יאן קארסקי, קתולי בן 28 מהמחתרת הפולנית, נסע ב-1942 מפולין הכבושה בידי הנאצים ללונדון, ואחריה לאמריקה, כדי ליידע את מנהיגי העולם במה שהגרמנים מעוללים באירופה. הוא שרד מסע רצוף סכנות, הגיע לוושינגטון די-סי ביוני 1943, ונפגש עם שופט העליון היהודי פליקס פרנקפורטר. הוא סיפר מה שסיפר וענה על כל שאלה - מפינוי גטו ורשה ועד ההשמדה במחנות - וכעבור רגעים ספורים ענה לו פרנקפורטר בכנות: "אני נאלץ לומר שאיני מסוגל להאמין למה שסיפרת לי".
קשה לחשוב על אנלוגיה מדויקת מזו לתפיסה של מרבית בני האדם את משבר האקלים. אנחנו שומעים על הסכנות, רואים את המראות, ואף על פי כן לא יכולים להאמין למסקנות שאליהן הגיעו 97% ממדעני האקלים: כדור הארץ מתחמם עקב פעילויות האדם, ואם לא נפעל עכשיו יהיה מאוחר מדי בעוד שנים ספורות.
לא משנה כמה יוטחו בפנינו השינויים הדרמטיים טיפין-טיפין, המחשבה על תופעות טבע שמאיימות להכחיד אותנו מעל פני האדמה - הצפות וסופות הרסניות, טביעתם של איים קטנים והיעלמותם מהמפה העולמית וחלקים נרחבים שלא יאפשרו עוד מחיה - פשוט בלתי נתפסת. אלא שמשבר האקלים רציף והוא מתרחש בכל צד של כדור הארץ, גם אם איננו רואים אותו. הוא האיום שאליו מתנקזים כל שאר האיומים. כן, גם נגיף הקורונה.
2020 הייתה שנת הקורונה. כל דבר אחר מתגמד ונבלע לעומת הנגיף. אבל סקירה קצרה מבהירה לנו עד כמה משבר הקורונה הוא חלק קטן בגל עכור שהכה בנו בלי הכנה מקדימה. זה התחיל בהצפות חריגות של שטחים נרחבים באסיה ובאפריקה, המשיך בשריפות הקיצוניות ביותר שנראו במדינות קליפורניה וקולורדו, והסתכם בזה שהשנה החולפת הייתה החמה ביותר בחצי הכדור הצפוני מאז החלו המדידות.
גם לסטייק בצלחת יש קשר ישיר למשבר. גם לשקית הפלסטיק או לקש בסופר יש קשר ישיר לקיץ הלוהט שעתיד לבוא. וכל עוד נסרב להכיר בתוצאות ההרסניות של המשבר - לא נוכל לשים לו סוף
החודשים יוני, יולי ואוגוסט היו חמים במיוחד, עם טמפרטורות גבוהות ב-1.17 מעלות מהממוצע של חודשים אלו במאה שעברה. ובשעה שהקיץ בחצי הכדור הצפוני היה החם בהיסטוריה - בחצי הכדור הדרומי נרשם החורף השלישי החם ביותר, 0.92 מעלות מעל לממוצע.
אז נכון, הסגרים, השמיים המשותקים והמרחק החברתי ששלח אותנו לעבוד מהבית הביאו לכך שהשנה הייתה ירידה בפליטות גזי החממה. אלא שבמקביל הספיחה של פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה על ידי צמחייה ירדה באופן משמעותי בעקבות בירוא יערות ושריפות טבעיות באמזונס, באוסטרליה, בסיביר ובארה"ב.
אז לא רק שלא עמדנו ביעדים שנקבעו בהסכם פריז ב-2015 - אנחנו עדיין מסרבים לחבר את כל הקצוות במשבר האקלים ולהבין שאסון אחד אינו שונה מאחר. כפי שנגיף הקורונה עבר לאדם מחיה, כך גם התחממות צד אחד של כדור הארץ קשורה בביעור שטחי צמחייה לצורך גידול מסיבי של בקר למאכל אדם. גם להמבורגר או לסטייק בצלחת יש קשר ישיר למשבר הכללי. גם לשקית הפלסטיק או לקש בסופר יש קשר ישיר לקיץ הלוהט שעתיד לבוא עלינו. וכל עוד נתעקש בסירובנו להכיר בתוצאות ההרסניות של המשבר - לא נוכל לשים לו סוף.
אז עם בוא החיסונים נקווה ש-2021 תהיה השנה שבה נפטרנו מהקורונה, ובמקביל שתהיה זו השנה שבה החלטנו להקשיב לטבע ולטפל בשורש הבעיה - למצוא חיסון למשבר האקלים.
- אלעד זרט הוא עיתונאי "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
