בני גנץ הגיע בשבוע שעבר לביקור בישיבת הרשב"י בבני ברק ונפגש עם ראש הישיבה הרב מאיר צבי ברגמן ותלמידיו. המטרה הייתה לייצר תמונה לחיזוק הדימוי שאותו מנסה יו"ר המחנה הממלכתי לשווק בשנים האחרונות, כמי שמסוגל לאחות את השסעים בחברה הישראלית. החרדים נמצאים בלב המחלוקת הזו, בתוקף היותם גורם מכריע בקואליציית המהפכה המשפטית ועל רקע דרישתם לחוק אי-הגיוס שכבר הוליד את הסערה הציבורית הבאה.
מה לגנרל בבית הקברות לצבא העם? לכאורה גנץ ממשיך בכך את דרכו של יצחק רבין - גם הוא גנרל בדימוס שחיפש כל העת נתיבות ללבבות החרדים. שמעון שבס, שהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה שלו, סיפר בריאיון ב-2020 שכשליחו של רבין הוא נפגש תדיר עם בכירי האדמו"רים והרבנים, אפילו כאלה שלא יוצגו בממשלתו.
צריך לזכור שבקדנציה השנייה שלו החל מ-1992 הציב רבין בראש סדר היום הפוליטי שלו את הנושא המדיני. הוא מצא בן ברית מפתיע בדמות הרב עובדיה יוסף, מנהיגה הרוחני דאז של ש"ס, שהורה לשר אריה דרעי להימנע בהצבעה על הסכם אוסלו בממשלה, מה שהוביל בפועל לאישורו. השמאל של תחילת שנות ה-90 היה מוכן לוותר בתחומי דת בתקווה לקבל תמיכה בנושאים החשובים לו יותר.
אחר כך השתנו הדברים. מאז הכישלון של אהוד ברק בקמפ דייוויד אימץ גם הציבור "השמאלני" את ההנחה שאין פרטנר בצד הפלסטיני, ועובדה שלא ראינו מאז מחאות – או אפילו עצרות גדולות - שתומכות בקידום התהליך המדיני כפי שהיו בשנות ה-90. גם בחודשים האחרונים, על רקע הניסיונות הדלים והנואשים לשלב בהפגנות נגד המהפכה המשפטית את נושא הכיבוש, מתעקשים ראשי המחאה להתרחק ממנו כמו מאש מחשש לאבד את תמיכת המפגינים המגיעים מהמרכז ומהימין הליברלי.
גנץ, כך נדמה, לא הפנים שכללי המשחק הפוליטי השתנו ושהחרדים כבר אינם פרטנר לבוחרי המרכז-שמאל. הם התייצבו מלא-מלא לימין הקואליציה של בנימין נתניהו ולא רק משיקולים של תועלת מעשית, אלא גם בשל החשיבות שהם מייחסים לזהות היהודית. רבים מבוחרי ש"ס רואים בעצמם חלק בלתי נפרד מהגרעין הקשה של תומכי הליכוד ומזדהים עימה גם בעמדותיהם החברתיות והמדיניות. בקרב המצביעים הצעירים של יהדות התורה, שרבניה נחשבו פעם משום מה לשוחרי שלום, ישנה הקצנה וזכור השיח על רקע החשש שרבים מהם יצביעו בקלפי לאיתמר בן גביר.
ובעיקר, החרדים הם שותפים מרכזיים ביוזמת המהפכה המשפטית. משה גפני ויצחק גולדקנופף אמנם מציגים את עצמם כ"קורבנות הרפורמה המשפטית" על רקע האש הציבורית המופנית כלפיהם, ומיתממים שרק סוגיית הגיוס מעניינת אותם, אבל הם "שוכחים" להזכיר את דרישתם לפסקת התגברות שתמנע מבג"ץ לאיים על הפטור הגורף מגיוס שאחריו הם רודפים.
לגנץ אין כיום אליבי של מהלך מדיני שיצדיק את שילובם של החרדים בקואליציה שלו – מדומיינת או אמיתית - תמורת ויתור בנושאי דת. מפת הסקרים מלמדת כי מי שיכריע את הבחירות הבאות הוא הימין הליברלי, וכל ניסיון לקרב את החרדים יגרום לנזק אלקטורלי בקרב בוחרי המרכז-שמאל. התמונה שבמסגרתה רמטכ"ל ושר ביטחון לשעבר בא בנמיכות קומה לבקר רב שמתעקש שבחורי ישיבה לא יתגייסו, היא מבזה ואנכרוניסטית. כן, רבין עשה זאת בעבר, אבל מאז השתנה סדר היום הפוליטי כליל.
- ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר: "נתניהו - בית ספר לשיווק פוליטי"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il