5 צפייה בגלריה
"חובתנו לא להפקיר את הלוחמים". איציק סעידיאן ומחאת הלומי הקרב
(צילום: שאול גולן, אורן אהרוני)
דוח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שפורסם היום (שלישי) חשף את נתוני ההכרה בנכות עקב הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) שנגרמה בעת השירות הצבאי. הדוח מצא שבחלק מהתיקים, חיילים וחיילות משוחררים נאלצים לחכות שש שנים עד שבקשותיהם טופלו.
מהמחקר עולה כי עד תחילת אוקטובר 2021 טרם התקבלה החלטה בכ-15% מהבקשות שהוגשו בשנת 2016, ב-26% מהבקשות שהוגשו בשנת 2017, בשליש מהבקשות שהוגשו בשנת 2018 וב-48% מהבקשות שהוגשו בשנת 2019. דהיינו, כמחצית מהבקשות שהוגשו טרם טופלו במשך יותר משנתיים.
5 צפייה בגלריה
"לבחון את צווארי הבקבוק". הפגנה למען הלומי הקרב מול משרדי אגף השיקום
(צילום: מוטי קמחי)
מהדוח עלה גם כי שנכתב על ידי חוקרת הכנסת ד"ר נורית יכימוביץ-כהן, כי בשנים 2016 ועד אוקטובר 2021 הוגשו לאגף השיקום 3,795 בקשות להכרה במצב נפשי כלשהו, לרבות פוסט טראומה. שיא הבקשות נרשם בשנת 2017, אז הוגשו 795 בקשות ובשאר השנים הוגשו בין 666-548 בקשות. בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2021 הוגשו 641 בקשות ולכן יש להניח שמספרן של כלל הבקשות שהוגשו בשנה זו היה מן הגבוהים. בשנה זו, נזכיר, הצית עצמו לוחם גולני איציק סעידיאן במחאה על היחס והסחבת באגף השיקום של משרד הביטחון. המעשה של סעידיאן הצית גל מחאה בארץ וכן העלה את הנושא החשוב למודעות, ולא מן הנמנע שמכאן נובעת העלייה בבקשות בחודשים שלאחר המקרה.
בדוח נכתב כי אין בידי חוקרי הכנסת מידע שיכול להסביר את התמשכות ההליכים במקרים שבהם לא התקבלה החלטה במשך כמה שנים. ד"ר יכימוביץ-כהן אמרה כי "התמשכות הטיפול בבקשות מהגשתן ועד לקבלת החלטה של קצין התגמולים (אישור או דחייה) מצביעה על הצורך לבחון לעומק את שלבי הטיפול וצווארי בקבוק שאולי קיימים בו".
בעניין הסחבת בתהליך הבקשה, מזכירים בדוח את אמנת השירות של אגף השיקום, לפיה האגף מתחייב להחלטת קצין תגמולים תוך 14 ימי עבודה במקרים שבהם יש חבלות או פציעות ברורות הקשורות לשירות הצבאי באופן חד-משמעי ותוך תשעה חודשים במקרים שבהם הקשר לשירות אינו חד-משמעי, בתנאי שכל החומר הוגש לאגף השיקום ושהמבקש התייצב לבדיקות כנדרש בתקנות הנכים.
בדוח הוצג כי במהלך השנים שיעור הבקשות בגין מצב נפשי שנדחו קטן באופן הדרגתי מ-38 אחוזים בשנת 2016 ל-13 אחוזים בשנת 2021. במקביל לכך גדל שיעור הבקשות שאושרו. בכנסת ציינו כי לא ידוע האם הסיבה לכך היא שינוי בשיעור המקרים המתאימים לאישור בפועל, או שינוי מדיניות והגברת המודעות של הגורמים המחליטים לעניין המצב הנפשי. יתכן שגם נתון זה קשור ב"אפקט סעידיאן".
בריאיון שהעניקה ראשת אגף השיקום לימור לוריא ל"ידיעות אחרונות" בפסח היא אמרה כי "כשאני בונה מדיניות, אני בונה על כך ש-98 אחוזים הם אנשים ישרים והגונים. אחוז הרמאים הוא קטן, ואי אפשר לשגע את כולם בגלל האחוז הקטן הזה ובסוף 'אין הצר שווה בנזק', כך שגם אם חלילה הכנסתי מישהו שלא התכוונו אבל הקלתי על 98 אחוזים אחרים זה שווה את זה. מדינת ישראל לא תתמוטט מזה".
5 צפייה בגלריה
מנכ"ל משרד הביטחון אמיר אשל וראשת אגף השיקום לימור לוריא
(צילום: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון)
בהמשך הדוח הוצגו נתונים על התפלגות האבחנות שאושרו לפי מצב פוסט-טראומטי לעומת מצב נפשי אחר. בשנים 2021-2016 נקבעה אבחנה של PTSD ב-1,140 מהבקשות (בגין מצב נפשי) שאושרו (76 אחוזים) ושל מצב נפשי אחר ב-355 מהבקשות שאושרו (24 אחוזים).
עוד עולה מהדוח כי בין שנת 2016 לאוקטובר 2021 הוגשו לבית המשפט 1,015 ערעורים על החלטות בבקשות שהוגשו בגין מצב נפשי. 738 ערעורים נדחו או נמחקו; 181 ערעורים התקבלו על ידי בית המשפט; 372 ערעורים הסתיימו בפשרה או הוחזרו לקצין התגמולים לבדיקה מחודשת. 278 ערעורים עדיין בטיפול בבתי משפט, וברבים מהם הטיפול נמשך כמה שנים.
ח"כ קרן ברק יוזמת הדוח אמרה עם פרסומו: ״שלחנו את טובי בננו להילחם ולהגן על ארצנו. חובתנו המוסרית כחברה, מדינה ולאום לא להפקירם ולדאוג לבריאות הנפשית של מי שנתנו מעצמם למען המולדת. המחקר אותו יזמתי חושף נתונים מדאיגים שאי אפשר להתייחס אליהם בשוויון נפש. זה לא מתקבל על הדעת, בוודאי לא כשמדובר בבריאות ילדינו. תמונת המצב מתארת מציאות בה צעירים פוסט טראומטיים נגררים בהליכי בקשת ההכרה במשך שנים ארוכות כשבינתיים מצבם הבריאותי הולך ומידרדר והנזק גדל".
