אין צורך להמתין לתחקיר הפיגוע שבו נהרגה לוחמת המעברים נועה לזר ז"ל ונפצע קשה מאבטח נוסף – כדי ללמוד על התפקוד הלקוי של הכוחות שהוצבו במעבר שועפט. מדבר בעד עצמו גם הסרטון שבו נראה המחבל יורד מהמכונית, יורה צרור יריות ממרחק של מטרים בודדים לעבר הלוחמים, כשאף אחד מהם לא מצליח לירות ולפגוע בו. המחבל עודאי תמימי הצליח לברוח מהזירה ולהסתתר, ונראה שגם הוא לא האמין שכך ייגמר פיגוע הטרור הזה במרחב מלא בחיילים חמושים. הוא עצמו הניח שייהרג לאחר המעשה, ולא היה ערוך למנוסה.
פיגוע הירי במחסום שועפט
4 צפייה בגלריה
כלל גופי הביטחון מסכימים שיש לאזרח את המעברים. גנץ בביקור במחסום שועפט
(צילום: רונן חורש, לע״מ)
הכישלון הטקטי הזה יתוחקר, וכפי שאמר הרמטכ"ל אביב כוכבי שהגיע לזירה, "הצבא ילמד את האירוע ויפיק את הלקחים בכדי למנוע אירועים מסוג זה - זו האחריות שלנו ונעשה את זה באופן המעמיק ביותר". אלא שהפיגוע הקשה הזה הוא הזדמנות לשים זרקור ולטפל בשני נושאים חשובים הקשורים זה בזה: הראשון, הצורך המיידי לאזרח את מעבר שועפט ואת 15 מעברי עוטף ירושלים הנוספים ולהעבירם לאחריות רשות המעברים במשרד הביטחון. השני, הגברת הפעילות המשטרתית בירושלים, בעיקר במחנות הפליטים. למילוי שתי המשימות הללו דרושים משאבים שלא מוקצים לטובת העניין.
כיום, מעברי העוטף מוחזקים בידי מג"ב, באמצעות גדוד של המשטרה הצבאית שעלותו לכאורה היא אפס. אלא שיותר מ-100 תקני שוטרים דרושים למשימה, והמשטרה מעסיקה מאבטחים בעלות של כ-100 מיליון שקל בשנה. מעבר שועפט נמצא באחריות ביטחונית של המשטרה ואחריות משימתית של מג"ב שתחתיו חיילי יחידת המעברים. כלל הגורמים טוענים שהמצב בעייתי מבחינה מבצעית, פיקודית וערכית.
לוחמי יחידת המעברים בחיל המשטרה הצבאית עושים עבודה קשה במחסומים בבידוק אזרחים ישראלים ופלסטינים, בהתמודדות מול טרור ומול פלילים. זו משימת שיטור שאינה מיועדת לצעירים בני 18, אלא לשוטרי מג"ב מנוסים או לאזרחים. משיקולי עלויות ותקציבים הוטלה הפעולה על הצבא.
כלל גופי הביטחון, לרבות המשטרה, מסכימים פה אחד כי יש לאזרח את 16 מעברי ירושלים בדומה ל-16 המעברים בקו התפר וברצועת עזה שכבר אוזרחו בהצלחה. המהלך מחייב הוצאה חד-פעמית של יותר מ-200 מיליון שקל לשדרוג תשתיות, מיגון והוספת טכנולוגיות. התפעול יעלה עוד כמה מאות מיליוני שקלים בשנה. משרד הביטחון העלה את הנושא מספר פעמים בשנים האחרונות מתוך נכונות לקבלת המשימה, אך העניין נדחה בשל העלות התקציבית הגבוהה.
במקום חיילים, שהם כוח אדם זול, הוצב במעברים בעוטף עזה ביהודה ושומרון כוח אדם מיומן – מאבטחים שעברו הכשרה להתמודדות עם אזרחים פלסטינים ועם טרור. המענה מקצועי, ועלותו גבוהה בהתאם. כעת נדרשת ממשלת ישראל להחליט החלטה ערכית וכלכלית בנוגע למעברי ירושלים: את מי היא שולחת לעמוד במחסומים הללו ואיך היא מתגמלת אותם.
וזה מתחבר לאתגרים שאיתם מתמודדת המשטרה בירושלים. בחודשים האחרונים מתמודד מחוז ירושלים ביתר שאת עם הפרות סדר במחנות הפליטים, שהפכו אלימות וחלקן מוגדרות טרור לכל דבר. במקביל, נדרשת שמירה על הסדר במקומות הקדושים בחגים. בחודש אלול ובתחילת תשרי, לקראת הסליחות, הגיע מספר המבקרים לשיא, לא מובן מאליו שהאירועים עברו בשקט והקרדיט מגיע למשטרה. אבל לא רק הוקרה מגיעה לה אלא גם, ובעיקר, תקצוב. השוטרים מתוחים עד הקצה, מפקדים כמעט ולא יוצאים הביתה והמפכ"ל קובי שבתאי, שדרש כ-5,000 שוטרים נוספים כדי להתמודד עם אתגרי ביטחון הפנים, מתכוון להציב אלף מתוכם בירושלים.
לא רק לשוטרים זקוקה ירושלים, אלא גם לציוד מתאים למיגון ולהתמודדות עם המשימות – אך גם לכך אין תקציב. עם המשבר הפוליטי והבחירות שבפתח לא סביר שיונח תקציב חדש לפני חודש אפריל בשנה הבאה. בינתיים, אין אמצעים לחולל את המהפכה הדרושה בתחום ביטחון הפנים: לא לקליטת כוח אדם חדש, לא להעלאת שכר השוטרים ולא לרכישת האמצעים הדרושים. ובהיעדר אכיפה, כשרואים את הפשע משתולל ברחובות ואת גל הטרור המסלים – אין מנוס מלמצוא פתרון משפטי שיגביר הרתעה.
