5 צפייה בגלריה
מנכ"ל בנק דיסקונט אורי לוין, נתניהו ומנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר
מנכ"ל בנק דיסקונט אורי לוין, נתניהו ומנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר
מנכ"ל בנק דיסקונט אורי לוין, נתניהו ומנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר
(צילום: רפי קוץ, גדי דגון)
ראש הממשלה בנימין נתניהו קיווה לגייס תמיכה בקרב בכירים במשק למהפכה המשפטית שלו - אבל במפגש עמם הם הצטרפו לאזהרות מפני ההשלכות שלה על הכלכלה הישראלית. מנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר אמר בפגישה היום (ו') כי הוא מזהה בימים האחרונים משיכה של פיקדונות מהבנק. קוטלר הדגיש כי המשיכות עדיין לא בקנה מידה גדול, אלא בהיקף "קטן ולא דרמטי", וציין כי המשיכות לא מגיעות בהכרח מענף ההייטק - אבל האמירה שלו מצטרפת להתרעות נוספות שנשמעות כעת, ועשויה להטריד את נתניהו. קוטלר הוסיף כי הוא צפוי להיפגש עם משקיעים בחודש הבא, במפגש שתוכנן כבר לפני חודש, וכי הוא מתכנן לדבר איתם על "הכלכלה הישראלית".
בכירים אחרים אמרו שהמהלך הנוכחי "מסוכן" לעם ולכלכלה, וקראו "לעצור" אותו ולהידבר על מנת לפעול בהסכמה רחבה. מנכ"ל בנק דיסקונט אורי לוין אמר: "אי אפשר להתעלם מכל אנשי הכלכלה שמביעים חשש כל כך גדול מהמהלכים, ולכן אתה חייב לעצור מיד ולקדם שינויים רק בזהירות ובהסכמה רחבה. אולי אנחנו טועים ואתה צודק, אבל מחיר הטעות שלך יכול להיות פגיעה אנושה בדמוקרטיה ובכלכלה".
5 צפייה בגלריה
ראש הממשלה בנימין נתניהו במפגש עם אנשי עסקים בכירים בישראל
ראש הממשלה בנימין נתניהו במפגש עם אנשי עסקים בכירים בישראל
נתניהו עם אנשי העסקים הבכירים במפגש שנערך במצודת זאב - ואורגן על ידי חבר הליכוד
נתניהו נגד הנגיד: "אין סיבה להפחדות"
(צילום: גיל יוחנן)

המפגש, שהתקיים במצודת זאב ואורגן על ידי איש העסקים וחבר הליכוד שלומי פוגל, נערך על רקע אזהרותיהם של מאות כלכלנים מהפגיעה החמורה שהמהפכה המשפטית עלולה לגרום לכלכלת ישראל. נתניהו אמר לאנשי העסקים כי הוא מוכן להידברות - אבל הוסיף שאינו מוכן שההידברות הזו תעכב את חקיקת הרפורמה. "שר המשפטים הביע שוב השבוע, ולכל אורך הדרך, נכונות להידברות במקביל לחקיקה ובלי לעכב אותה", אמר נתניהו. "עד כה לא שמענו שום נכונות של הצד השני לשינוי. כל שינוי ולו הקטן ביותר היה ונותר מבחינת המבקרים - 'קץ הדמוקרטיה'". לפי נוכחים בפגישה דבריו לא היו נחרצים, והם התרשמו שפניו לא להידברות.
בדבריו נראה שנתניהו מאשר את דבריהם של בכירים אחרים בקואליציה שכבר הצהירו כי אין בכוונתם להיכנע למחאה הנרחבת נגד התוכנית - שבמסגרתה בין היתר יוחלש דרמטית כוחו של בית המשפט העליון לפסול חוקים, תבוטל עילת הסבירות, לקואליציה יהיה רוב בוועדה למינוי שופטים והממשלה לא תהיה מחויבת להישמע ליועצים המשפטיים. יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ כבר אמר אתמול בריאיון ל-ynet radio כי הממשלה לא מתכוונת לבצע שינויים ברפורמה בעקבות המחאות - והביע תקווה שחקיקת הרפורמה תושלם עד סוף המושב הנוכחי של הכנסת (ב-2 באפריל).
ראש האופוזיציה יאיר לפיד, שמוקדם יותר השבוע קרא להקמת "ועדה נשיאותית" שתבחן שינויים במערכת המשפט תוך שמיעת כלל הצדדים, תקף את דבריו של נתניהו על "הידברות". בציוץ בטוויטר כתב לפיד: "נתניהו חלש. הוא אסף כמה אנשי עסקים ממקורביו והבטיח להם שתהיה הידברות. יריב לוין ורוטמן בינתיים רצים קדימה עם הרס מוחלט של מערכת המשפט כי הם לא סופרים אותו. האגדות שהוא מוכר על 'הידברות' לא משכנעות אף אחד כשהן מגיעות מנאשם בפלילים השבוי בידי שותפים צעירים ונחושים ממנו".
5 צפייה בגלריה
בנימין נתניהו, בצלאל סמוטריץ' אלי כהן וניר ברקת
בנימין נתניהו, בצלאל סמוטריץ' אלי כהן וניר ברקת
נתניהו במסיבת העיתונאים שכינס שלשום, בעקבות אזהרת הנגיד
(צילום: יונתן זינדל)
במפגש עם אנשי העסקים, בהם גם יו"ר בנק לאומי, חזר נתניהו על טענתו ולפיה ישנו "עודף משפטיזציה" בישראל, שפוגע בכלכלה. "בעיית המשפטיזציה בישראל היא חסם אדיר לכלכלה. הרמת המגף הבירוקרטי-משפטי תזניק את הכלכלה הישראלית כמו קפיץ, בין 1-2% לתל"ג", טען נתניהו.
לדבריו, "ההצלחה הגדולה של כלכלת ישראל היא לא בגלל המשפטיזציה, אלא למרות המשפטיזציה. זה ש'הכל שפיט' זה חסם לעסקים שלא קיים בשום מקום בעולם המערבי. כל מי שמשקיע בישראל אומר את זה ויש אלפי משקיעים שלא הגיעו לישראל בדיוק בגלל זה. אתם גם יודעים עד כמה המשפטיזציה מעכבת את העסקים שלכם. לכן הרפורמה המשפטית רק תסייע לכלכלת ישראל ולעסקים בישראל".

עצומת הכלכלנים גדלה: גם חתן פרס נובל חתם עליה

למרות ניסיונו לגייס תמיכה במגזר העסקי, עד כה לא ידוע על אף כלכלן בכיר מקרב אנשי הסגל באקדמיה הישראלית שהתבטא בעד הרפורמה. הכלכלן היחיד שכן עשה זאת הוא ד"ר אמציה סמקאי, שכתב את המצע הכלכלי של האיחוד הלאומי ושל מפלגת ימינה, ומרצה כיום על כלכלה יהודית בחוג להיסטוריה באוניברסיטת בר אילן. בינתיים רק גוברת ההתנגדות לתוכנית נתניהו-לוין בקרב הכלכלנים - ועשרות מהם הצטרפו לעצומה שנחשפה שלשום ב-ynet ושבה חתמו על גילוי דעת בנוגע לנזק הצפוי לכלכלת ישראל כתוצאה מיישום הרפורמות המתוכננות במערכת המשפט.
עד כה חתמו על העצומה 310 כלכלנים - אנשי סגל בתחומי הכלכלה והניהול מאוניברסיטאות ומכללות בארץ ובעולם - ובה הם הצטרפו לאזהרתו של נגיד בנק ישראל מפני פגיעה בדירוג האשראי של ישראל. "אנו, מרצות ומרצים בתחומי הכלכלה והניהול, מתריעים בתוקף כנגד היוזמות הנוכחיות של הקואליציה, שמשמעותן היא שינוי יסודי של שיטת המשטר בישראל וסכנה לעתיד המשק והכלכלה הישראלית. אנו מביעים את דאגתנו העמוקה לנוכח מהלכי הממשלה שצפויים לפגוע בעצמאות מערכת המשפט והשירות הציבורי, ושלהערכתנו יגרמו לנזק חסר תקדים לכלכלה הישראלית", נכתב בגילוי הדעת (לחצו כאן לטקסט המלא).
בין החתומים על המסמך נמצאים בכירים שגם עבדו וייעצו לראש הממשלה נתניהו בעבר כמו יו"ר לשעבר של המועצה הלאומית לכלכלה, יוג'ן קנדל ומנואל טרכטנברג; משנים לשעבר לנגידי בנק ישראל, צביקה אקשטיין ואביה ספיבק; מנכ"ל משרד האוצר לשעבר אבי בן בסט, וכן איתן ששינסקי, יוסי זעירא, דניאל כהנמן, מישל סטרבצ'ינסקי, אודי ניסן, משה חזן, דן בן דוד, רפי מלניק ואחרים. בימים האחרונים הצטרפו כאמור עוד עשרות כלכלנים לעצומה, בהם זוכה פרס נובל לכלכלה, אריק מסקין, וחתן פרס ישראל לכלכלה, פרופ' מנחם יערי.
5 צפייה בגלריה
 מומי דהן, דלית גפני, איתן ששינסקי, אייל וינטר, אבי בן בסט, רפי מלניק, צביקה אקשטיין, משה חזן, מנואל טרכטנברג, מישל סטרבנצ'ינסקי
 מומי דהן, דלית גפני, איתן ששינסקי, אייל וינטר, אבי בן בסט, רפי מלניק, צביקה אקשטיין, משה חזן, מנואל טרכטנברג, מישל סטרבנצ'ינסקי
מזהירים מהשלכות המהפכה המשפטית. מימין לשמאל למעלה: מומי דהן, דלית גפני, איתן ששינסקי, אייל וינטר ואבי בן בסט. מימין לשמאל למטה: רפי מלניק, צביקה אקשטיין, משה חזן, מנואל טרכטנברג ומישל סטרבנצ'ינסקי
5 צפייה בגלריה
זוכה פרס נובל לכלכלה אריק מסקין וחתן פרס ישראל פרופ' מנחם יערי
זוכה פרס נובל לכלכלה אריק מסקין וחתן פרס ישראל פרופ' מנחם יערי
עוד עשרות כלכלנים הצטרפו לעצומה, בהם זוכה פרס נובל לכלכלה אריק מסקין וחתן פרס ישראל פרופ' מנחם יערי
(צילום: אלבום פרטי, יותם פרום)
במכתב נטען כי "הפגיעה ביכולת הממשלה וחברות במגזר העסקי לגייס מקורות מימון תוביל לירידה בהיקף ההשקעות, וזו תפגע בראש ובראשונה בענף ההייטק הישראלי, קטר הצמיחה של המשק. פגיעה זו צפויה להתעצם לנוכח המשבר המסתמן בענף, והאפשרות שחברות הייטק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ לגבולות המדינה. זאת ועוד, השילוב בין פגיעה בענף ההייטק לבין פגיעה בזכויות הפרט עקב היחלשות מערכת המשפט צפוי גם להוביל לתופעה של 'בריחת מוחות' - הגירה בעלת השלכות על חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל.
"מעבר להשפעות המיידיות של מהלכי הממשלה, קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תוביל לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק ובאיכות החיים של תושבי ישראל. מחקרים מראים שקיומו של כוח פוליטי רב בידי הקבוצה השלטת, בלא איזונים ובלמים חזקים, הוא גורם עיקרי לנחשלות כלכלית. המחקרים מראים שללא מגבלות אפקטיביות על כוחם של מוסדות השלטון, גוברת החקיקה הפרסונלית והמנגנון הבירוקרטי נחלש והופך לבלתי מקצועי. כמו כן, פגיעה באיכות מוסדות השלטון היא כמעט בלתי הפיכה. שיווי-משקל מוסדי תומך צמיחה הינו עדין, וסטייה ממנו עלולה להיות ארוכת טווח, שכן מוסדות פוליטיים וכלכליים מזיקים נוטים להנציח עצמם לאורך עשורים רבים".
לאחר אזהרת הנגיד ופרסום המכתב הראשוני ביום רביעי, כינס נתניהו מסיבת עיתונאים שבה תקף את הטענות וטען כמו היום כי יש "עודף משפטיזציה" בישראל שפוגע בכלכלה - וכי "אין מקום להפחדות" בנוגע לשינויים המתוכננים במערכת המשפט. כשלצידו שרי האוצר, הכלכלה והחוץ, האשים נתניהו את האופוזיציה ב"צונאמי של שקרים", והוסיף כי "שלטון החוק והדמוקרטיה דווקא יתחזקו". בינתיים אבל נראה שלכוונתו לקדם את הרפורמה בזריזות יש כבר השלכות כלכליות בשטח, גם אם מצומצמות מאוד: ענקית ההייטק פאפאיה גלובל וקרנות ההון סיכון דיסרפטיב ודיסרפטיב AI הודיעו אתמול על החלטתן להוציא את כספיהן מישראל.
פורסם לראשונה: 16:33, 27.01.23