במוצאי שבת האחרונים, בעת הפגנת ה-80 אלף בכיכר הבימה, עמדה אישה בהפגנת-האחות הירושלמית והחזיקה שלט. על השלט התנוסס פסוק מפרק ה' בישעיהו: "הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע, שמים חושך לאור ואור לחושך". מתחתיו הוצמדה כרזה שעליה נכתב: "פוליטיקאים ללא גבולות – זה יתהפך על כולנו".
רק מעטים מבין המפגינים ידעו מי האוחזת בשלט, ועוד פחות מכך ידעו עד כמה היא מעורבת בכמה מהתיקים הפוליטיים שהסעירו את המדינה, כולל תיק אולמרט, תיק קצב ועוד. עד לאחרונה היא הייתה עובדת מדינה, שבשל תפקידה הבכיר בפרקליטות לא הייתה יכולה לצאת להפגין. אבל עכשיו עו"ד נעמי גרנות, מהתובעות הבכירות במדינה ומי שכיהנה בתפקידה האחרון, המשנה למנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה - ממש בעין הסערה – יכולה להרשות לעצמה להפגין. "עכשיו אני אזרחית מאוד מודאגת", היא אומרת השבוע בריאיון ראשון. "מעולם, והיו לי הרבה שנים לדאוג, אני לא זוכרת את עצמי מודאגת כל כך. אני חיה בחרדה קיומית שמדירה שינה מעיניי, בגלל מה שקורה במדינה".
על מה הדאגות?
"אני חוששת שרוב הציבור שאינו משפטן אינו מבין את ההצעות שמונחתות עלינו עכשיו כמו בליץ, לא מבין את המשמעות: מטרתן של כל ההצעות לסרס את בית המשפט כמרסן השלטון. אני מרגישה חובה אזרחית לשמש פֶּה לפרקליטים, ליועצים המשפטיים, לשופטים ולאותם עובדי הציבור שאסור להם לפתוח את הפה. כולנו אמורים, כשאנחנו בוחרים את התפקיד, לשתוק. עכשיו, כשאני כבר לא שם, אני מרגישה חירות".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
אם לא מחשיבים את השנתיים שבהן הייתה מתמחה, גרנות, 68, סגרה באפריל האחרון 26 שנים בפרקליטות לפני שפרשה. במהלך הקריירה שלה ייצגה, מטבע הדברים ואופיו של המקום, את המדינה בשלב ערעורים שהוגשו לבית המשפט העליון. כמה מהם נכנסו לפנתיאון המשפטי של מדינת ישראל. כשהנשיא משה קצב עירער לבית המשפט העליון על הרשעתו באונס היא הופיעה מולו, לצד הפרקליטים שהופיעו בערכאה הראשונה, רונית עמיאל וניסים מירום, כדי לטעון נגד הערעור ולהגן על ההרשעה. קצב, כזכור, נכנס לכלא לשבע שנים. כשראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט זוכָּה מפרשת מעטפות הכסף של טלנסקי, המדינה עירערה וביקשה להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי, בגלל ששולה זקן החליטה להעיד. אותה עדות הובילה להרשעה, עליה עירער אולמרט בבית המשפט העליון. שם עמדה מולו התובעת גרנות, שייצגה את עמדת המדינה. גרנות טענה כי עובד מדינה שמקבל טובות הנאה בזיקה לתפקידו, עלול לעבור עבירה פלילית של מרמה והפרת אמונים. זאת גם אם הוא לא קיבל את טובות ההנאה בתמורה ישירה לפעולה הקשורה בתפקידו. "בעקבות זאת", מסבירה גרנות, "הפסיקה היא שדי בכך שעובד ציבור מקבל טובות הנאה בזיקה לתפקידו כדי שזה עשוי או עלול להכניס אותו לעבירה פלילית של מרמה והפרת אמונים".
7 צפייה בגלריה
''הפסיקה בעניינו תשמש גם בתיק נגד ראש הממשלה''. אהוד אולמרט בבית המשפט
(צילום: אלכס קולומויסקי)
מה שאת בעצם אומרת זה שבלי פסיקת אולמרט, לא היה כתב אישום לביבי?
"איני יודעת. אבל הפסיקה בעניין אולמרט תשמש גם בתיק נגד ראש הממשלה. הפסיקה הזו קידמה ופתחה את ההכרעה ביחס לעבירה הזו. והנה עכשיו", היא חוזרת למציאות, "במסגרת ההצעות, אנשים בממשלה הנבחרת, כבר אמרו שהם מתכוונים לבטל לחלוטין את העבירה של מרמה והפרת אמונים. המשמעות היא שאחת העבירות בספר החוקים, שנועדה כדי להילחם בשחיתות הציבורית, כבר לא תהיה. זה היתר לשחיתות ציבורית, או לפחות פטור. כשאני שומעת את זה אני מתמלאת בושה שזה מה שרוצים לקדם פוליטיקאים, מכל הצדדים".
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הפוזיציה של גרנות לא איפשרה לה להימלט גם מפגישה עם השם בנימין נתניהו. זה קרה כשטיפלה בתיק היועצים - עופר גולן ויונתן אוריך - שלפי כתב האישום שהוגש נגדם הטרידו את שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, כשזה בחר להיות עד מדינה במשפט נתניהו. היועצים טענו מנגד, כי מידע נלקח מהטלפונים הסלולריים שלהם ללא צו. בסופו של דבר קיבל בית המשפט העליון את עמדת המדינה, שיוצגה על ידי גרנות, לפיה גם אם נפל פגם כלשהו בחקירת משטרה של אירוע עברייני כלשהו, עדיין יאפשר בית המשפט להמשיך בחקירה, כדי להשלים את חקר האמת. ואז, אם יועמד מישהו לדין פלילי, הוא יוכל לטעון את טענותיו ביחס לפגם שנפל בחקירה במסגרת משפטו. בימים אלו מחכה התיק להכרעה.
את ראית את נבחרי העם על ספסל הנאשמים. איך זה היה עבורך?
"יש שלבים בטיפול בתיק פלילי. כשקוראים את החומרים זה שלב נורא, של זעזוע. אם זה אונס את מזדעזעת, אם זו שחיתות את מזדעזעת. כפרקליטה ראויה, את אף פעם לא נהיית אדישה או אומרת, 'אוקיי, עוד תיק'. כשזה נשיא המדינה, ראש ממשלה לשעבר, זו תחושה של בושה עמוקה. לאן הגענו? אך הגענו למצב הזה, שנבחרי ציבור שלנו מגיעים לעשות פשעים כל כך נוראיים? השלב הבא הוא שאני מתנתקת וחושבת משפטית. טוענת את הטענות, ולגמרי עושה עבודה מקצועית. באופן אישי, אין לי שום דבר נגד אף אחד מהנאשמים".
מה כרגע הלך הרוח בפרקליטות?
"ברור לי שבמשרד המשפטים הם חיים בחרדה, לא רק בגלל מה שיקרה למדינה, אלא גם מה שיקרה לשליחות הציבורית שלהם ולעבודתם היומיומית. אני לא מדברת עם חבריי למחלקה על זה, אבל אני יודעת היטב מה הם חשים".
מה חשבת על הראיונות עם נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק, ועל נאום הנשיאה הנוכחית, אסתר חיות?
"הרגשתי צער עמוק שהגענו למצב הזה, שנשיא בית המשפט העליון לשעבר או הנשיאה בהווה צריכים לצאת לציבור ולומר את הדברים שהיו אמורים להיות ברורים מאליהם".
את חושבת שעדיין יש מה לעשות?
"בהחלט. צריך לצאת לרחובות, ואם זה לא יועיל צריך להשבית את המשק. הכול במסגרת החוק. אני רוצה לקוות שעדיין אפשר להחזיר את השד לבקבוק, אני רוצה לקוות שתהיה התקפלות, בגלל שהציבור ישתכנע בעצמו וישכנע את הנבחרים שלו, שההצעות האלו הן לרעת הציבור ולא צריך להעביר אותן. זה בשמיים? איני יודעת, כי מי שאחראי על יריב לוין הוא עצמו מסובך בפלילים ורוצה להציל את עצמו. ועדיין, אני רוצה לקוות שאולי גם ראש ממשלת ישראל הנבחר יבין שהציבור יותר חשוב מהאינטרס האישי שלו".
היא הגיעה לעולם המשפט בגיל מבוגר יחסית, 42, אחרי תארים מתקדמים במתמטיקה ובמחשבת ישראל. במקביל, למדה לימודי יהדות במכון הרטמן, שם המליצה לה החברותא שלה ללמוד משפטים. צחוק הגורל הוא שדווקא יריב לוין, שר המשפטים החדש והוגה הרפורמה שנגדה היא הפגינה, היה בן מחזורה של גרנות בלימודי המשפטים באוניברסיטה העברית.
אז מה את אומרת, שיריב לוין לא הפנים את החומר, או לא נכח בשיעורי האזרחות בתיכון?
"אני חושבת שהוא מבין היטב מהי דמוקרטיה ומהי הפרדת רשויות. את שואלת אותי בעצם על המניעים של הממשלה הנבחרת? אחת הטענות בעד המהלך של הממשלה, היא שהוא נועד לחזק את אמון הציבור במערכת המשפט. זו זריית חול בעיני הציבור. קודם כל, גם היום, אמון הציבור בבתי המשפט ירד מאוד, ועדיין הוא גבוה כפליים מאמון הציבור בכנסת, וגבוה מאמון הציבור במפלגות. אז הרעיון של לוין ונתניהו להחליש את מערכת המשפט ולהעביר את הכוח אל הפוליטיקאים, נבחרי הציבור, בוודאי לא יעזור לתקן את הבעיה של אמון הציבור במערכת המשפט. אם אנחנו מעבירים את הכוח למערכת שאמון הציבור נמוך בה עוד יותר, אז מה עשינו בזה?"
7 צפייה בגלריה
''אני חושבת שהוא מבין היטב מהי דמוקרטיה ומהי הפרדת רשויות''. השר יריב לוין
(צילום: שלו שלום)
היית חלק בלתי נפרד מהמערכת הזו. מה גרם לירידת האמון בה?
"היום, כשאני לא בתפקיד, אני יכולה לומר את מה שקודם לא יכולתי. ההערכה שלי שאמון הציבור במערכת המשפט ירד בגלל שילוב של אינטרסים מצד קבוצות חזקות, שחברו יחד כדי להחליש את בית המשפט. זו המטרה שלהם, והם משיגים אותה לאט-לאט. קבוצה אחת היא החרדים, שחוששים שבאיזשהו שלב, בית המשפט יישם את עקרון השוויון על שאלת הגיוס לצבא. מי שזוכר, הם היו הראשונים שעשו הפגנת ענק נגד בית המשפט, כבר לפני למעלה מ-20 שנה.
“הקבוצה השנייה שיש לה אינטרס לצאת נגד בתי המשפט, היא של אוהדי ארץ ישראל השלמה. מפלגות הציונות הדתית, בן גביר, עוצמה יהודית, נעם, סמוטריץ', אנשים שרואים באידיאל לשמור על יהודה ושומרון משהו שדוחה כל ערך אחר, לרבות ערכים של זכויות אדם ומיעוטים וקניין. להם חשוב ליישב את ארץ ישראל השלמה לפי גבולות התורה".
והקבוצה השלישית?
"לשתי הקבוצות הללו מצטרפת הקבוצה של הפוליטיקאים, שלצערי הרב חלק מהם, יותר מדי גדול, הסתבך בעצמו בפלילים ב-20 השנים האחרונות. הם בוודאי לא ששים לעמוד לדין פלילי. להם ולאנשי התקשורת שלהם, שמהווים עבורם שופר, יש אינטרס ברור להחליש את מערכת המשפט, גם על חשבון ההשחתה הציבורית, העיקר להישאר בשלטון. זה ההסבר שלי להסתה הכל כך קשה שהם מסיתים נגד מערכת המשפט כולה".
חלק מהמבקרים טוענים שמערכת המשפט נגועה פוליטית, שהיא מוטה לצד אחד.
"הדעה הפוליטית של פרקליטים לא מעניינת אותי כפרקליטה או כמנהלת. אני לא אמָנע מלחלק תיק לפרקליטה כסוית ראש, תושבת יו"ש, שהנאשם בו הוא תושב יו"ש ועל רקע זה הוא נאשם, כשם שלא אמנע מלתת תיק לפרקליט ערבי, אם החשוד ערבי שביצע מעשה עבירה לאומני. כך, במקרה של דומא טיפלה פרקליטה שגרה במעלה-אדומים והיא כסוית ראש. חלוקת התיקים נעשית בעיקר על סמך הכישרון, הוותק, העניין והפנִיוּת. בשום אופן לא לפי הזהות של נאשם, ולא לפי הזהות הנראית והלא-נראית של הפרקליט".
גרנות נשואה לחוקר הגנטיקה ד"ר דוד גרנות, שפרש לא מזמן ממכון וולקני. לשניים חמישה ילדים ו-13 נכדים. למרות שאין לה סממנים דתיים חיצוניים, גרנות, חניכת תנועת הנוער בני עקיבא, היא אישה דתייה, המגדירה את עצמה כשומרת מצוות. בעלה חובש כיפה וילדיה התחנכו במוסדות דתיים. "בהפגנה הראשונה נגד הרפורמה, לפני שלושה שבועות", היא מספרת, "היינו כאלפיים איש, ואני שומעת מישהו מאחוריי אומר: 'אין פה אף דתי'. הסתובבתי אליו ואמרתי לו: 'לא נכון, יש פה'. ואפילו לא התכוונתי לעצמי".
לפרקליטות הגיעה בשנת 1994 כמתמחה, ואחרי שנתיים השתלבה בה כעורכת דין מן המניין. השנה הייתה 1996. "באותם ימים", היא אומרת, "זו הייתה גאווה לספר, 'אני עובדת בפרקליטות המדינה'. סיירת מטכ"ל של המערכת המשפטית".
ומתישהו זה השתנה.
"הפיחות במעמד הפרקליטות התחיל עוד לפני משפטי נתניהו, עם טענות שאין על הפרקליטות בקרה, ושהיא לא מוכנה בשום אופן לבקר את עצמה. וזה לא נכון. אין עובד ציבור שיש עליו בקרה יותר מאשר על פרקליט בפרקליטות המדינה. נציבות שירות המדינה, לשכת עורכי הדין, הדין הפנימי, הסנגור שעובד מולי, שכל הזמן בוחן ובודק כל פיפס שלי. גם בית המשפט לא מסיר את עיניו ממני, ומבקר המדינה כמובן".
אז למה לא מאמינים בכם?
"אולי בגלל תיקים מסוימים כמו תיק זדורוב, שיצר באזז שעד היום לא מובן לי. לא הייתי מעורבת בו, אבל קראתי היטב את פסק הדין של בית המשפט העליון ואת דעת המיעוט שזיכתה אותו. חשבתי שגם היא מרשיעה. זה היה תיק רצח חזק, אבל הבאזז סביבו תרם את חלקו לפיחות במעמד, וההסתות. זה התחיל בהסתות נגד הפרקליטות ובמשך הזמן המשיך ליועצים המשפטיים.
"אז אם בהתחלה הייתה לי תחושה של 'אני במקום שהציבור מעריך', היה ברור שלאט-לאט הפרקליטות ומשרד המשפטים הופכים להיות מקום שבאים אליו בטענות, שמתלוננים עליו, שמאשימים ומעלים על הדעת טענות מופרכות לחלוטין, כמו שיושבים אצלנו חבר של אנשים שהחליטו 'לפתוח מתפרות' כדי לתפור תיקים. טענות מופרכות שפעם איש לא היה מעז להעלות, והיום זה הכי מקובל. אבל מה לי לטעון, כשזו הטענה שראש הממשלה הנבחר אמר לפני כל עם ישראל? 'תפרו לי תיק'".
מה את מצפה? הרי כל חשוד מנסה להרחיק ממנו את האשמה.
"אני מצפה שראש הממשלה יתנהג כמו שנבחר ציבור ראוי לו שיתנהג, ואם הוא חושב שתפרו לו תיק, יתפטר מתפקידו ויגן על שמו הטוב בבית המשפט, כמו שעשו לפניו קצב, אולמרט ואחרים. כמו שהוא עצמו אמר לאולמרט. עד שהוא עצמו הסתבך בפלילים הוא היה אחד המגינים של מערכת המשפט בישראל".
"דרעי הורשע בפלילים שלוש פעמים שונות, בעיניי, בשום פנים ואופן הוא לא יכול להיות נבחר ציבור, כי המסר שלו לציבור הוא: אני מושחת, כולם מושחתים וכולנו נחיה ברפובליקת בננות כמו מקסיקו ומדינות עולם שלישי. אני לא רוצה להגיע לשם"
מה חשבת על הכרעת בית המשפט השבוע בעניין דרעי?
"שזו החלטה מחויבת המציאות, אבל קטונתי מלחלק ציונים לבית המשפט העליון".
נטען שבית המשפט לא הבין שדרעי מתכוון לחזור לחיים הציבוריים. כולם הבינו ואתם לא?
"המינוי של דרעי העביר מסר נורא לציבור: שנבחרי ציבור יכולים להיות אנשים מושחתים. לגבי דרעי, כבר לא עומדת לו חזקת החפות. האיש הורשע בפלילים בשלוש פעמים שונות, ובעיניי, בשום פנים ואופן הוא לא יכול להיות נבחר ציבור, כי המסר שלו לציבור הוא: אני מושחת, כולם מושחתים, וכולנו נחיה ברפובליקת בננות כמו מקסיקו ומדינות עולם שלישי, שם הממשל עובד על כסף, שחיתות ושוחד. אני לא רוצה להגיע לשם. דרעי התחייב במשפט האחרון שלו, בסך הכול לפני שנה, שהוא עוזב את העבודה הציבורית. בגלל ההתחייבות הזו בית המשפט הקל עימו, ואף אחד לא נכנס איתו לשאלה אם יש קלון או אין. דרך אגב, איש ציבור שמעלים שני מיליון שקלים מן הציבור, אין ספק שיש בזה קלון, הוא עבד על בית המשפט - ועל הציבור כולו".
ואיך את מסבירה שהוא זה שנהנה מתמיכה ציבורית, ואתם פחות?
"בגלל שלושת הגופים האינטרסנטיים, שעושים היום הכול כדי להסית ולהדיח את הציבור. החלו בפרקליטות, ועכשיו נגד כל מערכת המשפט. צריך להיות תמים כדי לא לראות את זה. ההשמצות לגבי פרקליטים מסוימים, ההסתה האישית הנוראה כנגד הצוותים שמנהלים את תיקי נתניהו. רודפים את המשפחות שלהם עד הבתים, וזה מעורר בי בושה עמוקה, שזה מה שמתנהל במדינה הדמוקרטית שלנו. ההשמצות לגבי הפרקליטות פחות או יותר עשו את שלהן, ההשמצות הנוכחיות על בית המשפט ועל היועצים המשפטים, נועדו להכשיר את הקרקע להצגת, מה שהם מכנים 'רפורמה'".
זו לא רפורמה?
"אני לא מוכנה לכנות את שורת החוקים שהורדו עלינו כמו בליץ 'רפורמה', כי רפורמה באה לתקן ולשפר מצב קיים. לצערי רוב האזרחים לא מבינים, ששורת החוקים האלו בסופו של דבר עלולה לפגוע בכל אחד ואחת מאיתנו. כל ההצעות של לוין נועדו לדבר אחד: להחליש את בית המשפט, לקחת ממנו את הכוח ולתת אותו לפוליטיקאים שנמצאים היום בשלטון, עם דגש חזק על היום, ולקיחת הכוח הזו תשחרר אותם מהמחויבות שלהם לשמירה על זכויות האדם שלי ושלך ושל כל אדם. כל אדם בישראל עלול להיות במצב שהוא יזדקק לבית המשפט. תושב הדרום שלא מיגנו את ביתו, חרדי שהשר רוצה לבטל לו את הקצבאות למעונות לילדים, נשים שתיפגענה מפסיקת בית הדין הרבני, או תושב הצפון שסובל מהסכנה של מכל האמוניה בחיפה. כל אלו מקרים שהיו באמת. יותר מזה, ב-2008 בן גביר רצה לממש את זכות הביטוי שלו ולהפגין באום אל-פחם. המשטרה חששה שההפגנה שלו ושל חבריו תביא לפיצוץ ואסרה עליו להפגין. הוא פנה בעתירה, ובית המשפט התערב בהחלטת המשטרה ואישר לקיים את ההפגנה בתנאים מסוימים. אם יתקבלו התיקונים של יריב לוין, בית המשפט החלש כבר לא יוכל לעזור לפונים אליו, כדוגמת בן גביר".
7 צפייה בגלריה
''עד שהוא עצמו הסתבך בפלילים הוא היה אחד המגינים של מערכת המשפט בישראל''. ראש הממשלה בנימין נתניהו
(צילום: רפי קוץ)
אז למי זה טוב התיקונים? מה, ליכודניקים לא הולכים לבתי משפט?
"זה משרת את השלטון ואת התומכים בו. עיקר החלשת בית המשפט נועדה להסיר את הרסנים ואת המגבלות שמטיל החוק גם על פוליטיקאים ושמיושמים על ידי בית המשפט - ולא רק על ידו. בדיוק אותו תפקיד ממלאים גם היועצים המשפטיים שעובדים במחלקת ייעוץ וחקיקה, או בכל אחד מהמשרדים.
"הפוליטיקאים מנסים להסביר שהם רוצים למשול ובית המשפט והיועצים מפריעים להם למשול. זו טענה לא ראויה, שחותרת תחת התפקיד שהמחוקק הועיד לבית המשפט וליועצים. נבחרי הציבור באמת אמורים לקבוע מדיניות, כל אחד בתחומו, וזכותם וגם חובתם לשנות, לפי המדיניות שהם מאמינים בה. אבל איך? השר פונה לאנשי המקצוע, ואז לאנשי מקצוע משפטיים שלו, כדי שיעזרו לו לממש את המדיניות לפי החוק. אם עכשיו, בעקבות ה'רפורמה', הוא יביא עורך דין פרטי שחב לו, הוא לא יקבל את הייעוץ המקצועי שצריך אלא את הייעוץ שהוא רוצה לשמוע, שיכול להיות מזיק. ה'רציו' מאחורי ה'רפורמה' - 'אנחנו השלטון ואנחנו לא רוצים אף אחד שיגביל אותנו, לא יועצים משפטיים שמכירים את החוק ויודעים את התחום ויכולים להגביל אותי, וגם להציל אותי מעצמי. אני רוצה את איש אמוני, שיעשה מה שאני רוצה, אפילו על חשבון עצה טובה'. מה זה יעשה? זה יכול לסבך את השר. בשלב הבא, כשתהיה עתירה בבית המשפט הוא יהיה חשוף לביקורת שיפוטית".
אבל בית המשפט יהיה חלש.
"בדיוק. וזה מה שהאזרחים לא מבינים. שזה כמו זרועות של תמנון. כל אחת מהצעות ה’רפורמה’ פועלת נגד שלטון החוק, נגד שמירה קפדנית על זכויות של אזרחים במדינת ישראל. תוכנית לוין מטרתה לחסל לחלוטין את החוזקה והעצמאות של מערכת המשפט".
יש משהו מהרפורמה שמציע לוין שכן היית מוכנה לקבל?
“מה’רפורמה’ כפי שהיא, איני רוצה לקבל דבר. אם באמת רוצים לתקן משהו במערכת המשפט, צריך להקים ועדה ציבורית שתדון בבעיות אמיתיות ותתאים להן פתרונות”.
"שופטים הם גם בני אדם. בהחלט יכול להיות שבפעם הבאה שיעמוד בראשנו איזשהו מנהיג או נבחר ציבור שיואשם בעבירת אונס, אולי בית המשפט לא יהיה חזק מספיק כדי להרשיע אותו, כי הוא לא יהיה עצמאי, כי הוא נבחר על סמך שיקולים לא נכונים. זה מה שאנחנו רוצים?"
בואי נדבר על הוועדה למינוי שופטים. זה מודל טוב שעובד בארה"ב הגדולה על מיליוני אנשים. למה לא בישראל?
"כי בארה"ב הגדולה יש מערכת בלמים ואיזונים שונה לחלוטין מלכתחילה. בארה”ב, כמו במדינות אחרות, יש נשיא והוא הרשות המבצעת. מולו עומדים שני בתי מחוקקים. אנשי ה’רפורמה’ רוצים לקחת X ממדינה אחת ו-Y ממדינה אחרת, בלי להבין שיש משמעות לשיטה בכללותה, למערכת. לאיך שהדברים מתחברים יחד. אי-אפשר לקחת רק אלמנט אחד ממשטר אחר, הנה זה מארה"ב, וזה מאנגליה. נוסף לכך, אני ממש לא הייתי רוצה שבית המשפט העליון שלנו ידמה לזה שבארה"ב. עכשיו אנחנו רואים את מה שקרה, שטראמפ מינה שופטים פחות רציניים וראויים רק בגלל עמדתם בעניין ההפלות, מה התוצאה? שבית המשפט ביטל את זכות ההפלה של נשים, כשרוב הציבור שם, 70 אחוז, בסקר אחר סקר, בעד הפלות. ומה נתניהו אמר? 'רוב הציבור בחר בנו כדי לעשות את הרפורמה הזו'. באמת? זה מה שרוב הציבור בחר? הוא ידע על ה’רפורמה’? בליכוד לא ראיתי שום פמפום של המסר הזה. יריב לוין היה היחיד שדיבר על זה שנים. ולפני הבחירות הקודמות – גם איילת שקד ומתן כהנא דיברו על צורך בשינוי, על סמך חוות דעת של פורום קהלת, שמייבא לישראל דעה קיצונית ימנית, לפיה החירות שלי זה הדבר הכי חשוב, וכל חוק פוגע בחירות שלי. זו שטות. הרבה מאוד חוקים אינם פוגעים כלל בחירות. אבל זו האג'נדה שלהם. על כל פנים, אני מניחה שהיום כהנא לא מסכים עם ההצעות הנוראות של לוין.
"ואם את חושבת שזה נוגע רק לבית המשפט העליון ביושבו כבית משפט מינהלי חוקתי, אז אני אומרת שזה יחליש את בית המשפט, גם ביושבו כבית משפט פלילי. כי תיק כמו של הנשיא קצב - אני לא יודעת מי יהיו השופטים, לאיזה פוליטיקאי הם חייבים את המינוי, ובאיזה פוליטיקאים הם תלויים כדי להתקדם במערכת. שופטים הם גם בני אדם. אולי הפוליטיקאי מקורב לנשיא קצב, ואפילו לא נדע? בהחלט יכול להיות שבפעם הבאה שיעמוד בראשנו איזשהו מנהיג או נבחר ציבור שיואשם בעבירת אונס, אולי בית המשפט לא יהיה חזק מספיק כדי להרשיע אותו, כי הוא לא יהיה עצמאי, כי הוא נבחר על סמך שיקולים לא נכונים. זה מה שאנחנו רוצים?"
7 צפייה בגלריה
''תוכנית לוין מטרתה לחסל לחלוטין את החוזקה והעצמאות של מערכת המשפט''
(צילום: יונתן בלום)
מה לגבי פסקת ההתגברות?
"אני לא רואה עילה היום לפסקת ההתגברות. למה? כי בניגוד לפוליטיקאים, בית המשפט מרסן את עצמו בהתערבותו בפעולות השלטון. הוא מתערב במינימום שבמינימום. בחוק ההתנתקות למשל, הייתה ממשלה ריבונית שהוציאה לפועל מדיניות שחצי מן העם מאוד לא אהב, אבל היא פעלה במסגרת סמכותה. כשהגישו עתירות על חוק ההתנתקות, באופן מקובל לחלוטין בית המשפט דחה אותן, כי הוא אינו מתערב בחוקי הכנסת. הוא מרסן את עצמו. אבל הוא כן התערב במשהו אחד: בזכויות האישיות של המפונים מגוש קטיף. שם הוא תיקן לטובת המפונים. מספרית, רוב העתירות לבג"ץ נדחות. העתירות על אי-חוקתיות של חוק? התקבלו בסך הכול 22 במשך 30 שנה. בארצות אחרות מתקבלות הרבה יותר, ושם יש גם חוקה שמרסנת מראש. אין עילה לפסקת התגברות כשבית המשפט עושה תפקידו נאמנה".
איך לדעתך ההיסטוריה תזכור את יריב לוין? כמוציא והמביא של ביבי? אדם שהקריב את יוקרתו המקצועית לטובת הרעיון? אולי גאון ששינה את פני ישראל?
"בעיניי, ברור שלוין הוא המוציא והמביא של ראש הממשלה, פועל בשליחותו ולא לטובת המדינה. אם השינויים הנוראים האלו יתקבלו, אני לא יודעת איך תיכתב ההיסטוריה בעוד 75 שנה ועל ידי מי. אולי גם ההיסטוריונים יהיו היסטוריונים ‘מטעם’. הציבור חייב להבין - זה לא קשור לימין ושמאל, זה לא קשור לעמדות הפוליטיות. כולם יגיעו לאותו בית משפט, שלא יוכל לסייע להם".
למרות הדברים הקשים שאומרת גרנות מדם ליבה, רק רגע אחד גורם לה לדמוע. זה קורה כשאני שואלת אותה על התיק החשוב לה, אחרי כמעט 30 שנה בפרקליטות. "התיק של רוצחי שקד שלחוב ז"ל, הילדה בת ה-16 מאשקלון, כאן אני מתחילה לבכות. הם (הנאשמים ברצח – א"א) זוכו פה אחד במחוזי, על ידי שלושה שופטים. זה לא פשוט לערער על זיכוי כזה. בהתחלה חשבתי שאין סיכוי, כי בהחלטות עובדתיות לא מתערבים. הייתי חייבת לנסות לשכנע את בית המשפט שדי בראיות הקיימות כדי להרשיע. למדתי היטב את התיק, והנאשמים האלו הלכו לכלא".
למה דווקא התיק הזה הותיר בך כזה חותם?
"מה שנגע לליבי היו ההורים, זוג שחייהם התפרקו. אין להם ילדה, וגם הנאשמים ברצח בתם זוכו. היו שם עוד חשודים, לא לכולם המערכת יכלה להגיע. במשך הרבה זמן חשבתי שזה ה-תיק של חיי. מאז היו לי עוד תיקים שהרגשתי שאני מחזירה את החיים למשפחות של נפגעי עבירה, או לנפגעי ונפגעות עבירה בעצמם. גם התיק מול ניצב ניסו שחם הוא אחד ההישגים החשובים מבחינתי, במישור של שחיתות ציבורית. הוא זוכה בבית משפט השלום מכל העבירות, למעט מתלוננת אחת, שבמקרה שלה הוא הורשע במעשה מגונה. הגשנו ערעור, ובעקבות זאת בית המשפט הפך את התוצאה וכעת הורשע הן בעבירת השחיתות והן בעבירות מין נוספות. זה לא מעלה לי דמעות, כי אין שם הורים וילדה שאיננה; אבל זה מעלה את המוטיבציה שלי, את הרצון והאינטרס שלי, לשמור על החברה שלנו כחברה ללא שחיתות".
עם תיקים בפרופיל כזה, אי פעם היית מאוימת?
"היה ברשתות איזה פרסום ממישהי ש'יורדת' קבוע על פרקליטים. בפעם אחרת, דווקא בחניון בתי המשפט מצאתי את שמשת המכונית שלי מרוחה בבוץ. אני לא זוכרת באיזה תיק. הזעקתי את המאבטחים. במשפטו של רפי רותם (עובד לשעבר ברשות המסים שהורשע בהעלבת עובד ציבור – א"א), המאבטחים ליוו אותי, כי בבית המשפט היו אנשים שאמרו נגדי דברים. בגלל שאני הופעתי רק בערכאת הערעור אני הרבה יותר מוגנת, לעומת פרקליטים שמופיעים יום-יום בבתי המשפט".
עם שיעורי הרשעה של 90 אחוז, יכול להיות שיש היום אדם חף מפשע בכלא?
“אני רוצה לקוות שאין כזה. מערכת המשפט עושה כל מאמץ כדי שזה לא יקרה”.
מה את הולכת לעשות עכשיו?
"אני ‘מחפשת את עצמי’. כותבת מאמרים, מרצה בכנסים, עוד לא החלטתי מה אני עושה. מה שבטוח – אני לא אעבוד".
פורסם לראשונה: 07:38, 20.01.23
