החוק לא הבשילו ולא אושרו.
נזכיר כי על הנייר, מי שאחראי על הפרויקט כולו הוא משרד ראש הממשלה, שאמור להקים "תאגיד הנצחה" שמטרתו לרכז את העבודה של כל הגופים. הוא יעשה זאת, ככל הנראה, בסיוע חברת אסטרטגיה חיצונית. תחתיו אמור לפעול משרד המורשת, יחד עם מנהלת תקומה, שעליהם הוטלה האחריות לעיצוב הזיכרון בשטח (הקמת מוזיאון, שחזור ושימור מבנים שנפגעו בעוטף, הצבת אנדרטאות וכו'). לשם כך הוקצו 175 מיליון שקלים, ומשרד המורשת הוסיף כמה עשרות מיליוני שקלים מתקציבו השנתי.
בראש הגופים הממלכתיים הנוספים שעליהם הוטלה המשימה נמצאת הספרייה הלאומית, שאחראית לאיסוף התיעוד הדיגיטלי מאירועי הטבח –מהסרטונים שהועלו לחשבונות טלגרם פלסטיניים, דרך מצלמות האבטחה בכבישי וביישובי העוטף ועד תיעוד מטלפונים ניידים של ישראלים מהערים, הקיבוצים ופסטיבל הנובה. אלא שהספרייה עמלה על המשימה באמצעות קומץ עובדים ומתנדבים שסורקים את הרשת, בזמן שמערכת הביטחון כבר מחזיקה בחומר כולו, כולל בתיעוד שנתפס ממצלמות גו-פרו של המחבלים שנתפסו או נהרגו.
בפרויקט ההנצחה מעורבת גם רשות העתיקות, הפועלת תחת משרד המורשת, והיא עוסקת במיפוי וטיפול בבתים שנפגעו. במקביל, על ארגון "יד בן-צבי" (מוסד ממלכתי העוסק בחקר תולדות ארץ ישראל), הוטל לתעד ולטפל בחפצים השונים שנפגעו בכל בית ובית.
נדגיש, כי חלק מהיישובים מעוניינים במיזמי הנצחה מקומיים שעל אופיים יחליטו בעצמם. בנוסף, כאמור, יוזמות אחרות בעלות אופי פרטי, רובן נקודתיות, כבר יצאו אל הפועל. כך הפך אתר פסטיבל הנובה למוקד עלייה לרגל, תערוכות הוצגו במוזיאון ישראל וב"אנו - מוזיאון העם היהודי", אתר התאגיד העלה סיור וירטואלי אינטראקטיבי בין אירועי הטבח ועוד ועוד. בממשלה מודעים לריבוי הידיים העוסקות במלאכה, ומתכננים להקים ועדת היגוי בין-משרדית שתהיה אחראית על התיאום, אלא שמהלך זה, כאמור, עוד לא יצא לפועל.
