יותר מחצי שנה אחרי שחולץ מהשבי במבצע ארנון, הגיע אלמוג מאיר ג'אן לראשונה הערב (שבת) לכיכר החטופים. בדברים שנשא הוא התייחס לתקופה הארוכה שבה שהה תחת איום תמידי של מחבלים ששולטים בחייו. "עברו כבר 210 ימים מאותה שבת שבה הוצאתי מהתופת, אבל את מראה היד המושטת לעברי, היד שהצילה את חיי לא אשכח לעולם". אמר. "ארנון ז"ל (רב-פקד ארנון זמורה שנפל במבצע לחילוץ החטופים - י"צ) וצוותו יישארו לעד בליבי".
הוא קרא לקדם עסקת חטופים בהקדם, שכן לדבריו, "היד המושטת עבור החטופים ומשפחותיהם היא עסקה שיש לחתום עליה, עסקה להציל את חייהם, להציל את חיי כולנו". הוא ציין: "כל עוד כל 100 החטופים והחטופות שלנו לא יחזרו אלינו הביתה בשלום אין שיקום, אין המשכיות - ואין עתיד".
ג'אן חולץ ב-8 ביוני ממחנה נוסייראת עם שלומי זיו, נועה ארגמני ואנדריי קוזלוב. הערב הוא פנה להנהגה ואמר בצל אות החיים מהתצפיתנית לירי אלבג כי "לירי היקרה, עם תיעוד טרי ממש מהיום, רואים בעיניים שלה את הגעגוע, הפחד, את העייפות ואת התסכול כי היא לא מבינה איך היא עדיין שם, וגם אני לא מבין. מזכיר לי את היום שבו צילמו אותי מדבר אל המצלמה בניסיון להעביר מסר. זאת הייתה סיטואציה מאוד מפחידה ומלחיצה. ברגע אחד הכל צף. אתה מדבר ואתה חושב על כל הסיוט שאתה עובר. ואתה מצלם את הסרטון בתקווה שעכשיו זה יעשה את העבודה, יעשה את הרעש הנחוץ כדי שיגידו שהפעם זה מספיק ובואו נסיים את הטירוף הזה, הפעם זה באמת צריך לקרות".
על המגעים לעסקת חטופים שמתקיימים ביממה האחרונה בדוחא הוא הוסיף: "עסקה לשחרורם נמצאת על הפרק, ואין לנו את הפריבילגיה להתמהמה. כל יום שהם שם הוא עולם שלם של סבל וכאב. צלקות שלעולם לא יגלידו. איני יכול לתאר לכם את מה שעובר עליהם, אך אני יודע זאת על בשרי. אין לנו זמן לבזבז – עלינו לפעול, בכל כוחנו, כדי להשיב אותם הביתה, עכשיו".
לדבריו, "מדינת ישראל היא מדינה חזקה, אך החוסן שלה תלוי לא רק בכוח הצבאי שלה, אלא בערכיה ובאחדותה. אנחנו לא נוכל לשוב להיות מה שהיינו אם לא נשיב את כל החטופים הביתה. זו משימה לאומית, זו חובה מוסרית וערכית שאינה ניתנת לערעור. ברשותכם ארצה למסור מסר ליקירינו שבשבי עדיין בשעה זו: אני מצטער כי אני יודע שאתם עושים את 'העבודה' בצורה מושלמת, אתם שורדים ומצליחים להתעלות על כל מכשול שעומד בפניכם עד כה, יש לכם כוחות לא אנושיים, תמשיכו להילחם לשרוד, לחיות".
בפנייתו למנהיגי המדינה הוא תהה: "אני באמת שואל ותוהה מה עושה ההנהגה שלנו ואולי נשכחה המטרה האמיתית ולכן אפנה אליהם. האם אתם, מובילי המדינה שלנו מבצעים את 'העבודה' שאתם כנבחרי הציבור אחראים לה? האם המטרה הנעלה ביותר העומדת בפני מדינת ישראל היא גם משימת חייכם? אומרים שלהציל נפש אחת כאילו להציל עולם ומלואו, יש כאן 100 נשמות להציל מי לשיקום ומי לקבורה".
אלמוג מתעקש כי לא תהיה תקומה ללא החזרת החטופים, וחזר גם לימיו בשבי: "אלה היו 246 ימים שבהם כל זכות אנושית בסיסית נלקחה ממני. העובדה שאני עומד כאן לפניכם היום היא לא פחות מנס. שמונה חודשים הייתי בעזה, בשבי, כבול ושבור– פיזית ונפשית. שמונה חודשים שבהם נאבקתי לשמור על רוחי ועל תקווה שלא כבתה, גם ברגעים הקשים ביותר. שבעה חודשים, 210 ימים חלפו מאז שחולצתי. קצת יותר מחמשת אלפים שעות. שכל שעה בעזה הרגישה כמו נצח ולא רבים יכולים להבין כיצד זה באמת מרגיש ועד כמה הזמן שונה בשבי".
הוא הוסיף: "אנא ראו אותי כתזכורת חיה לכך שהסיפור רחוק מלהסתיים. ישנם מאה חטופים נוספים שנמצאים בעזה, שם, באותו חושך שבו אני הייתי. הם ממתינים לנס שלהם. ליום שיגידו להם 'אתם הולכים הביתה'. הם מחכים, הם זקוקים לנו – למדינה, למנהיגים, לכל אחד ואחת מאיתנו".