עוד כשהייתה בבית ספר יסודי חלמה מיי אלחג'וג' (27) מרהט להיות עורכת דין פליליסטית. לפני שנה היא זכתה להגשים את חלום הילדות שלה כשהתקבלה לעבודה בפרקליטות מחוז דרום. כך עשתה היסטוריה והפכה לפרקליטה הבדואית הראשונה שמביאה הרבה כבוד למגזר, אבל גם - ובעיקר, לעצמה בכך שלא ויתרה והשיגה את היעד הנכסף כנגד כל הסיכויים.
"התחום הפלילי תמיד עניין אותי", נזכרה אלחג'וג' בחיוך. "בזמנו, היו סדרות לילדים בטלוויזיה שמאוד התחברתי אליהן ועסקו בנושא. הייתה סדרה יפנית על החוקר קונאן, שנתקל בעבירות רצח והוא מנסה לברר מי הרוצח. בבית הייתה לנו ספריה גדולה והיו בה את כל הספרים של אגתה כריסטי. למרות שזה לא התאים לגיל שלי, וההורים שלי לא רצו שאקרא אותם - התחלתי לקרוא אותם בגיל 12".
לדבריה, כבר אז היא ידעה שהיא רוצה להיות עורכת דין. "אני אוהבת לחשוב מחוץ לקופסה. עורכי דין נותנים מחשבה עמוקה לכל דבר. לפני כל צעד הם חושבים היטב על ההשלכות והפרטים הקטנים".
"תהליך הקבלה היה מאוד קשה, בקושי סיימתי בגרות מלאה. רמת החינוך אצלנו במגזר מאוד נמוכה, אין מורים ואין שעות הוראה"
אלא שהדרך ליעד לא הייתה קלה ולוותה בלא מעט קשיים. את לימודי המשפטים החלה במכללת ספיר, האישה הבדואית היחידה מבין 120 סטודנטים. "תהליך הקבלה היה מאוד קשה. בקושי סיימתי בגרות מלאה", סיפרה. "רמת החינוך אצלנו במגזר מאוד נמוכה. אין מורים ואין שעות הוראה. אחרי שהמורה לפיזיקה בבית הספר התפטר, המורה לאלקטרוניקה עואד ג'בארין השקיע בי ובתלמידים נוספים שהיו יחד איתי. הוא לימד אותנו על חשבון הזמן הפרטי שלו. אף אחד לא שילם לו".
אביה של אלחג'וג' יועץ חינוכי ואמה עובדת הוראה. יחד איתה הם שישה אחים ואחיות. היתר עוסקים בתחום ההוראה והפסיכולוגיה. "כדי ללמוד עברית הייתי צריכה להירשם לקורסים פרטיים וההורים שלי שילמו. התלמידים בבית הספר היו מוכשרים אבל לא היו להם את התנאים הבסיסיים להצליח. הם רצו והתאמצו, אבל לא לכולם יש את הכסף לשלם למורים פרטיים".
כשהתחילה בגיל 18 את לימודי המשפטים, ידעה אלחג'וג' שתנאי הפתיחה שלה פחות טובים משל חבריה לכיתה. "הציבו לי תנאים שלא הציבו לאחרים כדי להבין שאני דוברת עברית ברמה טובה ושאני יכולה לעמוד בלימודים. ראש המחלקה ניר קידר תמך בי. הוא אמר, 'אני מוכן לקבל אותך בתנאי שאת קוראת שלושה ספרים משפטיים בעברית ומסכמת לי'".
"התלמידים בבית הספר היו מוכשרים, אבל לא היו להם את התנאים הבסיסיים להצליח. הם רצו והתאמצו, אבל לא לכולם יש כסף לשלם למורים פרטיים"
"במשך שנה שלמה עשיתי את זה", סיפרה. "הוא שאל אותי: 'אם את לא מתקבלת היום מה תעשי'? אמרתי שאבדוק למה לא התקבלתי ובשנה הבאה הסיבה הזו כבר לא תהיה רלוונטית. לבסוף, אל מול כל האתגרים, סיימתי עם ממוצע גבוה והתקבלתי לתואר שני באוניברסיטת תל־אביב".
את מבחני הלשכה סיימה ב-2019, שנה שבה יותר מ-50% מהנבחנים נכשלו. "מהדרום הייתי הערבייה היחידה בטקס", ציינה. לאחר מכן ניגשה למיונים לפרקליטות, לשם שאפה להגיע בתום לימודיה. "אני מופיעה כל יום בבית המשפט. אני עושה מה שאני אוהבת ורואה בתפקיד שלי חשיבות גדולה. זו שליחות ציבורית". אלחג'וג' ביקשה להודות לפרקליט המחוז עו"ד אלון אלטמן שנתן לה את ההזדמנות. "היה לו חשוב להבהיר לי שהתקבלתי בזכות ולא בחסד, בלי לקבל הנחות".
"בריאיון הקבלה שלי לפרקליטות שאלו אותי איפה אני רואה את עצמי בעוד 5 שנים. אמרתי שבעוד 5 שנים אהיה בתפקיד בכיר בפרקליטות, ובעוד המון שנים אני רוצה להיות שופטת בעליון או פרקליטת מחוז. זה נשמע כמו פנטזיות של ילדה - אבל גם המעמד שלי היום היה פנטזיות של ילדה".
כיום היא בצוות המעצרים ואחראית על מעצרם עד תום ההליכים של נאשמים בעבירות חמורות, בהם עבירות רצח, סמים ונשק. "כשבית המשפט נעתר לבקשתנו אני שבעת רצון. זה עוזר לתחושת הביטחון הכללי של התושבים. אני לא רואה את עצמי עושה משהו אחר. בשביל זה אני כאן".
בשנת 2020 גדל מספרם הכולל של עובדי הפרקליטות בני החברה הערבית בהשוואה לשנה הקודמת, ונכון לשנת 2020 הם היוו למעלה מ-8% מכלל העובדים. מספר הפרקליטים בני מגזר זה גדל בכ-13% ביחס לשנת 2019. נכון ל-2020, בפרקליטות הועסקו 167 עובדים בני החברה הערבית, מתוכם 94 פרקליטים ו-38 מתמחים, חוקרים, עובדים מינהליים וסטודנטים. זאת, הרבה מעבר לתקנים הייחודיים המוקצים לבני החברה הערבית.
אם יש דבר אחד שצריך ללמוד מאלחג'וג' הוא שהשקעה בחינוך הדור הבא היא קריטית כדי להתקדם ולפרוץ גבולות. "השינוי צריך להתחיל מהמודעות של המגזר לחשיבות הלימודים ולבניית קריירה, וגם המדינה צריכה יותר להשקיע ולתמוך", סיכמה. "פגשתי נערות ונשים מהפזורה כשהתנדבתי בעמותות שונות וראיתי את הרצון והפוטנציאל. הכי חשוב לא להפסיק לחלום ולהתאמץ כדי לחולל שינוי".
