השעה הייתה 14:30, כש”הראיס של השוק האפור” הגיע לפגישה בנמל יפו. עבד קזז בן ה־40, כיאה לראש ארגון פשע, לא נוהג לזוז בלי המאבטחים שלו. בשבת האחרונה הוא השאיר אותם בבית, מסיבות שטרם התבהרו, ונכנס עם רכבו לחניון הדרומי בנמל. יום שבת בצהריים, הנמל מלא במשפחות, וקזז - לא אדם נאיבי במיוחד - לא חשד בדבר. עד שכבר היה מאוחר מדי, והכיפה האדומה שתוכננה עבורו יצאה לדרך.
שני רעולי פנים, חמושים ברובי אם־16, חסמו את המכונית שלו. קזז פתח את דלת הרכב וניסה להימלט בריצה לכיוון הים. הוא עוד הספיק לזנק מעל חומת המזח ולקפוץ למים, אבל צרור היריות שנורה לעברו, אילץ את הרופאים בבית החולים וולפסון לקבוע את מותו כשעה לאחר שנמשה מהמים.
התעוזה של המתנקשים, שלא נרתעו מלבצע חיסול לאור יום ובשעות שבהן האזור שוקק חיים, הולידה חרושת שמועות באשר לאפשרות שמדובר בחיסול נקמה. לא צריך להיות בלש דגול כדי לדעת שלאיש היו אויבים רבים שרצו בחיסולו. בינתיים, המתנקשים נמלטו מהזירה, ועל פרטי החקירה שהופקדה בידי שוטרי ימ"ר מחוז תל־אביב הוטל צו איסור פרסום.
לכתבות נוספות למנויי +ynet:
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
קזז היה בעבר בכיר בארגונו של עיזאת חאמד, שחוסל גם הוא לפני שלושה חודשים. לפני שנה וחצי הוא שוחרר מהכלא, אחרי שהיה מעורב בדריסת שוטר. הוא כבר לא הסתפק בלהיות "שכיר", אז הוא הקים ארגון פשיעה שהתחרה בזה של הבוס לשעבר. הוא דרס רגל בכל העולמות שהופכים אותך לחזק בעולם התחתון של יפו: סחר בסמים, גביית פרוטקשן והשתלטות על נדל"ן.
"הבעיה עם שמועות, זה שהן הופכות מהר ל'עובדות'. שמענו את כל האנשים ביפו, כל אחד זורק משהו אחר", אומר גורם בכיר במרחב יפתח, שחושב שמוקדם לקבוע מי עשוי לעמוד מאחורי החיסול. "ברזומה של קזז יש הרבה אנשים שהוא החזיר את נשמתם לבורא, והעובדה שמשייכים אותו לרצח של חאמד יכולה לגרום עוול ולפגוע בחפים מפשע אחרים".
לכאורה זה נשמע כמו כיוון הגיוני.
"יש לפחות ארבעה־חמישה כיווני חקירה. קזז היה מסוכסך לאורך שנים עם כמה גורמים, ונקמה יכולה להיות רדומה במשך תקופה. המודיעין המדויק יגיע, צריך לחכות שהאבק ישקע".
קזז הוא הקורבן ה־104 של הפשיעה בחברה הערבית מתחילת השנה. כשמנהיגים בחברה הערבית מזהירים מכך שהטרור של ארגוני הפשיעה משתולל, וזרועותיו הארוכות יגיעו ליישובים יהודיים, הם לא באמת מתארים עתיד קודר, אלא מציאות בעייתית שכבר קיימת. ועכשיו זה קורה בעיר שהיא חלק מתל־אביב רבתי, עיר מעורבת במיקום הכי מרכזי בישראל - ונפלה לידי כמה ארגוני פשיעה מהמסוכנים והאכזריים במדינה. כי החיסולים של קזז וחאמד הם בסך הכל קצה הקרחון של קרבות השליטה ביפו.
שש משפחות פשע שולטות ביפו, לפי המודיעין המשטרתי. הן העיקריות, חלקן ותיקות וכל אחת "מתמקצעת" בתחומים שלה. ויש גם תחום אחד משותף לכולן - סחר בסמים, וזה הופך את יפו למוקד ההפצה המשמעותי ביותר של סמים במרכז המדינה. "חלק מהמשפחות משתפות פעולה זו עם זו, והקימו קואליציות בעבר, וחלקן נחשבות ליריבות מרות עם סכסוכים עקובים מדם", אומר בכיר במשטרת מחוז תל־אביב. "המהות של הסכסוכים? כבוד, סמים, נדל"ן, הלוואות, גביית דמי חסות, וכסף. הרבה מאוד כסף. ויש את הפן הנוסף, של המעמד".
תסביר.
"יפו זו זירה מאוד נפיצה. סוגיית 'הכבוד' מאוד דרמטית, גם בסכסוכים בסגנון 'הוא דרך לי על הצל', שעל פניו נראים קטנים. הם לא, וכל אחד והמעמד שלו, כשהמכנה המשותף למשפחות האלה הוא האלימות, ומספיק שמישהו זרק מילה אחת לא במקום, כדי שהוא יסיים ירוי".
בין שש המשפחות שמהוות יעד משטרתי, ישנה משפחת אבו־סייף שמתגוררת בפרדס אבו־סייף - מתחם מבוצר מוקף חומה בלב שכונת יפו ד'. 400 בני משפחה מתגוררים במתחם, שהיה יעד לאינספור פשיטות משטרתיות לאורך השנים. למשפחת אבו־סייף יש קואליציות מחוץ לעיר, עם ארגוני פשע ערביים נוספים, כמו משפחת חרירי מאום אל־פחם ומשפחת עבד אל־קאדר מטייבה. גם כאן, הסחר בסמים הוא גורם הכנסה עיקרי במשפחה.
כך גם אצל משפחת פשע שורשית אחרת ביפו, משפחת דאקה. 120 משפחות, שבהן כ־600 בני אדם, שמתגוררים ב־70 דונם בשכונת פרדס דאקה שבדרום יפו. משפחת דאקה הייתה ידועה בקשריה עם משפחות הפשע אברג'יל ואוחנה, והיא פועלת גם בשיתוף פעולה עם משפחת פשע יפואית אחרת: משפחת כחיל.
משפחת כחיל התחזקה מאוד בשנים האחרונות, אומרים במשטרה, כשגם שם חוזר הפזמון, וסחר בסמים הוא שם המשחק. המשפחה מתגוררת במרכז יפו, ואחד השמות המוכרים בה הוא מוחמד כחיל המכונה "קיפי", שנאשם בימים אלה במשפט רצח בנסיבות מחמירות של בן משפחת פשע אחרת, קטנה יותר, ראשד דוויכאת.
הרביעית היא משפחת תורק, שמתגוררת בקומפלקס של מבנים ברחוב יפת המרכזי ומתמחה בסחר בסמים, מה שגם הביא אותה לסכסוכים רבים עם משפחות אחרות בעיר. האח הבכור, מוסלאח, עומד בראש המשפחה. שניים מאחיו, אוראן וסברייה, מואשמים ברצח מנהיג התנועה האיסלאמית ביפו, שייח' אבו־ניג'אם. עוד אזרח ששילם את מחיר הסכסוך בין משפחות הפשע.
שתי המשפחות הנוספות שמרכיבות את שש הגדולות, גרות בשכונת גבעת עלייה. האחת היא משפחת חאמד - שבראשה עמד עיזאת, עד שחוסל ביולי האחרון - שמתגוררת ברחוב קדם ועוסקת בסמים, הלוואות בשוק האפור, פרוטקשן ופעולות השתלטות על נדל"ן.
השנייה היא משפחתו של קזז, שאינו בעל ייחוס משפחתי. הוא צמח בארגון של חאמד, הפך למספר 2 שלו וגר בסמוך למשפחה שממנה התפצל, עד שחוסל בשבת האחרונה בנמל. והמוטיב החוזר, כמו אצל כל המשפחות האחרות, הוא סחר בסמים כמנוע הכנסות מרכזי.
"הסיבה שהעיסוק העיקרי של משפחות הפשע ביפו הוא סמים, היא כי אין פה הרבה הזדמנויות עסקיות אחרות", מסביר בכיר במחוז תל־אביב של המשטרה. "כדי לחיות ביפו אתה צריך להיות בעל הכנסה גבוהה. כל משפחה שולטת בטריטוריה שלה, ולכן רוב הסכסוכים ומאבקי הדמים בעיר הם על קליינטים".
מי הלקוחות?
"יהודים. מתל־אביב ומהרצליה, ומכל רחבי גוש דן".
ומה מקור הסמים?
"הסמים מגיעים מגבול מצרים, לכמה נקודות חלוקה: רמלה, לוד ויפו. יפו היא תחנת הסמים העיקרית לתל־אביב ולשאר אזור המרכז".
חלק מהמשפחות מתנהלות בסגנון של פעם, ומתמקדות במכירת אצבעות חשיש, אבל הכסף הגדול מגיע מקוקאין שמופץ על ידי שליחים. במשטרה טוענים כי המשפחות הוותיקות, כמו אבו־סייף ודאקה, יודעות שהמשטרה מזדנבת אחריהן ומתקשות למכור בסביבת יפו. לכן הן מפעילות קווי חלוקה בטלגרם ובווטסאפ, ושולחות זרועות לכל גוש דן.
"לכל סוחר יש טלפון שמקבל הזמנות", מסביר הבכיר במחוז תל־אביב את שיטת הפעולה. "הקליינטים מגיעים בשיטת חבר מביא חבר, עד שכמות הלקוחות שווה המון כסף".
כל סוחר מחזיק בקו שלו שניים־שלושה טלפונים, והוא לא זה שעונה ללקוחות שמתקשרים. "הוא הבוס הגדול, בשביל המענה וההפצה יש לו מערך של פועלים שמקבלים הזמנות, שולחים ללקוחות ודואגים להביא לו את הכסף", אומר הבכיר במשטרה.
על אילו סכומים אנחנו מדברים?
"כל טלפון כזה מכניס בחודש כ־600 אלף שקל. כסף גדול מאוד, וכ־3,000 לקוחות יושבים על כל קו כזה. לכן קורה לא פעם ששליח פוזל הצידה ומתחיל לגנוב לקוחות מהבוס שלו, ואז מסוחר קטן אתה הופך לגדול. כשמישהו מנסה לקחת קו חלוקה, זו עילה לשפיכות דמים".
דוגמה לזה סיפקו אח ואחות ממשפחת תורק, שבימים אלה מתנהל משפטם בגין רצח השייח’ אבו־ניג'אם. הכל התחיל בקרבות שליטה על אזורי סחר בסמים, שהובילו ליצירת קואליציות בין משפחות – ולרצח של חף מפשע שנקלע לסיטואציה. עוד חף מפשע. למעשה, חמישה נרצחים בתוך שנתיים בגלל סכסוך אחד.
בסכסוך דמים אחר שמתנהל בבית המשפט, נחלקו המשפחות לשתי כנופיות: מצד אחד - משפחות כחיל, דאקה ואבו־נאר, שבראשן מוחמד כחיל המכונה "קיפי"; ומנגד - בני משפחות תורק, דוויכאת וג'ורבאן, שבראשן עמד ראשד דוויכאת ואחיו חוסיין המכונה "בוגי". כשהסכסוך הסלים, ראשד שילם את המחיר וחוסל.
"קיפי" וארבעה מאנשיו הואשמו ברצח בנסיבות מחמירות, בניסיון רצח ובקשירת קשר לביצוע פשע. המניע, לפי כתב האישום, זהה: מאבקי כוח ושליטה בעסקי הסמים המשגשגים של יפו.
בכיר במרחב יפתח מסביר את החיבור בין משפחות דאקה וכחיל, שהחליטו לפעול יחד. "אותו 'קיפי' נשוי לבת משפחת דאקה. יש הרבה יפואים שנשואים גם לבנות משפחות פשע מלוד ומרמלה, אז כשמישהו מהם מסתכסך, הוא מביא את כל המשפחה שלו לכאן".
יש חיבורים בין משפחות הפשע לארגוני פשיעה יהודיים?
"יש למשפחות האלה מספיק כוח ואנשים, הם לא צריכים אף אחד. את שיתופי הפעולה ביניהן רוקמים רק כשיש אינטרס, כי יש מקרים שבהם ברור להם שאם הם לא יהיו תלויים אחד בשני, הם יהיו תלויים אחד ליד השני".
"המסלול הטבעי של כמעט כל ילד שצומח ביפו, כולל שאיפה להשתייך לאחת ממשפחות הפשע. כמדינה וכמשטרה, אנחנו מתקשים לאתר את הילדים שנושרים מהלימודים, עולים על אופניים חשמליים עם תיקים של 'וולט' על הגב ומתחת לאף הופכים לדור הבא של סוחרי הסמים"
כשהכסף הגדול נמצא בסמים, הדרך אליו מפתה ילדים ונערים רבים שעבורם זו נראית הדרך היחידה "לעשות את המכה" כשיהיו גדולים. התוצאה היא שברחוב יפת הוקם מעין ‘בית ספר לסוחרים מתחילים’, ועל העורק המרכזי הזה בעיר - שעם או בלי קשר הוא אזור שליטה של משפחת תורק - שולטים בלדרים בני 13־15 שלא חוששים מאיש. "זה הארלם ממש, הם עושים בעיר מה שהם רוצים. אין מצב שאני נותן לילדים שלי להסתובב שם, אנחנו פוחדים", אומר תושב שכונת עג'מי הסמוכה.
איך זה עובד?
"עובר ילד על אופניים חשמליים, את שואלת, 'איפה אפשר לקנות ירוק?' אם את לא נראית חשודה, באת לבד והוא רואה שאת בעניין, הוא ידאג לך לגראס".
הבכיר במחוז תל־אביב מסכים, ומדבר על מאות ילדים שלא טורחים ללכת לבית הספר ומסתובבים בחוסר מעש ברחובות. "המסלול הטבעי של כמעט כל ילד שצומח ביפו, כולל שאיפה להשתייך לאחת ממשפחות הפשע. כמדינה וכמשטרה, אנחנו מתקשים לאתר את הילדים שנושרים מהלימודים, עולים על אופניים חשמליים עם תיקים של 'וולט' על הגב ומתחת לאף הופכים לדור הבא של סוחרי הסמים".
עם כל הכבוד לעסקי הסמים, הכסף הגדול ביפו מגיע גם מנדל"ן ומקרקעות. בכל זאת, עיר שגובלת בים, קרובה למרכזי בידור ותרבות, מושכת קהל יהודי וערבי כאחד, עם מחירי דירות נמוכים ביחס לתל־אביב אבל גבוהים מספיק כדי לייצר מנוע הכנסה שכל משפחת פשע רוצה לעצמה. ובכל מחיר.
לא במקרה, במשטרה טוענים שאחד מכיווני חקירת החיסולים של עבד קזז ועיזאת חאמד, מתמקד בסכסוכי נדל"ן.
מה להם ולזה?
"הם רצו להתפתח בכיוון הזה", מסביר הבכיר במשטרה, "כי כשאתה מתעסק בנדל"ן אתה כבר לא נחשב עבריין, אלא איש עסקים לגיטימי. זה מעניק להם מעמד בחברה והרבה כבוד, ועל הדרך זו גם דרך יעילה להלבנת כספים".
7 צפייה בגלריה
מה שבטוח, קזז הוא לא הקורבן האחרון של מלחמות הכנופיות. ניסיון חיסול ברחובות יפו
(צילום: שאול גולן)
כמו שאפשר לנחש, השאיפות להצליח בתחום לא תמיד מתיישרות עם החוק. גורם שהיה קרוב לקזז עד שחוסל, מספר שבפועל, הוא סחט משפחות. "נניח שיש שטח אדמה ביפו שמשפחה טובה חולשת עליו. מגיע קבלן שמנסה לשכנע אותה להתפנות, מציע תשלום כדי שיאפשרו לו לבנות. אם המשפחה מסרבת, הוא יפנה לאחד כמו קזז כדי להעיף אותם משם".
קבלן שפונה אליו הוא עבריין בעצמו?
"לא בהכרח. מגיעים גם קבלנים לגיטימיים, וקזז היה אומר להם, 'אני פותר לך את הבעיה, ובתמורה אני מקבל חמש דירות'. והנה נולדה עסקה בסך 15 מיליון שקל. אבל הוא לא יסתפק בזה, ודורש גם פרוטקשן בנוסף, מציג את זה בתור עאלק שמירה על האתר. ובסכומים מטורפים של 20־30 אלף שקל לחודש".
ומה עושים למשפחה שמסרבת למכור?
"מגיע אליה בחור מטעמו של קזז, על תקן השוטר הטוב, ואומר לה, 'אני שותף בעסקה, אני דואג לכם לדיור חלופי. כדאי לכם לקחת את העסקה'".
ואם הוא שומע סירוב?
"עוד לא קרה שמשפחה סירבה להתפנות אחרי שהוא מבקר אצלה".
בכמה מקרים של עסקות פינוי כאלה נתקלת?
"בלי סוף. רק לאחרונה היו שני מקרים מול הים ובמרכז העיר ליד עג'מי".
מקור המעורה בקרבות השליטה בעיר, מצביע על כיוון אחר של השתלטות נדל"ן מייצר תופעה נוספת. חברת עמידר החדשה מציעה לדיירים המוגנים שחיים בדירות שלה בשכירות, לרכוש את הדירות בהנחה משמעותית - כחצי מערך הדירה האמיתי. ועדיין, ידם של התושבים המקומיים אינה משגת. וכאן נכנסות משפחות הפשע לתמונה: כשהן שומעות שתושב העיר רכש את דירתו במחיר מוזל ורוצה למכור אותה, הן ישלחו אנשים שיאיימו עליו לא למכור אותה ליהודים – אלא רק להם ולאנשיהם.
סמים, נדל"ן ופרוטקשן - שלוש הרגליים שעליהן נשענות משפחות פשע שרוצות לשלוט בעיר ביד רמה. תופעת הפרוטקשן - "חאווה" בשפת העבריינים - פושה ברחבי יפו באמצעות “חברות שמירה” מטעם הארגונים, אבל לפחות בינתיים - מדלגת מעל בתי העסק והפיצוציות ברחבי העיר. "זה נחשב חוסר כבוד לקחת פנסיה של אדם נורמטיבי", מסביר גורם שבקיא ביחסי הכוחות בין העבריינים לתושבים בעיר. "גם הנמל מחוץ לתחום, אף אחד לא יעז לבקש חאווה מאנשי עסקים בעלי מעמד חזק כמו שיש באזור הנמל".
משפחות הפשע מטילות אימה על תושבי יפו היהודים, בעיקר בפרוטקשן על מקומות החניה. "את רוצה להיות בטוחה שלא ישרפו לך את האוטו? תשלמי. 150 דולר בחודש, אחרת תמצאי את הרכב על בלוקים בבוקר"
אין צורך לדאוג, משפחות הפשע מוצאות אפיקי הכנסה במקומות רבים אחרים - שמטילים אימה בעיקר על תושבי יפו היהודים. כמה מהם מספרים שהם נאלצים לשלם פרוטקשן על מקום החניה שלהם.
"את רוצה שהרכב שלך יחנה בלילה בשקט ליד הבית? להיות בטוחה שלא ישברו, ישרפו או יגנבו לך אותו? תשלמי. 100־150 דולר לחודש בעבור שירותי 'שמירה'. אחרת תמצאי את הרכב שלך בבוקר על בלוקים".
באילו אזורים בעיר זה קורה?
"ברחוב 60 (כיום נקרא רחוב קדם – ש"מ), בשכונת גבעת עלייה. זה רחוב מרכזי ליד הים, שנמשך לאורך הטיילת ויש בו הרבה מסעדות ומאפיות. סוחטים רחוב שלם, תעשי חשבון כמה זה יוצא לחודש".
מוקד הכנסה נוסף מגיע מהקְלוּבּים - בתים שהופכים למועדונים ומארחים משחקי קלפים. "אנשים עם בתים גדולים משכירים את הדירות שלהם ללילה־שניים", מספר תושב יפו שמעורה בנושא. "זה נעשה בג'נטלמניות בין הצדדים, כשיש אינטרס זהה מצד בעלי הדירות והמארגנים. מדובר בשחקנים כבדים שמגיעים מכל הארץ, כאלה שבדרך כלל מהמרים בבתי קזינו ומגיעים למשחקים כאלה עם הרבה מאוד כסף".
מה נדרש מבעל הדירה?
"הוא דואג לשלוח את האישה והילדים למשפחה שלה, ונשאר שם לפנק את הקלפנים; הוא דואג להם, מגיש להם קפה וסיגריות - רק מהטיפים הוא ירוויח 2,000־3,000 שקל".
וזה הכסף הקטן.
"נכון, בעל הבית מקבל גם אחוזים מהמחזור של הרווחים. ביומיים־שלושה מגלגלים שם כסף בסדר גודל של מיליון וחצי שקל, אז 50־60 אלף שקל יגיעו לכיס שלו. זה מאוד משתלם, זו פרנסה למשפחה שלו לארבעה חודשים".
7 צפייה בגלריה
זירת החיסול של עיזאת חאמד. הוא התנער מקזז וראה אותו מקים ארגון משלו
(צילום: יאיר שגיא)
במחוז תל־אביב יודעים לספר שלצד הפרוטקשן, ההשתלטות על נדל"ן באיומים והמועדונים הביתיים - גם תחום ההלוואות בשוק האפור פורח בעיר ששבויה בידי משפחות הפשע. "לא תמצאי צ'יינג'ים להמרת כספים ביפו. יש אחד שמיועד לתיירים וגם הוא בבעלות יהודי", אומר הבכיר במחוז.
מאיפה לוקחים הלוואות ביפו?
"יש כמה עבריינים שמספקים הלוואות ונקראים 'הבנק של יפו'. מי שרוצה יודע איך להגיע אליהם. אם סוחר סמים בן 22 רוצה הלוואה כדי לקנות רכב יוקרה, הוא יודע שאף בנק לא יסתכל לכיוונו. אז יש לו את השוק האפור".
והאיש החזק ביותר בשוק הזה, חוסל לפני שבוע. עבד קזז היה “בנק” בעבור לווים שלא יכלו או לא רצו לקבל אשראי מהבנק שלהם. “הראיס של השוק האפור” רשם התקדמות מטאורית כשבתוך שנה וחצי מאז שחרורו מהכלא מיצב עצמו כראש ארגון שהקים במו ידיו, בלי ייחוס ובלי שנולד לאחת המשפחות הגדולות. וכששחקן חדש עולה למגרש, לשחקנים הישנים יש אינטרס מובהק להוציא אותו מהמשחק.
הוא גדל בשכונת גבעת העלייה, ובגיל 17 קזז כבר הספיק לצבור שבע עבירות אלימות, וניצל ממאסר בפועל בעזרת עו"ד איתן און שליווה אותו מאז. הוא התחבר למשפחת חאמד שגרה לידו ובראשה לעיזאת, שהיה המנטור שלו בעולם התחתון, וקידם אותו עד לסגנו בארגון. בתמורה, קזז העניק לחאמד נאמנות, גם בתקופה שבה משפחת חאמד ספגה מהלומות קשות.
משפחת חאמד ניהלה סכסוך דמים עם משפחת עאשור, לאחר שבשנת 92' אחת מבנות משפחת עאשור התגרשה מאחיו של עיזאת חאמד. בסדרת רציחות שהגיעה לאחר מכן, נרצחו ארבעה מאחיו של חאמד. עיזאת עצמו נידון ל־12 שנות מאסר בגין ניסיון רצח.
הוא השתחרר ב־2004, ולאחר שנתיים נעצר יחד עם קזז בפרשת “בני הדייג”. הכל החל בסכסוך כספי של בעל המסעדה היפואית עם סוחר דגים מעזה. העזתי הזעיק את חאמד ואנשיו לצידו, בעוד שבעל המסעדה גייס את חאדר דאקה. דאקה וקרוב משפחתו הגיעו לבית משפחת חאמד, ושם הוכו ונכפתו על ידי עיזאת חאמד, עבד קזז ואנשיהם. הם דרשו מדאקה לקרוא בקוראן בטרם הוא מוכנס לתא המטען במכונית.
במהלך הנסיעה, קזז הבחין שהשניים מצליחים לצאת מתא המטען ומנסים להימלט. הוא יצא אחריהם ופתח בירי לעיני עוברים ושבים. דאקה חוסל במקום, קרוב משפחתו שהתלווה אליו הצליח לברוח. קזז לא חשש לירות לעברם מול העוברים והשבים, בדומה לאופן שבו חוסל בעצמו.
חאמד הורשע אז רק בחטיפה ונידון לשלוש שנות מאסר, בעוד שקזז הורשע בהריגה בהסדר טיעון, שכלל תיק נוסף בגין רכישת טיל לאו. ב־2013, זמן קצר לאחר שקזז שוחרר מהכלא, הוא היה מעורב בדריסת שוטר כשניסה להימלט מבידוק משטרתי בעת שרכב על אופנוע ללא רישיון. זה הסתיים בחמש שנות מאסר וחצי. כששוחרר אחריהן, פנה לעזרתו של חאמד – וקיבל כתף קרה. זה היה הרגע שבו הוא הבין שעליו לצאת לדרך עצמאית.
הקרע בין השניים העמיק והגיע לשיא בתחילת 2019, אז חוסל בשכונת עג'מי רמזי חאמד, מקורבו של עיזאת. קזז נעצר בחשד למעורבות ברצח. גם כשעיזאת עצמו חוסל, החשד המיידי הצביע על קזז. בשני המקרים המשטרה לא הצליחה למצוא ראיות שיקשרו אותו לביצוע החיסולים.
למרות הדם הרע עם משפחת חאמד, במשטרה מעריכים שהמתנקשים בקזז קשורים לארגון פשע אחר. בין אם הם מתוך העיר או מחוצה לה, קשורים לאנשי חאמד או למשפחה אחרת – דבר אחד בטוח: בהיעדר דין, דיין והרתעה, קזז הוא לא החיסול האחרון במגרש המשחקים של כנופיות יפו.
