קרב הגבורה של הלוחמים הצעירים, שהגיעו ממסיבת הטבע: 103 מחבלים חוסלו בשבת בקיבוץ בארי, שבו טבחו המחבלים מבית לבית ורצחו יותר מ-100 בני אדם. ארבעה לוחמים, שהיו בפסטיבל "נובה", אחראים לחיסול של שמונה מאותם מחבלים, בקרב ביום פתיחת המלחמה.
סיפור הגבורה של יואב ושלושה מחבריו ליחידה - דורון, לי ים ואופק - הפך לוויראלי ברשתות החברתיות שלא מרצונם. בימים שחלפו מאז, הם ממעטים לדבר עליו. גם לטראומה מאותה שבת ארורה יש חלק בשתיקה שבה בחרו.
"יואב ירד לפסטיבל המוזיקה נובה עם שלושה חברים מהצבא", מספר אביו גיל. "כשהתחיל ירי הפצמ"רים דיברתי איתו. הוא הרגיע אותי שהם בדרך למרחב בטוח בקיבוץ בארי אצל אחד החברים. איך שהם מגיעים לכניסה ליישוב צעקו לעברם, 'תיזהרו, מחבלים, תברחו'.
"יואב ראה רכב הפוך ובו חבר קיבוץ שירו בו למוות, ולידו נשק. הוא לקח את ה-M16 שלו ואת המחסנית, והוא והחברים רצו לבית של החבר, שם החליפו למדים, כדי שלא יטעו לחשוב שמדובר במחבלים ויירו בהם. החבר לקח את הנשק האישי שלו, נתן לחבר נוסף עוד נשק שמצאו בבית, ויחד הם חברו למה שנשאר מכיתת הכוננות של הקיבוץ. מהר מאוד נשארו רק ארבעתם מכיתת הכוננות. שאר חברי הכיתה נהרגו. בהתחלה הם חיסלו כמה מחבלים, אבל מהר מאוד הבינו שמדובר בעשרות מפלצות.
"הם השתלטו על בית, הורידו את האזרחים לממ"ד, וכל פעם יצאו לאסוף עוד ניצולים. החבר מהקיבוץ עלה לגג עם אחד הקלאצ'ים שאספו מהמחבלים שהרגו וירה בעוד כמה, כשיואב וחבר נוסף הזעיקו כוחות בטלפון. כלוחמי שלדג הגיעו לקרבת מקום, אחרי יותר משלוש שעות, יואב צעק לעברם. בהתחלה מפקד הכוח אמר להם, 'תמשיכו להילחם', אבל אז הם החליטו שיאבטחו את כל האזרחים שהגיעו ל'בית הבטוח'".
מתי אתה ואמו ידעתם מה קורה איתם?
"עוד בבוקר, אחד החברים, שנשאר בלי נשק, התחיל לעשות טלפונים לכל העולם וגם התקשר אליי ואל גרושתי כדי להרגיע אותנו. הוא אמר, 'יואב לידי, הוא בשירותים, הוא לא יכול לדבר. הכול בסדר'. אני כבר ידעתי שבבארי מתחולל קרב נורא. ראיתי את זה בציוץ של גולן בן יצחק בטוויטר. גרושתי לא האמינה לו שהכול בסדר. כשהוא לא ענה לה, התקשרתי לחבר ואמרתי, 'בבקשה תגיד לי את האמת'. הוא סיפר שיואב לקח את הנשק של הרבש"צ ושהם הצטרפו לכיתת הכוננות ונלחמים בחוץ. כשהם הבינו שלא מדובר בשלושה-ארבעה מחבלים, הם פשוט התחילו לאסוף את מי שיכלו לתוך הבית. ככה הם התנהלו עד שהגיע הכוח של שלדג".
לוחמי צה"ל בבארי, היום
(צילום: דובר צה"ל)
מאז ועד סוף הקרב לא דיברתם?
"מתישהו יואב הרים אליי טלפון ואמר, 'אבא, אני בסדר. למה לא הקשבתי לך ונסעתי לבארי?' ככה ידעתי שהוא חי. משבע בבוקר עד 10:30-11:00 הסתובבתי כמו משוגע בחוץ. ידעתי שיואב נלחם מול עשרות מחבלים ולא היה לי מושג אם הוא חי או מת. במשך הקרב הוא דיבר עם אבא של חברה שלו בטלפון, שייעץ להם איך להילחם. בעשר בלילה הוא יצא סוף סוף הביתה. הוא לקח את האוטו שלא נפגע ונסע בדרכים שבהן לא היו מחבלים".
בדרכו הביתה סיפר יואב לאביו את פרטי הקרב. "הם חיסלו שמונה מפלצות", אומר גיל. "מאז אותו לילה אנחנו כבר לא מדברים על מה שקרה. זאת טראומה. אני מניח לו. הוא מדבר על זה עם פסיכולוג. בצבא גם מאוד תומכים בו".
מה עזר לו בקרב נגד המחבלים?
"יואב היה אלוף הארץ לנוער בלחימה משולבת. המאמן שלו אמר לי שכמתחרה, ליואב יש תכונה נדירה - כשהוא במצב קשה, בלחץ, הוא נכנס לקור רוח ומתפקד מצוין. וזה מה שאפיין אותו ביום הלחימה. קור הרוח".
האב גיל הוא מפעילי "כוח קפלן". שקמה ברסלר, ממובילי המחאה, הייתה בין אלו שהפיצו את סיפור הגבורה של יואב וחבריו בטוויטר. "חיים בינינו גיבורים! אמיתיים!!", כתבה. "מגיע להם לחיות במדינה עם שלטון ראוי. יואב וחבריו יהפכו למיתוסים שמהם תצמח פה חברה חדשה, עם שלטון איכותי אמיתי".
