לפיד: "סולברג צריך לתבוע את רוטמן ולוין על הוצאת לשון הרע"
(צילום: ערוץ כנסת)
שופט בית המשפט העליון נעם סולברג מגיב לראשונה להצדקת חקיקת קידום ביטול עילת הסבירות בכך שמדובר בגישתו שלו, או כפי שראש הממשלה בנימין נתניהו מכנה זאת "סבירות סולברג" - ומבהיר את דבריו על רקע החקיקה שעליה תצביע מהערב ועדת החוקה לאישור לקריאה שנייה ושלישית.
"ניתנת האמת להיאמר: לא חשבתי אז, לפני 3 וחצי שנים, באותה הרצאה, על תיקון בדרך של חקיקה. חשבתי על מגמה שתבוא לידי ביטוי בפסיקה", אמר השופט סולברג, בתגובה שהובאה מטעם דוברות הרשות השופטת.
נתניהו, בשבוע שעבר: "סבירות סולברג היא לא קץ הדמוקרטיה"
לדברי סולברג, "בסיום הרצאתי אף ציינתי כי פרשנות, סבירות ומידתיות מזמנים אתגרים משמעותיים, ומחייבים אותנו להרחיב ולהעמיק את הדיון החשוב על אודות גבולותיו הראויים של שיקול הדעת השיפוטי".
גורם בכיר בקואליציה הגיב להבהרת שופט העליון: "סולברג עומד על עמדתו העקרונית, רק שהוא חושב שזה צריך לבוא בפסיקה ואנחנו חושבים שאין מה לחכות וצריך לתקן בחקיקה".
בליכוד אמרו כי "סולברג שב והבהיר שהוא דבק בעקרונות הקיימים לגבי תיקון עילת הסבירות, בדומה לנשיאי העליון לשעבר, השופט גרוניס והשופט לנדוי. בניגוד לפרסומים בתקשורת, ובהתאם להבהרה שהוציא, הוא לא סתר את מהות החוק - צמצום עילת הסבירות בנוגע לנבחרי ציבור. הפער הקיים הוא טכני ונוגע אך ורק בדרך תיקונה, אם בפסיקה או בחקיקה".
"מאז השופט סולברג אמר את דבריו חלפו 3 שנים וחצי, דבר לא השתנה והשופטים לא שעו לקריאתו ולא שונתה הפסיקה", הוסיפו בליכוד. "על כן, הקואליציה תקדם את תיקון עילת הסבירות בדרך של חקיקה, לפי מתווה סולברג".
בעקבות דבריו של השופט, דרש חבר הכנסת גלעד קריב (העבודה) לפתוח מחדש את הדיון בהצעת החוק בוועדת החוקה, ואמר: "המשך ההצבעות יהיה בגדר הונאה של הציבור ואחיזת עיניים". ראש האופוזיציה יאיר לפיד תקף מעל בימת המליאה ואמר: "סולברג צריך לתבוע את רוטמן ולוין על הוצאת לשון הרע". לדבריו, "אין דבר כזה מתווה סולברג, מעולם לא היה. כל מה שאתם מסתמכים עליו זה מאמר מרתק, ראוי לדיון, אבל אין פה שום הצעה לשינוי החוק".
ח"כ אורית פרקש-הכהן (המחנה הממלכתי) כתבה בחשבון הטוויטר שלה: "סולברג נגד מה שהממשלה מכנה 'מתווה סולברג'. תיראו מופתעים". יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ מרב מיכאלי, אמרה כי "השופט סולברג אומר בדרכו שמדובר בקואליציה מסוכנת של שקרנים שהשתמשה בשמו כדי לקדם את חוקי ההפיכה המשטרית. עם שקרנים אסור להידבר! זה הזמן להעצים את המאבק".
בנאום שנשא השופט בטקס של העמותה למשפט ציבורי בשנת 2019, ושעליו התבססו בקואליציה, הוא אמר: "את הפקיד המקצועי, שבכוחו להשפיע באופן מהותי על היבטים שונים של אורחות חיינו - לא האזרח בוחר, קרוב לוודאי שגם לא השר הממונה. אלמלא ביקורת שיפוטית אפקטיבית על החלטותיו, עלול האזרח למצוא עצמו עומד לפני שוקת שבורה.
"עילת הסבירות המהותית בצמצומה עומדת. היעדר מומחיות; חזקת התקינות המנהלית; מיצוי עילות הביקורת המסורתיות - כל אלו מחייבים כי בית המשפט לא יפנה אל הסבירות המהותית אלא כאשר כלו כל הקיצין".
לפי "מתווה סולברג", הפתרון לקשיים איננו בביטול עילת הסבירות, אלא בהבחנה בין דרג "נבחר" לדרג "מקצועי". בהרצאתו הסביר השופט כי "ביקורת שיפוטית על החלטות המשקפות הכרעה ערכית-מקצועית של דרג פוליטי נבחר, פוגעות בגרעין הקשה של הפרדת הרשויות". הוא הסביר בהרצאתו, שאותה פרסם גם בכתב העת "השילוח", שאין לשופט מומחיות, ולא הכשר דמוקרטי, לביקורת שיפוטית כזאת. לעומת זאת, לגבי הדרג המקצועי, שלא עוסק בהתוויית מדיניות, אלא ביישום מדיניות, יכולה להיות הצדקה לשימוש בעילת הסבירות.
בדיון ועדת החוקה אתמול התייחס המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גיל לימון, לתיקונים שנעשה בהצעת החוק, שמתכנה "מתווה סולברג". לדבריו, "הם רק מחזקים את הקשיים שהעלנו. זה לא מתווה סולברג, אלא מתווה קהלת".
עו"ד לימון הסביר שלקרוא לנוסח מתווה סולברג חוטא למציאות. "גם השופט סולברג כתב במאמר 'אני לא סבור שהשעה כשרה לביטול עילת הסבירות לחלוטין, אבל המגמה צריכה להתהפך, לא שימוש גורף כברירת מחדל אבל הצמצום והמיקוד ההכרחיים'. כלומר, הדבר שאנחנו מדברים עליו, צריך לטפל בו דרך דיון, חוק יסוד השפיטה הוא לא המקום. לכן, לקרוא לזה מתווה סולברג זה ממש מטעה, אולי זה מתווה קהלת אבל זה לא מתווה סולברג".
