בנובמבר 2017 פשטו יחידות ביטחון סעודיות על ארמונותיהם של 400 ראשי המשק, נסיכי בית המלוכה, צמרת אנשי העסקים ובעלי העיתונים – ושלחו אותם למעצר בבית המלון המפואר ריץ קרלטון בריאד. איש לא קיבל הסברים מדוע הם נעצרו, אך כעבור כמה שבועות ניסחו מתווכים מארמונו של יורש העצר מוחמד בן סלמאן כתבי ויתור על רכוש בסדר גודל של מאות מיליוני דולרים לכל אחד מהאסירים. מי שחתם, יצא לחופשי.
לאחר מכן הזמין בן סלמאן את נשיא לבנון סעד אל-חרירי לביקור דחוף. חרירי, יליד סעודיה, היה בטוח שהוא עומד לקבל עוד מענק כספי, אך המציאות טפחה על פניו כשהוא נשלח למעצר. כשצוותי הטלוויזיה הגיעו אליו, הוא מסר בקול רועד את מכתב התפטרותו מתפקיד ראש הממשלה, ורק בהתערבותו של נשיא צרפת מקרון הוא שוחרר וחזר לתפקידו כאילו לא היו דברים מעולם. כשהתייצב לביקור נוסף, הפריח חיוכים מלאכותיים, ואף שמע את בן סלמאן שואל אל מול המצלמות בנוכחותו: "אני עצרתי אותו? השתגעתם?".
הלאה. במרץ 2020 נעצרו שני בכירים נוספים: יורש העצר מוחמד בן נאיף, אחיינו של המלך שהודח בהוראת בן סלמאן, והנסיך אחמד בן עבד אל-עזיז, אחיו הצעיר של מלך סעודיה סלמאן. הם נשלחו תחילה לכלא, וכעבור חודש הועברו למעצר בארמונותיהם הפרטיים. כוחות הביטחון מכתרים את המעונות, וכל מי שינסה להתחכם צפוי למאסר ארוך.
בירושלים, כמו בוושינגטון, לא הצליחו עדיין לפענח עד הסוף את דמותו המורכבת של בן סלמאן. הוא לא כוס התה שלנו. אבל לא רק אנחנו: גם מנהיגים ערבים נזהרים ממנו
ועכשיו הגיעה פרשת הנסיכה בסמה, בתו הצעירה – מבין יותר מ-120 בניו ובנותיו – של המלך סעוד, מייסד הממלכה. בסמה היא דמות יוצאת דופן: גרושה ואם לארבעה בנים ובת, גלויית לב, פעלתנית ובעלת רכוש גדול שקיבלה בירושה. ממקום מגוריה הקבוע בלונדון היא מדברת בעיקר על קיפוח זכויות הנשים בסעודיה.
בסוף השבוע האחרון, אחרי שלוש שנים פחות חודשיים, היא השתחררה מכלא אל-תאיר יחד עם בתה, סוהוד. הנסיכה לא נחקרה, לא הובאה למשפט, לא פורסם כתב אישום נגדה. לאחר השחרור היא נאלצה לפרסם הודעה קצרה ולהביע תודה חמה למלך ולבן סלמאן. על מה בדיוק הודתה? לא ברור. מה שכן ברור הוא שמישהו בכיר מאוד המתין לנסיכה כדי לסגור איתה חשבון. ההון שלה, שמוערך במאות מיליוני דולרים, ככל הנראה כבר הוחרם.
בירושלים, כמו בוושינגטון, לא הצליחו עדיין לפענח עד הסוף את דמותו המורכבת של בן סלמאן. כל עוד הוא מניח למטוסים מישראל לעבור בשמי סעודיה, ופותח את שערי השווקים לסחורות (בלי תוויות זיהוי), המומחים אצלנו ימשיכו ללמוד. בגדול, מותר לומר, הוא לא כוס התה שלנו, לא המנהיג שאליו פיללנו במכה ואל-מדינה. אבל לא רק אנחנו: גם מנהיגים ערבים נזהרים ממנו.
- סמדר פרי היא פרשנית העולם הערבי של "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com