כבר למעלה משנתיים שהחוק המחייב הורים לילדים מתחת לגיל ארבע להתקין מערכת התרעה על שכחת ילדים ברכב מעסיק את כנסת ישראל. בכהונתה הקודמת בתפקיד, שרת התחבורה מירי רגב (הליכוד) קבעה תקנה שחייבה זאת, והייתה עתידה להפוך לחוק. אך רק לאחרונה עלתה שוב הסוגיה של החוק לדיון בממשלה.
2 צפייה בגלריה
מנכ"לית "בטרם": "הרגלים להתנהגות בטוחה יכולים להציל חיים". אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock)
מדוע מלכתחילה התקנה לא קודמה לחוק? שרת התחבורה לשעבר, מרב מיכאלי (העבודה), ביקשה לבטל את התקנה בשל חוסר האפקטיביות שלה, וכן בשל העלות הכלכלית הכבדה שהיא הטילה על הציבור. בלשכתה חשבו אז כי החיוב לשימוש במערכת ספציפית, שעלותה תוכל להגיע לאלפי שקלים - במקום פתרון אחר ונגיש יותר לציבור - הוא עדיף. כמו כן המשטרה הדגישה לכל אורך הדרך כי קשה מאוד לאכוף את התקנה.
עד כה, מאז כניסתה לתוקף, המשטרה העניקה רק שמונה דוחות הקשורים בסוגיה. גורמים במשטרה הסבירו אתמול כי קשה מאוד לאכוף תקנה שכזו כי אי אפשר לעצור לבדיקה כל רכב שבו יש ילדים, וגם אז - קשה לבדוק את גילאי הילדים היושבים ברכב.
אך למרות כל אלו, עם כניסתה של רגב לתפקיד היא הודיעה כי התקנה לא תבוטל. שלשום תוקפה עמד להסתיים, אך ועדת הכלכלה של הכנסת האריכה אותה בחצי שנה כדי שמשרד התחבורה יחוקק בזמן זה חוק לטיפול בתופעה, שיכלול קנס של 250 שקל. בישיבת ועדת הכלכלה בשבוע שעבר שבו וטענו נציגי המשטרה כי הם לא יוכלו לאכוף את התקנה והציעו כי מי שיאכוף אותה יהיה משרד התחבורה - על ידי בדיקה שתתקיים בזמן הטסט השנתי.
יו"ר הוועדה הנוכחי ח"כ דוד ביטן (הליכוד) צידד בהצעה זו ואמר כי כדי שההוראה תהיה אפקטיבית צריך להכניס את בדיקת המכשיר לתקנות משרד הרישוי, וביקש ממשרד התחבורה לבחון כיצד ליישם זאת: "ילדים מתבשלים ומתים והתפקיד שלנו הוא לשמור עליהם".
אורלי סילבינגר, מנכ"לית ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים, ציינה כי "התקנה כמו שהיא עכשיו מהווה מס שפתיים, המערכות החכמות הן לא הפתרון להוקעת התופעה ומהוות מעגל מניעה שני, לכן יש לשנות את התקנה ולהקצות תקציב משמעותי עבור הסברה נכונה". היא ציינה גם כי "שכחה של ילד ברכב היא תוצאה של נתק בזיכרון. לכן ישנה חשיבות בהקניית הרגלים להתנהגות בטוחה, היכולים להציל חיים".
