משדר הבוקר של אולפן ynet
כשמונה לשר המשפטים בממשלת אולמרט, לפני כ-15 שנה, נחשב פרופ' דניאל פרידמן לאויב מר של מערכת המשפט. עמדותיו באשר להגבלת כוחו של בית המשפט העליון, והצעתו לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, לצד ביקורת חריפה שהשמיע על הפרקליטות, סימנו אותו כיריב לעומתי.
כיום, כשהוא מביט מרחוק על המערכה שמובילים נתניהו ולוין להחלשת מערכת המשפט ועל 130 אלף איש שיצאו שלשום לרחוב כדי למחות נגד היוזמות הללו, הוא מנסה להציע מתווה של פשרה. פרידמן מנסה לאזן כאן בין הצורך בשינוי לבין בלמים שגם הוא מאמין שיש להציב בפני הממשלה, הכנסת ויוזמי הרפורמה. בראיון ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" הוא משרטט את עיקרי הצעתו.
פרופ' פרידמן, שר המשפטים יריב לוין מכנה את הרפורמה שלו "החזרת המשילות". נשיאת העליון רואה בה מהפכה מסוכנת שתרסק את הדמוקרטיה. היכן אתה נמצא בשיח הזה?
"יש מקום לרפורמות במערכת המשפט. אבל הרפורמות המוצעות מקובלות עליי באופן חלקי. נדרשת פחות כוחנות ויותר ריסון עצמי גם מצד הכנסת. אנחנו עדים לשינויים דחופים במבנה השלטון, באמצעות תיקון חוקי יסוד על פי אינטרס זמני רגעי של ממשלות שקמות. אם זו חקיקת ראש ממשלה חליפי, חוק נורווגי, מספר חברים שיכולים לפרוש ממפלגה ומבנה משרדי הממשלה, אליו מתייחסים כמו פלסטלינה, מפרקים ומחברים. צריך לחשוב על ריסון ורפורמה בכנסת ובדרך שהיא מקבלת החלטות, ולא רק רפורמות במערכת המשפט".
האם שר המשפטים לוין היה צריך להכריז על שינוי בלי להיוועץ, או לפחות להודיע על כך, לצמרת המשפטית? נשיא העליון לשעבר ברק ביקר את השר לוין על כך שלא נועץ בו.
"אני לא רוצה להיכנס לזה. עדיפה הידברות. חשובה גם הידברות עם האופוזיציה. ככל שהשינויים משמעותיים יותר, כך חשוב שהתמיכה בהם תהיה רחבה".
גם אתה סברת לפני 15 שנה, כשכיהנת כשר משפטים בממשלת אולמרט, שיש לערוך רפורמות עומק במערכת המשפט. מה הנחה אותך אז?
"מערכת המשפט לקחה לעצמה, מכוח החלטה של בית המשפט העליון, סמכויות רחבות מאוד, כולל התערבות בהחלטות הממשלה והכנסת. לזה הצטרפה הרחבה עצומה בסמכויות היועץ המשפטי לממשלה. בית המשפט העליון החליט שלא רק שחוות דעתו של היועמ"ש מחייבת את הממשלה בכל עניין, אלא גם שלראש הממשלה ולממשלה אין זכות טיעון בפני בית המשפט, והם זקוקים לאישור היועץ לשם כך. זו תופעה שאינה קיימת בשום מדינה בעולם והיא אינה מתקבלת על הדעת. לכך הצטרפה אפשרות התערבות בענייני הממשלה והכנסת מטעמי חוסר סבירות - עילה המאפשרת להתערב בכל החלטה. כך הפך בית המשפט את עצמו לשותף בכיר בניהול ענייני המדינה, ועירער את רעיון הפרדת הרשויות".
ראש הממשלה נתניהו, השר לוין ויו"ר ועדת החוקה של הכנסת רוטמן מבטיחים שקולם של ראשי המערכת המשפטית יישמע ויילקח בחשבון. אחד הנושאים שייתכן וישתנה הוא יוזמת לוין לבטל את עילת הסבירות. אתה התרעת על כך לפני שנים. מה הפתרון לדעתך?
"אני מציע שעילת הסבירות תבוטל בכל הקשור להחלטות הנוגעות לניהול עניני המדינה או למינויים במערכת הפוליטית והממשלתית. כלומר, השאלה אם סביר שאדם פוליטי יכהן או לא כשר, אינה שאלה הנוגעת לזכויות האדם, אלא לניהול המדינה ובית המשפט לא צריך לעסוק בכך.
"לעומת זאת, אני מציע להשאיר בעינה אפשרות לבטל החלטות מחמת חוסר סבירות כאשר הדבר נוגע לזכויות אזרח וזכויות אדם. למשל כאשר אזרח הטוען שהוא זכאי לקבל רישיון כלשהו מהממשלה ונדחה, יוכל להשתמש בעילת חוסר הסבירות כלפי רשות מוסמכת שלא אפשרה לו לקבל רישיון. במילים אחרות - תישאר במלואה סמכות בית המשפט להגן על הפרט מפני שרירות השלטון, אך תצומצם במידה מסוימת יכולתו להתערב הניהול עניני המדינה".
ומה יקרה למשל אם עובד זר המתגורר כאן 30 שנה יעתור נגד גירושו מהארץ בטענה שהגירוש לא סביר באורח קיצוני. משרד הפנים יטען שמדיניות השר היא לגרש עובדים זרים. זכויות אדם מול התערבות במדיניות של המדינה?
"פקידי הממשלה לא יוכלו לטעון למדיניות כזו כאשר נפגעות זכויות האדם".
6 צפייה בגלריה
מוביל את הרפורמה יחד עם לוין ונתניהו. יו"ר ועדת חוקה, ח"כ שמחה רוטמן
(צילום: עמית שאבי)
מה באשר לשינוי הרכב הועדה לבחירת שופטים, שיגרום לכך שהממשלה תמנה את שופטיה. כיצד ניתן להחזיר את האיזון בין שופטים לבין הפוליטיקאים?
"נראה לי שיש להפריד בין מינויי שופטים לבתי המשפט המחוזיים והשלום, לבין מינויים לעליון. לגבי מחוזי ושלום, אין מקום לשינוי משמעותי. אפשר לשנות בכך ששופטים אלה יבחרו על ידי שופטי מחוזי שלא ימונו על ידי הממשלה, אלא באמצעות הליך פנימי שיוסדר על ידי השופטים. אין כל סיבה לערב את הפוליטיקאים בכך.
"באשר לבחירת שופטי עליון - אני מתנגד לכך שהממשלה תשלוט באורח מוחלט במינויים. אני תומך באפשרות הרחבת ועדת בחירה השופטים באמצעות צירוף אנשי ציבור שלא ימונו על ידי הממשלה. למשל מינוי של חבר או שניים של הוועדה על ידי נשיא המדינה".
6 צפייה בגלריה
פרידמן: "רוצה להאמין שאדם במעמד של שופט עליון יכול לגבש דעותיו באופן בלתי תלוי". נשיאת העליון אסתר חיות
(צילום: יואב דודקביץ')
יוזמת לוין ורוטמן היא לבטל את שיטת הסניוריטי בבחירת נשיא העליון. שופטי העליון לדורותיהם טענו שבחירת נשיא שלא לפי הוותק תביא לתחרות בין שופטי העליון שאף עלולים לחזר אחרי הפוליטיקאים? האם יש לשמר את השיטה או לשנותה?
"הנימוק הזה (תחרות - ט"צ) אינו מקובל עליי. צריך לחשוב על דוגמא אישית. בכל המדינה לא נהוגים מינויים בשל סניוריטי ואנשים נבחרים על פי כשירותם ולא על פי ותק. זה לא קיים היום בשום מקום במדינה, ובית המשפט העליון לא צריך להיות יוצא מן הכלל. אם אומרים שבחירת הנשיא היא אוטומטית שוללים מוועדת הבחירה שיקול דעת.
"לגבי הטענה שביטול הסניורטי ייצור תחרות בין שופטי העליון על המינוי - אני רוצה להאמין שאדם במעמד של שופט עליון יכול לעמוד ולגבש דעותיו מבלי שיהיה תלוי באפשרות שייבחר או לא ייבחר לנשיא. ניתן לשקול אפשרויות נוספות: שאת התפקיד הזה תבחר ועדה שתמונה על ידי נשיא המדינה. יכול להיות שייבחר על ידי אנשי ציבור שימונו באמצעות גוף עצמאי. בכל מקרה, אני מאמין שניתן לסמוך על שופטי העליון שלא יעשו לובי".
לעומת תקופת כהונתך, בית המשפט העליון כיום מגוון יותר בין שמרנים לבין אקטיביסטים. האם עדיין צריך לשנות את הרכב הוועדה?
"אני רואה יתרון בצירוף אנשי ציבור, כי בית המשפט העליון הוא בעל השפעה מכרעת על אורח חיינו, ואנשי ציבור בלתי תלויים יאזנו זאת. צריך לזכור שהוועדה לבחירת שופטים, הוקמה על ידי הממשלה והכנסת בשנות החמישים, בתקופה שסמכויותיו וכוחותיו של העליון היו מצומצמות בהרבה מהיום. את השינוי בסמכויות יש להביא בחשבון בבחירת השופטים".
מה דעתך על נוסחת לוין לחקיקת פסקת ההתגברות? האם לבית המשפט העליון מותר לבטל חוקים? וחוקי יסוד?
"באשר לביטול חוק יסוד, בית המשפט שאב את כוחו מפסיקותיו שלו לביטול חוקים רגילים בטענה שהם מנוגדים לחוקי יסוד. אני תומך בעמדה הקובעת שאין מקור חוקי המסמיך את העליון לבטל חוקי יסוד ואסור לו לעשות זאת. יחד עם זאת קיים צורך ברפורמה גם בכנסת, כי אנו עדים לתופעה של כוחנות וחקיקה על פי אינטרס לטווח קצר. יש צורך למצוא דרך בהסכמה לשנות זאת.
"אני מציע להעניק לנשיא המדינה כוח מעכב: הוא יהיה מוסמך לעכב כניסה של חוק יסוד לתקופה של שנה או שנתיים. בתקופה זו ניתן יהיה להפעיל שיקול דעת אם לתת לכנסת מנדט להכניסו לתוקף.
"באשר לרוב הדרוש בכנסת להתגברות: אני לא מעונין שההתגברות תהיה על חודו של קול. לכן הייתי דורש פער מסוים בין מספר התומכים לבין מספר המתנגדים. בהצעה שלי, שעברה בשעתו בממשלה, נדרש פער של לפחות 5 ח"כים. פירוש הדבר שהכנסת אינה יכולה להתגבר ברוב של 61 נגד 59 חכים. צריך להסדיר שהפער יהיה בין 7-6 מתנגדים"
הרפורמה כבר יצאה למעשה לדרך, עם תחילת הדיונים בכנסת בשבוע שעבר סביב חוק היועמ"שים, המבקש להפוך אותם למשרת אמון. מה דעתך בנושא הזה?
"אני מתנגד לכך שהיועמ"שים יכהנו במשרת אמון. אני חושש ממינויים פוליטיים לתפקידים האלה. צריך להתמיד בשיטה של מינוי מקצוענים לתפקידים ממלכתיים".
