מכל קצוות הקואליציה, מימינה ועד רע"מ, מישראל ביתנו ועד מרצ, דיברו בימים האחרונים על שם אחד בלבד: זאב אלקין. בתוארו שר הבינוי והשיכון ובמהותו שחמטאי פוליטי, חייט המיזם שמכונה עדיין "ממשלת השינוי" והאיש המשופשף בזירה. "הראש שלו עובד עכשיו שעות נוספות", אומרים בדאגה מסוימת בכירים בקואליציה. כי כשהראש של אלקין עובד, האנשים מסביבו מביטים – מי בסקרנות ומי בחרדה – ומנסים להבין מה לעזאזל הוא מתכנן.
לא סערת הנטיעות בנגב ולא האיומים של רע"מ מעסיקים את אלקין בימים אלה. גם משבר האומיקרון או כישלונות החקיקה מול האופוזיציה במליאה השבוע לא היו אלה שהובילו אותו להתגושש עם שותפיו לממשלה על רקע חוק האזרחות, אלא האפשרות המרחפת להסדר טיעון בין היועמ"ש לבין בנימין נתניהו, וההשלכות הדרמטיות שהיא עשויה לגרור.
התפתחות מאז'ורית מסוג זה בזירת משפט נתניהו עשויה להיות קו שבר עבור הרכב קואליציית בנט-לפיד כפי שאנחנו מכירים אותו. חברי האגף הימני בממשלה לא רק ירגישו נוח להתנער מיו"ר רע"מ מנסור עבאס, אלא גם יהיו חופשיים לערבב את הקלפים מחדש. את כולם. להכרה הזאת הגיעו רבים ביומיים האחרונים. הבעיה שלהם היא שאלקין ניתח והבין זאת הרבה קודם.
מי יודע איך ייראה הליכוד בלי נתניהו? אלקין, שעזב את הליכוד בגלל נתניהו, הוא אחד האופרטורים המרכזיים שיקבעו מה יקרה אחריו
אלקין ידע – מקורותיו שמורים עמו - שנתניהו מעוניין בהסדר טיעון, והבין שאם הדבר אכן ייצא אל הפועל עליו להגיע מוכן למפץ הפוליטי הגדול ביותר של השנים האחרונות. מי יודע איך ייראה הליכוד בלי נתניהו? מי יודע איך תיראה הפוליטיקה הישראלית אחרי פרישתו? ובכן, אלקין, האיש שעזב את הליכוד בגלל נתניהו, הוא אחד האופרטורים המרכזיים שיקבעו מה יקרה אחריו.
(צילום: שמוליק דודפור, משי בן עמי)
סיטואציה שבמסגרתה נתניהו מחוץ למשחק, מבינים כולם, מסמנת שינוי דרמטי. הפאזל הנקרא "הפוליטיקה הישראלית" יתפזר לכל עבר. ומי אם לא אלקין יתנדב לסדר מחדש את החלקים. אלקין, טוענים גורמים פוליטיים, מקצין עמדות ומותח את הקואליציה עד הקצה.
החל מהשבוע, השעון התהפך והחול התחיל לזלוג.
הליכוד במלכוד 155
אלא שפרמטר אחד עדיין חסר במשוואה: כמה זמן ייקח עד הפיצוץ הגדול? בליכוד החלה השבוע מהומה תת-קרקעית. השמועה שנתניהו שוקל להישאר יו"ר הליכוד ולא לפנות את מקומו גם אם יחתום על הסדר טיעון שלא יאפשר לו להרכיב ממשלה, הכניסה את המפלגה הגדולה בכנסת למערבולת. בסביבת אלה המתיימרים לרשת אותו מתעקשים שזה קו אדום עבורם. את זה, הם אומרים, הם לא יאפשרו ולא משנה מידת הפופולריות של נתניהו בתנועה.
מבחינת אלה שמתכוונים להתמודד על ראשות הליכוד מדובר במצב חלומי שעומד להיווצר, ואין להם כוונה להחמיץ אותו. נתניהו, המנהיג הכל יכול כבר שנים, עשוי לסיים את תפקידו מרצון, ללא הדחה. על תנאים כאלה הם יכלו רק לפנטז. רק שבדרך לשם יש עוד כמה בעיות קטנות. הליך הבחירה בליכוד הוא קריטי לזהות היו"ר הבא של המפלגה, ובסבירות מסוימת אפילו של ראש הממשלה הבא.
שורש המריבה יהיה נעוץ בסעיף 155 לחוקת הליכוד: "נפטר או התפטר יו"ר התנועה או שנבצר ממנו באורח קבוע לכהן בתפקידו, יכהן יו"ר המרכז כיו"ר ארעי לתנועה". עוד קובע הסעיף כי בתוך 21 ימים תתכנס במוסדות המפלגה ישיבה מיוחדת ובתוך 90 יום תתקיים ההתמודדות על ראשות המפלגה.
עבור מחנה ישראל כץ הסעיף ברור: אם מרכז הליכוד יבחר אותו ליו"ר הזמני, תעמוד לו האפשרות אפילו להרכיב ממשלה בתקופת הזמן הזאת. אלא אם יצליח ניר ברקת, למרות החוקה, לגלגל את הליך הבחירה לידי המתפקדים.
כך או אחרת, בדרך לשם תיפתח מלחמת עולם. מירי רגב, יולי אדלשטיין, גלעד ארדן, אבי דיכטר, צחי הנגבי ואחרים - כולם רואים עצמם מועמדים ראויים. וזה לפני שמזכירים את אלה שיהיו מעוניינים לחזור הביתה. תשאלו את אלקין.
