המכתב שעורר זעם, ופניית הפרסה של חברי הכנסת: לאחר שמכתב תמיכה של ח"כים במיעוט האזרי באיראן עורר זעם ברפובליקה האסלאמית - ואף בקרב מתנגדי המשטר האיראני מחוצה לה - שרת המודיעין גילה גמליאל שכנעה את מרביתם להסיר את חתימתם, וגם להביע הסתייגות מפורשת מהכתוב בו במכתב נוסף. במכתב החדש שהובילה גמליאל נכתב כי "אנו, חברי הכנסת החתומים מטה, מושכים את חתימתנו מהמכתב שעליו חתמנו והועבר לשר החוץ אלי כהן. אנו מביעים בזאת את הסתייגותנו מהקמת מדינה בחלק משטחה של איראן עבור המיעוט האזרי".
השרה גמליאל הובילה את המהלך לביטול מכתב התמיכה בתום הערכות מצב ודיונים שקיימה בנוגע למשמעויות האסטרטגיות שלו, שבהם עלה כי מחתימת הח"כים על המכתב משתמעת תמיכה בהענקת עצמאות למיעוט האזרי בשטחי איראן. מהלך הסרת החתימות והמכתב החדש שהובילה השרה גמליאל נועד למנוע פגיעה בהליך קירוב הלבבות בין העם בישראל לעם האיראני שאותו היא מובילה, בין היתר עם ביקור בנו של השאה האיראני האחרון. היא אף פרסמה ציוץ בפרסית, שכלל את מכתב הסרת החתימות.
הציוץ שפרסמה גמליאל בפרסית
במכתב הראשון הח"כים פנו לשר החוץ אלי כהן, שביקר לאחרונה באזרבייג'ן, והצטרפו כאמור לקריאת הקהילה היהודית במדינה שישראל תפעל נגד הדיכוי של המשטר האיראני נגד המיעוט האזרי בה. זאת בעקבות ביקורו המדיני של כהן בבאקו, בירת אזרבייג'ן, לפני כשבועיים, אז הקהילה היהודית במדינה ביקשה את עזרתה של ישראל שתנצל את קשריה מול מעצמות העולם ותפעיל לחץ על איראן לחדול מפעולות אלימות נגד המיעוט האזרי הממוקם בצפון-מערב איראן, סמוך לגבול עם אזרבייג'ן.
מכתבם של חברי הכנסת עורר כאמור זעם רב באיראן, לרבות בקרב מתנגדי המשטר האיראני מחוצה לה. גם רזא כורש עלי פהלווי, בנו של השאה האיראני רזא פהלווי שהודח במהפכה האיסלאמית ב-1979, וביקר בישראל רק לאחרונה, גינה את מכתב הח"כים וכתב בחשבון הטוויטר שלו בפרסית ובאנגלית: "המתקפה המילולית על שלמותה הטריטוריאלית של איראן על ידי 32 חברי הפרלמנט הישראלי היא בלתי מתקבלת על הדעת לחלוטין, ומשרתת את האינטרסים של משטר הרפובליקה האיסלאמית".
על המכתב החדש חתומים חברי הכנסת משה אבוטבול, משה ארבל, יעקב אשר, אוריאל בוסו, אברהם בצלאל, אליהו ברוכי, מיכל וולדיגר, סימון מושיאשוילי, אוהד טל, אלמוג כהן, יוסף טייב, אבי מעוז, צבי סוכות, משה סלומון, לימור סון הר מלך, צביקה פוגל, יצחק פינדרוס, משה פסל, יצחק קרויזר, מיכאל ביטון, שרן השכל, ולדימיר בליאק ופנינה תמנו שטה.
בנוסף, חברי הכנסת מתן כהנא ומשה רוט הצטרפו למכתב של גמליאל באישור מרחוק, שכן לא יכלו להגיע לכנסת כדי לחתום. חברי ישראל ביתנו סירבו לחתום על המכתב של גמליאל, שלא הצליחה להשיג גם את חתימתו של חילי טרופר.
השרה גמליאל מסרה: "אמשיך להוביל את תהליך קירוב הלבבות ובניית הגשרים בין העם בישראל לעם האיראני, על בסיס ערכים, רצונות ואינטרסים משותפים, כפי שעשיתי בביקור יורש העצר האיראני רזא פהלווי בישראל רק לאחרונה. כולנו מקווים שכאשר איראן תשוחרר מידי משטר האייתוללות, היא תשוב לפעול לטובת העם האיראני ובעבור כלל המיעוטים והזרמים במדינה. המאבק במשטר הקיצוני והרצחני הוא האינטרס המשותף של כולנו, ועלינו להתמיד בו למען עתיד טוב יותר במזרח התיכון ובעולם כולו".
רבה של הקהילה הגיאורגית-ספרדית בבאקו, זמיר איסייב, אחד מיוזמי המכתב לשר החוץ כהן, אמר כי "נדהמתי מהתגובה המשונה של פהלווי. לא הייתה אף מילה במכתב שעלולה להתפרש כתמיכה בבדלנות". הרב הביע תרעומת על כך שפהלוי לא מצא לנכון לקרוא את המכתב המקורי ולא הביע הזדהות כלשהי עם המיעוט האזרי בתוך איראן, אלא "הצטרף לתעמולת כזב של משמרות המהפכה. משטרו של השאה נפל לא מעט בגלל ההתנגדות לו מצד האזרים ושאר המיעוטים, שגם בתקופתו לא זכו לזכויות שוות. לכן תמוה מה כוונתו של יורש השאה המתיימר להחליף את משטר האייתולות, אם ביחסו למיעוטים במדינה הוא נוקט עמדה זהה לתעמולת משמרות המהפכה".
בכירים בקהילה היהודית ובוועד להצלת נדחי ישראל, מיוזמי מכתב הח"כים, אמרו כי מדובר במהומה על לא מאומה: "כל שביקשנו הוא לסייע בקהילה הבינלאומית לזכויות האדם של המיעוט האזרי באיראן, שנרמס בטיהור אתני ותרבותי על ידי שלטון האייתולות. אין ולא הייתה קריאה לבדלנות ואנו לא עוסקים בדבר שכזה. תמוה שיש מי שמנסה לייחס לבקשה הומנית זו מניעים זרים. זו הזדהות עם העם האזרי, שידידותי וחם ליהודים מאות בשנים, וזה גמול חסד עימם בלבד".
