בקור מקפיא, תחת גשם ורוח חזקה, קיימו הבוקר (ד') בני משפחות של חולי סרטן, שחלקם כבר נפטרו, הפגנה מול שער הכניסה אל המרכז הרפואי רמב"ם בחיפה - בדרישה לחשוף את כל הפרטים בפרשת מתן תרופות פגות תוקף לחולים במחלקה האונקולוגית ברמב"ם, בין השנים 2017-2016.
הפרשה נחשפה לפני שנתיים בתחקיר במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות". לפני כחודש, בתום חקירה סמויה, עצרה המשטרה שלושה חשודים: מי שניהל את בית המרקחת ברמב"ם באותן השנים, סגנו ובעל בית מרקחת פרטי בשכונת הדר בחיפה. עם זאת, לאחר כמה ימים במעצר נשלחו החשודים למעצר בית שנמשך גם הוא מספר ימים, וכעת הם משוחררים.
לפי המשטרה, בחקירה עלה חשד לזיוף התאריכים של התרופות שהועברו לצוותים הרפואיים, לצד פעולות נוספות שמטרתן הייתה להסתיר את העובדה שהתרופות לחולי הסרטן התיישנו. לא ברור כמה חולים נפגעו בפרשה וקיבלו תרופות מיושנות שכאלו, אך ההערכה היא כי מדובר בעשרות, ואולי אף מאות. בני משפחות של כמה חולים שנפטרו מייחסים את מותם לתרופות הללו.
משפחות החולים זועמות על אופן ניהול החקירה, כמו גם על העובדה כי בית החולים מסרב לחשוף אילו תרופות בדיוק ניתנו ליקיריהם. כמה מבני המשפחות הניפו הבוקר שלטים שעליהם נכתב: "בשר פג תוקף הייתם נותנים לילדים שלכם?", "סיימנו לשמור על השקט. סיימנו לשתוק", "תרופות כימותרפיות פגות תוקף שווה רצח", "מי ידע ושתק?" ו"דם אהובינו על ידיכם". על שלט נוסף נכתב: "אנו מודיעים על פטירתו של הדבר האלמנטרי, צדק ז''ל. ההלוויה תתקיים ביום רביעי 19 בינואר בשעה 09:00 בחיפה".
בין המפגינים ניצב גם איתי לוי בן ב-12, תלמיד כיתה ז' משלומי, שאיבד לפני ארבע שנים את חברו הטוב מהיישוב, אגם הזורע ז''ל, שהיה בן 8 בלבד כשנפטר ממחלת הסרטן. איתי החזיק בידו את תמונתו של אגם. "אהבתי את אגם שהיה חבר שלי. אני פה ולא בבית הספר כי אני מאוד כועס על מה שעשו בבית החולים", אמר.
הוא סיפר כי חברו "אהב מאוד" לשחק בפקמן ובסוניק: "הייתי בא אליו כל יום, בכל שבוע, והוא היה החבר הכי טוב שלי. פשוט אנשים באו ולקחו לי אותו לעולם הבא". מיד כשסיים את דבריו פרץ איתי בבכי מר, וזכה לחיבוק מצד אמו של אגם ז''ל ומפגינים אחרים.
אסף אלבז ממושב בצת, אביו של נאור בן ה-7 שטופל באותן שנים במחלקה האונקולוגית ברמב"ם, אמר בקול רועד: "הבן שלי טופל פה ברמב"ם במשך שנתיים וחצי-שלוש. המחלה הלכה וחזרה ארבע פעמים, במשך כל התקופה. לכאורה בעקבות התרופות המקולקלות שהוא קיבל, לא בתוקף, בסוף המסע אמרו לנו פרופסורים פה מרמב"ם שאין לבן שלי סיכוי לחיות. פשוט טסנו לבית חולים אחר בארה"ב, גייסנו תרומות, גם מהארץ וגם מהקהילה היהודית. הבן שלי טופל שם במשך שנתיים, וברוך השם היום הוא בכיתה א', ילד בן 7, בריא".
אלבז הוסיף: "יש לנו פה חברים טובים שהילדים שלהם לא איתנו היום, לא איתנו. זה פשוט פשע מזעזע, זה רצח לכל דבר. בית החולים היה צריך לקחת אחריות. כל מי שאחראי פה על המערך של התרופות, של המעבדה, היו צריכים להחליף את כולם, להעיף את כולם, לא להחזיר אותם לעבודה".
האב מביע תמיהה בכל הנוגע להתמשכות החקירה, שהרי הפרשה נחשפה כבר לפני כשנתיים: "אין פה איזה פשע מלחמה שצריך לחקור שנתיים. חקירה יסודית וטובה הייתה צריכה להסתיים בחצי שנה. אנחנו, המשפחות, לא מקבלים תשובות – לא מבית החולים, לא מאף אחד, ורצים בבתי משפט".
לדבריו, "הפצע פתוח, הפצע כואב, ובאנו היום (להפגין כדי) שכל הציבור יידע את מה שיש לנו להגיד. מה שקרה פה זה פשע וזה רצח, ואני לא מתבייש להגיד את זה. אני אומר את זה בקול מלא, ויש לנו עוד הרבה הורים שלא איתנו היום, שקשה להם להיות פה איתנו, כי הילדים שלהם וההורים שלהם והאחים שלהם לא איתנו היום".
מארגנת ההפגנה, שולי הזורע, אמו של אגם ז''ל, מספרת על כעס רב שיש בקרב בני המשפחות. "המינימום שאנחנו רוצים זה לקבל תשובות על דברים שקשורים ליקרים שלנו", אמרה הזורע. "יש לנו את הזכות, אני לא יודעת באיזה זכות הם מסרבים לומר לנו את סוג התרופות שנתנו ליקירים שלנו".
"אנחנו רוצים לראות מעצרים, כתבי אישום", הוסיפה. "אנחנו רוצים שמי שנגע, בדבר מהראש עד הזנב, ישלם על זה את המחיר. החקירה עד היום לא הניבה כלום. נעצרו שלושה, שוחררו וחזרו לעבוד. איך יכול להיות שבן אדם חוזר לשגרה כשיש לו לכאורה דם על הידיים? זו לא חקירת מלחמה, זאת חקירה של משהו שגם על פני השטח רואים שזה קרה. לא נפסיק למחות".
מהמרכז הרפואי רמב"ם נמסר בתגובה להפגנה: "רמב"ם מלווה בעניין זה על-ידי הפרקליטות האזרחית בחיפה ופועל בהתאם להנחיותיה. אנו מנועים מלהרחיב, להגיב ולמסור מידע בנושא כל זמן שההליך החקירתי והמשפטי בעיצומו".