אלפים ליוו היום (ג') למנוחות את סמל רועי טל ז"ל, שנפל בהיתקלות עם מחבלים בחאן יונס. "זה לא נתפס והלב שלנו לא רוצה להאמין. רועי שלנו איננו. רועי, עם החיוך העדין, המבט החכם, עם הלב הטוב והרחב כל כך, נערץ על ידי יהלי ויובל, כל כך קשור למשפחה ואהוב על כולם", ספדה הסבתא בלהה.
הלווייתו של סמל רועי טל ז"ל
"הוא כבר לא יחזור מכל טיולי הלילה בשדות עם העמק עם טרקטורון מלא בבוץ ועם מלא חברים. ילד מקסים, שפתאום הפך לגבר, ללוחם, לחובש קרבי, שמרגיע אותנו שלא נדאג כי הוא נכנס אחרון לכל מקום", הוסיפה הסבתא. "בקושי התחלת את החיים, ועכשיו אנחנו נפרדים ממך, והלב בוכה ולא רוצה להאמין".
אביו עמי ספד: "רועיקון שלנו עבר מבחן מגשימים, שזה מבחן למחוננים, ולמרות זאת התגייס והיה נחוש להיות קרבי. אהב את הצבא ואת החברה. אף פעם לא התלונן, גם כשלא יצאו 15 סופי שבוע רצוף, גם אחרי שנה וחודשיים בצבא ללא רגילה. מי יכול היה לתאר לעצמו לאיזו מלחמת אין ברירה ישראל תיכנס בזמן שירותו הצבאי".
"לא הגיוני ולא טבעי שאבא צריך לקבור את בנו", הוסיף. "רועיקון המתוק שלנו, אוהבים אותך מאוד. לא להאמין שאחרי 15 סופ"שים שלא היית בבית אתה חוזר בארון".
האם סמדר ספדה: "הקסם והאור של הבית , נתגעגע לשמוע עוד קצת מהסיפורים והחוויות שלך, שתמיד מסופרים בחוש הומור. היית ילד קסם, חיובי שתמיד רואה את חצי הכוס המלאה. מה שנקרא, ילד בזרימה. אני לא יודעת איך אפשר לזרום מעכשיו".
"רצינו להקים משפחה, במקום זה אני מצטרפת למשפחת השכול"
אלפים ליוו למנוחות את רס"ל (מיל') דוד שורץ ז"ל, לוחם בגדוד ההנדסה 8219, שנפל מפגיעת טיל נ"ט בחאן יונס. "דוד שלי, אתה מוכשר בכתיבה ובדיבור. היה חשוב לך שהמסר יהיה בהיר ויעבור לכולם. תמיד היה לי כיף להסתכל עליך מהצד כשאתה כותב", ספדה רעייתו מיטל.
הלווייתו של רס"ל (מיל') דוד שורץ ז"ל
"זכינו להיות ביחד כמעט שבועיים באחרונה. יצאנו לאכול, ראינו שקיעות, תיקנת את כל הדירה ואמרת שתהיה בבית בקרוב. חגגנו ביום ראשון את יום הנישואים הרביעי שלנו. רצינו להקים משפחה, במקום זה אני מצטרפת למשפחת השכול. כל כך הרבה חלומות שנופצו. אני לא יכולה לדמיין את עצמי בלעדיך, לא יהיה לילה שלא תהיה בחלומות שלי. אני מבטיחה לך שאהיה חזקה. זה ייקח לי הרבה זמן, אבל אני אהיה חזקה, אני יודעת שזה מה שאתה רוצה".
אביו יאיר סיפר על התחושות כשדפקו בדלת המשפחה. "כששמענו את הדפיקה בדלת זה החזיר אותי לפעם האחרונה שדיברתי איתך. נכנסת לעזה ואמרתי לך 'דוד, מה שאתה עושה תמיד איתנו תעשה שם, תראה שהדברים יסתדרו על הצד הטוב ביותר'. אני רוצה לבקש ממך שבאמת תדאג ותהיה מליץ יושר לעם ישראל".
האם שרה ספדה לבנה, ולחברו הטוב רס"ל (מיל') יקיר הכסטר ז"ל, שנפל באותה התקרית. "דוד ויקיר הנאהבים והנעימים, בחייהם ובמותם לא נפרדו. איך נפלו גיבורים. דוד, צר לי עליך בני אהובי. נעמת לי מאוד. נפלאה אהבתך לי מכל האהבות שבעולם. אני כבר עכשיו יודעת שאתה חי בתוכי תמיד".
"כל מי שבא איתך במגע ראה שאתה אדם שלם ונקי וטהור. בשם הרעות והחברות הזו יצאת למלחמה וערבות הדדית עם כל עם ישראל. דיברתי על זה איתך בשיחה האחרונה בשבוע שעבר. התקשרת אליי רגע לפני ששוב נכנסת לעזה. הבטחתי לשלוח לך קטע קטן של אלתרמן על הרעות, ולא הצלחתי, לא הספקתי לשלוח בזמן. אבל גם אתה הבטחת ולא קיימת. אמרתי לי 'אני בסדר, ואחזור עוד כמה שבועות'. היית מלא ביטחון ובלתי מנוח, וסמכתי עלי. לא ישנתי בלילה, אבל לא האמנתי לרגע שלא תשוב אלינו".
"הערצתי אותך. ה' נתן לי מתנה מיוחדת ל-26 שנים. אני לא יכולה להיפרד ממך דוד, אמא לא יכולה להיפרד מהבן שלה. אני אתגעגע אליך כל חיי, וזה כאב שאי-אפשר לתאר במילים. אני אנסה בכל כוחי לנהוג כפי שאתה היית מצפה ממני, להיות חזקה ולהאיר את האור המיוחד שלך בעולם".
היום הובאו למנוחות גם רס"ל (מיל') גבריאל בלום ורס"ל (מיל') יקיר הכסטר זיכרונם לברכה.
