"השבוע, כשידליקו נרות חנוכה, אני אחגוג את נס חנוכה הפרטי שלי. קליע שהכתובת עליו הייתה הראש שלי, פשוט נתקע בתוך הציין שעל נשק הצלפים ובלם את הפגיעה שלו בראש שלי - שהייתה בטוח מסיימת את חיי בליבו של מחנה הפליטים בג'נין", משחזר סמל שני ע', צלף ביחידת המסתערבים של מג"ב איו"ש.
סמל שני ע', בן 20, הגיע ליחידה אחרי שנה בקורס טייס, ולפני כארבעה חודשים הפך ללוחם מן המניין בתפקיד צלף. הפעילות במחנה הפליטים ג'נין והאזור הפכה לשגרת יומם של ע' וחבריו בחודשים האחרונים במבצע "שובר גלים".
"אני מודע לכך שיש סכנה לחיי ולחיי חבריי בפעילות המבצעית", אמר סמ"ש ע', "אבל הסיפור של הקליע המחיש לי כמה הייתי קרוב למוות, ורק נס חנוכה והשגחה עליונה השאירו אותי בחיים".
2 צפייה בגלריה
"קליע שכוון לראש שלי נתקע בתוך הציין שעל הנשק שלי". צלף ע' והנשק שבו נמצא הכדור
(צילום: דוברות מג"ב)
לפני כשבוע, חוליית צלפים של יחידת המסתערבים הגיעה בחשכה למחנה הפליטים ג'נין. "התמקמנו במקום אסטרטגי מבלי שיזהו אותנו. תפקידנו היה לזהות את מקור הירי לעבר הכוח הלוחם שמבצע לכידת מבוקשים בתוך מחנה הפליטים, ולנטרל אותו".
מפקד היחידה, סנ"צ ד', הוא לוחם עתיר ניסיון ומבצעים. "שמעתי קול חזק ומיד אחריו ניפוץ זכוכית של חלון, והבנתי מיד שזה ירי לעברנו", הוא מספר, "באותן שניות הלוחם ע' עף אחורה. הייתי בטוח שזהו, איבדתי את הלוחם שחטף כדור".
"רסיסי זכוכית עפו לעברי ועפתי אחורה", מצטרף ע', "הבנתי שקיבלתי ירי או מטען שנזרק לעברנו. מיד עם הפיצוץ הרגשתי חום בפנים, שמתי ידיים על הפנים והרגשתי רסיס קטן באזור הלחי. המפקד שאל אם אני תקין, ישר אמרתי שכן, וירדנו למצב שכיבה מחשש להמשך המטח לעברנו".
"ניסיתי לזהות סימן של פגיעת קליע בקיר ולא מצאתי", אמר סנ"צ ד', "הלוחם היה בסדר, אז ויתרתי כי לא רציתי להדליק את האור ולהיחשף, תוך שאני מעריך שהכדור ששרק עבר ביני לבינו. המשכנו הלאה בפעילות. כשחזרנו נתתי דווקא ללוחם ע' לומר ברכת הגומל על שניצלנו מהירי וכולנו ענינו אמן". הלוחמים המשיכו בשגרת חייהם ביחידה.
כמה ימים לאחר מכן יצאה היחידה לתחרות ירי ארצית של יחידות מובחרות. "הציין ממש זייף", סיפר ע' על האביזר המולבש על נשק הצלפים, ובאמצעותו מתמקדים ממרחק מאות מטרים על המטרה. "לא הבנתי למה, אז פירקתי אותו מהנשק. ואז נדהמתי לגלות קליע בתוך הציין שלי. הבנתי שאני חי בנס. הקליע שחיפשנו על הקיר ולא מצאנו פשוט נתקע בתוך הציין שיושב על הנשק. אם הראש רק היה מוסט סנטימטר לפה או לשם, הכדור היה מסיים את דרכו בראש שלי".
הלוחם ע' קר רוח למרות הנס שעבר, ומבקש לקצר את הראיון איתו כי "אני באמצע תדריך יציאה לפעילות בגזרת ג'נין". כמה שעות אחר כך הוא שוב בליבה של פעילות מבצעית במחנה הפליטים, המקום שבו התרחש הנס הפרטי שלו.
