המפלגה האירית הלאומנית שין פיין הבטיחה הערב (שבת) ניצחון היסטורי בבחירות בצפון אירלנד, והפכה לראשונה אי-פעם למפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט של הטריטוריה הבריטית הזו. זהו ציון דרך רב-משמעות בתולדות הסכסוך בצפון אירלנד: שין פיין נחשבה במשך שנים לזרוע הפוליטית של "הצבא האירי העממי" (IRA), שניהל מאבק מזוין בניסיון להוציא את צפון אירלנד משליטת בריטניה, והיא ספגה עוינות מצד הממסד הפוליטי בשני צדי הגבול, בלונדון ובדבלין. הניצחון שלה בבחירות בסוף השבוע מקרב אותה צעד נוסף לקראת איחוד עתידי של צפון אירלנד עם הרפובליקה של אירלנד.
8 צפייה בגלריה
נשיאת שין פיין מרי לו מקדונלד וסגניתה, ראש המפלגה בצפון אירלנד מישל אוניל. מדברות פחות על איחוד, יותר על יוקר המחיה
(צילום: AFP)
8 צפייה בגלריה
מהומות בבלפסט, צפון אירלנד, בעקבות פרוטוקול הגבולות של הברקזיט בשנה שעברה
(צילום: רויטרס)
צפון אירלנד, נזכיר, היא טריטוריה השייכת לבריטניה, והיא ישות מדינית נפרדת מהרפובליקה של אירלנד, שהיא מדינה עצמאית. משנות ה-60 עד לסוף שנות ה-90 של המאה שעברה התחוללו בצפון אירלנד עימותי דמים בין המחנה היוניוניסטי, התומך בכך שהטריטוריה תישאר חלק מבריטניה ונשען בעיקרו על פרוטסטנטים, לבין המחנה הלאומני, התומך באיחוד של הטריטוריה עם הרפובליקה של אירלנד ונשען ברובו על קתולים. במהלך השנים הללו נהרגו כ-3,500 בני אדם, והלחימה הגיעה לסיומה רק עם חתימת הסכם שלום ב-1998. מאז החתימה על ההסכם ההוא נשמר ברובו השקט, אם כי מהומות עדיין מתעוררות מעת לעת.
מאז הקמתה של צפון אירלנד כישות מדינית בעלת רוב פרוטסטנטי, ב-1921, שלטו בה רק מפלגות יוניוניסטיות, והניצחון של שין פיין בבחירות שנערכו בסוף השבוע פירושו שתהיה זו הפעם הראשונה שבה הלאומנים יקבלו את הזכות למנות את השר הראשון של הטריטוריה, האישיות הפוליטית הבכירה ביותר שם. על סמך הקולות שנספרו בבחירות ל-90 המושבים של הפרלמנט הצפון אירי, שין פיין הבטיחה לעצמה 27 מושבים, בעוד המפלגה היוניוניסטית הדמוקרטית, שבמשך שני עשורים הייתה הגדולה ביותר בפרלמנט, זכתה ב-24 מושבים ולא תצליח לעקוף אותה. "מפלגת הברית", מפלגת מרכז שאינה רואה עצמה משתייכת לאף אחד מהצדדים, זכתה עד כה ב-17 מושבים.
לאורך קמפיין הבחירות שלה הצניעה שין פיין את סוגיית האיחוד עם אירלנד, ובמקום זאת קידמה במצע שלה את העיסוק בבעיות מיידיות יותר, בראש ובראשונה העלייה ביוקר המחיה. עם זאת, היא אינה נמנעת לחלוטין מאיתות על כוונותיה הסופיות, ונשיאת המפלגה, מרי לו מקדונלד, הצהירה כי משאל עם על פרישה מבריטניה ואיחוד הרפובליקה של אירלנד יכול להתקיים בתוך חמש שנים. משאל כזה הוא הדרך החוקית היחידה לאפשר את פרישתה של צפון אירלנד מבריטניה, אבל קיומו של משאל עם על פרישה, בדומה לזה שנערך בסקוטלנד ב-2014, תלוי גם ברצונותיה של הממשלה הבריטית. סקרים, אגב, מלמדים כי לפי שעה רק כשליש מתושבי צפון אירלנד תומכים בפרישה מבריטניה.
סגנית מנהיגת שין פיין, מישל אוניל, הצהירה מצדה הערב כי הפיכת שין פיין למפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט של צפון אירלנד היא תחילתו של עידן חדש: "היום הזה הוא רגע משמעותי מאוד של שינוי. זהו רגע מכונן עבור הפוליטיקה שלנו והעם שלנו".
שינויים דמוגרפיים על לוח התוצאות
ניצחונה של שין פיין בבחירות לא ישנה כשלעצמו את מעמדה של צפון אירלנד, אבל צפויות להיות לו השפעות פסיכולוגיות אדירות על המחנה הלאומי ועל היוניוניסטים גם יחד, אחרי מאה שנים בשליטת מפלגות פרו-בריטיות, שזכו לתמיכה בעיקר מהאוכלוסייה הפרוטסטנטית בטריטוריה. כבר שנים שהשינויים הדמוגרפיים שעוברת צפון אירלנד מאותתים כי בסופו של דבר ייווצר שם רוב למפלגות האיריות הלאומניות, הקתוליות ברובן, וכעת הם מתבטאים לראשונה בלוח התוצאות.
8 צפייה בגלריה
מנהיגת שין פיין מישל אוניל מצביעה בקלפי. 6 חודשים להגיע להסכמות - או שהתושבים ילכו לבחירות חדשות
(צילום: getty images)
"העובדה ששין פיין נמצאת בדרכה להחזיק בתפקיד השר הראשון היא רעידת אדמה עבור הפוליטיקה של צפון אירלנד", אמר בלילה האחרון ביל ווייט, מנכ"ל חברת הסקרים LucidTalk.
כך או כך, מלאכת הרכבת הממשלה הבאה בצפון אירלנד לא צפויה להיות פשוטה: חברי הפרלמנט החדש יתכנסו בשבוע הבא כדי להתחיל במלאכת ההקמה, ואם לא יצליחו להשלימה בתוך שישה חודשים – יוכרזו בחירות חדשות. כבר עתה יש סימנים שהיוניוניסטים יכשילו את המהלך.
לפי שיטת חלוקת השלטון שנקבעה לצפון אירלנד במסגרת הסכם השלום ב-1998 מתחלקים תפקיד השר הראשון וסגן השר הראשון בין המפלגה היוניוניסטית הגדולה ביותר למפלגה הלאומנית הגדולה ביותר. כדי שהממשל יתפקד, שתי המשרות חייבות להיות מאוישות, אבל המפלגה היוניוניסטית הדמוקרטית אותתה כי היא עשויה שלא להסכים שנציג מטעמה יכהן תחת שר ראשון משין פיין: היא הודיעה כי תסרב להצטרף לממשלה אם לא ייעשו שינויים ב"פרוטוקול צפון אירלנד", הסכם גבולות ומכס שגובש בעקבות הברקזיט (פרישתה של בריטניה מהאיחוד האירופי) ושיוניוניסטים רבים מתנגדים לו.
לקלחת הזו צפוי להיכנס ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון: מנהיג המפלגה היוניוניסטית הדמוקרטית ג'פרי דונלדסון הבהיר הערב ל-BBC כי נאום שיישא ג'ונסון בשבוע הקרוב, בצל הדרישה של דונלדסון לשינויים בפרוטוקול הברקזיט, יקבע מה יהיה הצעד הבא של המפלגה היוניוניסטית.
