רבות כבר נכתב על הכשלים השונים סביב רכש הצוללות וכלי השיט – בפרשה שגם הביאה בעבר לכתבי אישום נגד כמה מהעורבים בה – אבל כעת פורסמו לראשונה, באופן סדור ומגורם רשמי, טענות ברורות וקשות נגד בכירי המדינה בפרשה.
6 צפייה בגלריה
נתניהו, ובצד יעלון, כהן ורוטברג. סכנה לביטחון - ונזק של מיליארדים
(צילום: אלעד גרשגורן, עידו ארז, שלו שלום)
ועדת החקירה הממלכתית שהוקמה לפרשת הצוללות שלחה אתמול (ב') מכתבי אזהרה לשורת בכירים – בראשם ראש הממשלה בנימין נתניהו – ובדוח לא-סופי העלתה שורת כשלים ומחדלים המציגים התנהלות בעייתית ביותר בכל הנוגע לרכש צוללות וספינות. לדבריה שיבוש הליכי קבלת ההחלטות לא רק גרם נזק של מיליארדים לכלכלת ישראל, אלא גם סיכן את ביטחונה ואת יחסי החוץ שלה.
לדוח המלא - לחצו כאן
את הדוח פרסמה הוועדה כחלק ממכתבי האזהרה ששלחה לחמישה מעורבים, בהם כאמור נתניהו. מלבדו נשלחו מכתבי אזהרה לשר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון, לראש המל"ל בשנים 2015-2013 יוסי כהן, לרם רוטברג, מפקד חיל הים בשנים 2016-2011 ולאבנר שמחוני, עובד מל"ל בשנים 2016-2010. מסקנתה המרכזית של הוועדה הינה ש"חל שיבוש עמוק בתהליכי עבודה ובמנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות. זאת, תוך יצירת סיכון לביטחון המדינה ותוך פגיעה ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל".
קטעים שפרסמה הוועדה מעדויות של העדים שהופיעו בפניה
(צילום: ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט)
כבר בפתח הדוח מדגישים חברי הוועדה – שהוקמה על ידי ממשלת בנט-לפיד ובראשה עומד נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס – כי במסגרת המנדט שקבעה הממשלה היא נדרשה להימנע מחקר היבטים הפליליים בפרשה, ולהימנע גם מלחקור את התנהלותם של אותם מעורבים שכבר הוגשו נגדם כתבי אישום פליליים. עם זאת, חברי הוועדה מדגישים כי למרות ההבחנה הזו, והמנדט שדורש ממנה להתמקד בתהליכי העבודה וקבלת ההחלטות בפרשה, לא נשללה סמכותם "לקבוע שיש חשש שנעברה עבירה אם מצאה שהדבר עולה מהחומר שבפניה".
המסקנות לגבי אלו שנשלחו אליהם מכתבי אזהרה, יש להדגיש, אינן סופיות – וכעת תהיה להם הזדמנות להוכיח בפני ועדת החקירה שהיא טועה לגביהם. חברי הוועדה מדגישים כי הודעות האזהרה שלהם "מבוססות על תמונת המצב כפי שהיא מצטיירת בפני הוועדה בשלב זה על יסוד החומר שבפניה" – וכי לקראת השלמת החקירה ייתכן שהמסקנות יישתנו.
בדוח גם מדגישה הוועדה כי מטרתה אינה להחליף את שיקול הדעת של הממשלה בכל הנוגע לסוגיות הרכש של הצוללות וכלי השיט. "כך למשל, הוועדה אינה מביעה כל עמדה בשאלה מהו מספר הצוללות הנדרש למדינת ישראל ואין להבין מהחלטתה דבר בעניין זה", נכתב.
הכותרת
מאחורי הקלעים של ועדת חקירה ממלכתית
31:29
לצד זאת, הדוח כולל כאמור ממצאים חמורים המעידים על כאוס של ממש בסוגיות העומדות בלב לבו של ביטחון המדינה – עם תככים פנימיים, הסתרות מידע וערוצים סותרים – שהביאו כאמור לפי הוועדה לנזק כבד לכלכלה ולסכנה לביטחון המדינה. אלו הכשלים שמצאה הוועדה, ואלו חלקם של כל אחד מהמוזהרים – לפי המסקנות הלא-סופיות שעשויות כאמור להשתנות בהמשך.
רכש צוללות
הסוגיה המרכזית בפרשה היא רכש הצוללות מדגם AIP, ובדוח מצוין כי רכש הצוללות מתחלק למספר פרשות שונות. עיקרן של הפרשות, כך נכתב, "הוא ניסיונות חוזרים ונשנים של הדרג המדיני והמל"ל לקדם רכש צוללות. יוזמות הרכש לא עלו בקנה אחד עם הצרכים המבצעיים שקבעה הממשלה ומעבודות שנערכו בנושא. חלק מהיוזמות קודמו ללא דיון ובלא תשתית תומכת וחלקן התבססו על נתונים מוטעים".
"מאחר שצוללת היא הכלי היקר ביותר שבידי צה"ל ולעלות רכישתה מצטרפות הוצאות ארוכות טווח, החלטת הרכש טומנת בחובה למעשה גם החלטה שלא יושקעו משאבים ביכולות נחוצות אחרות. בענייננו, ההחלטות בדבר רכש הצוללות התעלמו מהפגיעה במוכנות לאתגרים ביטחוניים בטווח הזמן הקצר והארוך, אף שהפגיעה הוצגה בזמן אמת על ידי צה"ל. בנוסף, הלהיטות של הדרג המדיני והמל"ל לקדם את רכש הצוללות ועיוות התהליך גרמו להפסד כלכלי למדינת ישראל מדינת ישראל שנאמד במיליארדי שקלים".
נתניהו: על פי ממצאי הוועדה, ראש הממשלה הוביל לרכש צוללת שישית על יסוד הנחות לא-מבוססות, הצדקות משתנות, ללא עבודת מטה ובסטייה מהצרכים המבצעיים שקבעה הממשלה. נטען גם כי נתניהו נמנע מלדון בהשלכות הכלכליות שהוצגו בפניו, ניסה לקדם הגדלות נוספות של צי הצוללות ללא עבודת מטה – וקידם החלפת צוללות ישנות בחדשות תוך דחיקת מערכת הביטחון מעיסוק בכך, אף שהדבר היה בתחום עיסוקה. "זאת, תוך שגרם לשיבוש תהליך מקצועי וסדור שנערך במערכת הביטחון ושעסק בעיתוי החלפת הצוללות הישנות בחדשות, באפיון הצוללות החדשות ובקביעת מחירן", נכתב בדוח.
יעלון: חברי הוועדה כותבים כי שר הביטחון לשעבר הצהיר בפני בג"ץ כי החזקת צוללת שישית מהווה פגיעה בביטחון המדינה וכי ההחלטה לרכשה התקבלה ללא צורך. זאת, אף שתמך בממשלה ברכש צוללת זו ובהמשך נמנע מלהכריע בשאלת גודל צי הצוללות אף שהנושא עלה בפניו.
כהן: לפי הוועדה, ראש המל"ל בתקופה המדוברת – שמוכר יותר מתפקידו בהמשך כראש המוסד – ניסה לקדם את הגדלת צי הצוללות תוך סטייה קיצונית מהחלטות ממשלה ומעמדות מקצועיות, ללא עבודת מטה. בנוסף, נטען כי קידם החלפת צוללות ישנות בחדשות, נושא שאינו באחריות המל"ל, ללא בחינה סדורה של הצורך ותוך שדחק את מערכת הביטחון מעיסוק בנושא שטופל על ידה. נטען גם כי גרם לשיבוש תהליך מקצועי וסדור שנערך במערכת הביטחון ושעסק בעיתוי החלפת הצוללות הישנות בחדשות; באפיון הצוללות החדשות; ובקביעת מחירן. עוד נטען שהסתיר מידע ממערכת הביטחון, האמונה על חידוש משק הצוללות, נמנע מתיעוד של פגישות בעניין והעביר עדכונים חלקיים בלבד.
רוטברג: לא נכללות לגביו טענות בהקשר זה.
שמחוני: גם לגבי אבנר שמחוני, שעבד תחת כהן במל"ל, נטען כמו לגבי הבוס שלו לשעבר כי פעל לקדם את צי הצוללות ב"סטייה קיצונית" מהחלטות הממשלה, וכי קידם החלפת צוללות ישנות בחדשות, נושא שאינו באחריות המל"ל, בטרם הובהר הצורך העיתוי והמחיר – ותוך שיבוש התהליך שהובילה מערכת הביטחון בנושאים אלה. עוד נטען כי הוא הסתיר ממערכת הביטחון פעולות שהוביל המל"ל להחלפת צוללות ישנות בחדשות.
הסכמה למכירת צוללות למצרים
פרשה נוספת שאותה חוקרת הוועדה היא שאלת האישור שנתנה ישראל לגרמניה למכור צוללות לצד ג' – שם המדינה לא מתואר בדוח, אך ידוע כי מדובר במצרים. בדוח מוסבר כי במסגרת היחסים המיוחדים שבין גרמניה לישראל, הביאה בחשבון הממשלה בברלין את עמדת ישראל בנוגע למכר כלי מלחמה לצדדים שלישיים.
"אגב עסקאות רכש של כלי השיט על ידי ישראל מגרמניה, חל שינוי בעמדת ישראל בנוגע לאפשרות מכר צוללות גרמניות לצד ג'. העיסוק בנושא ביטחוני ומדיני רגיש זה דרש התנהלות זהירה והרמונית המבוססת על ניתוח מעמיק. ואולם, הסוגיה טופלה על ידי הדרג המדיני והמל"ל באופן לא מסודר ולא מאורגן, בערוצים סותרים וללא מעקב ובקרה. התנהלות זו לצד הסתרת מידע מגורמים רלוונטיים יצרה סיכון לביטחון המדינה ופגעה ביחסי החוץ שלה", מאשימים חברי הוועדה.
נתניהו: ראש הממשלה, כך נטען, קיבל בסוגיה זו החלטות בשאלות מדיניות-ביטחוניות רגישות ללא בחינה סדורה ותוך הדרת גורמים ביטחוניים רלוונטיים; נמנע מתיעוד פגישות באופן ששלל את היכולת לקיים בקרה ומעקב אחר ביצוע החלטות בעלות חשיבות אסטרטגית לביטחון המדינה; יצר ערוצי פעולה מקבילים וסותרים והביא לסיכון ביטחון המדינה ולפגיעה ביחסי החוץ של מדינת ישראל; והסתיר מגורמים רלוונטיים את השיח המדיני שניהל אף שהוזהר מפני השלכות השיח על הטיפול בסוגיה.
יעלון: לפי הדוח, שר הביטחון לשעבר פעל באופן נמהר ולא זהיר אצל גורם זר באמצעות גורם ישראלי לבירור בדבר שינוי עמדתה של מדינת ישראל לגבי מכר צוללות לצד ג' – באופן שגרם למבוכה מדינית. "זאת, בזמן שידע או שהיה עליו לדעת אודות שינוי העמדה", נכתב.
כהן: נטען כי ראש המל"ל דאז טיפל בסוגיה המדינית והביטחונית הרגישה הזו ללא בחינה סדורה של השיקולים הרלוונטיים – ובכלל זה הערכת סיכונים, חלופות ומענה לאיומים; העלים את הטיפול בנושא מהגורמים הרלוונטיים, לרבות באמצעות הימנעות מתיעוד ותוך יצירת מצג שווא בפני מערכת הביטחון. זאת, אף שהיה מודע לסתירה בין פעילותו לבין מהלכים אחרים ותוך שהתעלם מאזהרות.
רוטברג: לגבי מפקד חיל הים לשעבר, נטען כי בסוגיה זו הוא גיבש עמדה מנוגדת לעמדות של ראש הממשלה, של משרד הביטחון ושל צה"ל באותה עת, ללא בחינה סדורה של השיקולים הרלוונטיים. עמדתו הועברה לגרמנים עוד בטרם הופצה בישראל – ובכך פגע בעמדה שהציגה ישראל באותה עת לגרמניה והיטיב עם מספנה גרמנית.
שמחוני: לגבי הבכיר במל"ל נטען כי היה שותף לגיבוש עמדות בסוגיה הרגישה, שאינן נשענות על ביסוס מקצועי – בהתעלם מעמדות מערכת הביטחון; היה שותף לגיבוש מסמכים שבהם נערך ניתוח בסוגיה מסוימת כהצדקה לעסקת רכש אחת, ובמסמכים אחרים נערך ניתוח סותר באותו עניין ממש כהצדקה לעסקת רכש אחרת.
רכש ספינות נגד צוללות (המהלך נבלם)
מהלך נוסף שלא יצא לכדי מימוש אבל נחקר גם הוא, הוא הניסיון לקדם רכש של שתי ספינות סער 6 נוספות – מלבד ארבע אחרות שנרכשו – שהוצגו כ"ספינות נגד צוללות". מדובר היה ברכש שעלותו אמורה הייתה לעמוד על מאות מיליוני שקלים, ולפי הוועדה נתניהו ניסה לקדם זאת במהלך פגישה שערך עם קנצלרית גרמניה לשעבר אנגלה מרקל – אף שצה"ל ומשרד הביטחון לא הציגו דרישה או צורך בספינות אלו ולא ידעו על יוזמת הרכש, שהוביל המל"ל.
בדוח נכתב כי לקראת פגישת המשך של ראש הממשלה עם הקנצלרית, ועם חילופי גברי בראשות המל"ל, עדכן ראש המל"ל הנכנס (הכוונה למאיר בן שבת שהחליף את יוסי כהן) את מערכת הביטחון בהסכם המתגבש עם גרמניה לרכש הספינות. צה"ל ומשרד הביטחון הבהירו שאין צורך מבצעי בספינות – והמהלך נבלם.
נתניהו: לגבי ראש הממשלה נכתב שקידם כאמור את רכש הספינות נגד הצוללות מגרמניה ללא מעורבות מערכת הביטחון – שהנושא מצוי באחריותה – וללא דיון בצורך וללא דיווח סדור ותיעוד מהלכיו לקידום הרכש, שנבלם בסופו של דבר.
יעלון: אין לגביו טענות בהקשר זה.
כהן: בדומה לנתניהו, נכתב כי הוא יזם וקידם את המהלך ללא דיון בצורך. בנוסף, נטען כי הסתיר את הפעילות לקידום הרכש ממערכת הביטחון שאחראית לנושא, ונמנע מתיעוד של פגישות בעניין. המהלך נבלם רק לאחר שסיים את תפקידו כראש המל"ל.
רוטברג: מפקד חיל הים לשעבר, כך נטען, יזם או אפשר למל"ל לקדם את הרכש שנבלם – ללא דיון בצורך וללא מעורבות הגורמים המוסמכים בצה"ל ובמשרד הביטחון. לגביו נטען אף כי הסתיר מהרמטכ"ל וממשרד הביטחון את מעורבותו בנושא, כשנשאל על כך.
שמחוני: גם הוא לפי הוועדה קידם את רכש הספינות נגד הצוללות – אף שכאמור לא מדובר בנושא שנמצא בכלל באחריות המל"ל. נטען כי גם הוא הסתיר את הפעילות הזו ממערכת הביטחון.
רכש ספינות המגן "סער 6"
פרק נוסף בדוח עוסק ברכש ארבע ספינות "סער 6". במשך העשור שבין 2000 ל-2010, כך מוסבר בדוח, ביקש חיל הים לרכוש ספינות שטח חדשות, אלא שמערכת הביטחון לא אישרה את מימון הרכש היקר. עם גילוי מאגרי הגז בים התיכון ומשהתעורר צורך בהגנתם, ביקשו חיל הים ומערכת הביטחון לרכוש ספינות שטח. הספינות הוצגו כספינות ייעודיות להגנה על מאגרי הגז ("ספינות מגן"). בדרך זו ביקשה מערכת הביטחון להביא לכך שמימון הספינות לא ייעשה מתקציב הביטחון.
אולם לפי הוועדה, מיד לאחר שהממשלה אישרה למערכת הביטחון רכש ארבע ספינות להגנת מאגרי הגז – פעל חיל הים לשנות את מאפייני הספינות וייעודן. תהליך זה הוביל לעלייה במחיר הספינות ולעיכוב באספקתן ובהגנה על המאגרים. כך, נרכשו ארבע ספינות סער 6 מגרמניה. המל"ל, שהיה אמון מטעם הקבינט על תקינות ההליך, היה שותף להצגת הספינות כייעודיות למאגרי הגז ולשינוי אופיין וייעודן.
נתניהו: לגבי ראש הממשלה לא מוזכרות טענות בסוגיה זו.
יעלון: נטען כי פעל בניגוד להחלטת הממשלה בכך שהורה על פרסום מכרז בינלאומי ללא אישור רה"מ ושר האוצר, ומבלי שיידע את ועדת השרים להצטיידות. בנוסף, נטען כי אישר רכש של ספינות שונות מאלה שאישרה הממשלה – שהיו יקרות יותר במאות מיליוני שקלים – ובכך עיכב את הקמת מערך ההגנה על מתקני הגז. בנוסף, לפי חברי הוועדה הוא פעל בניגוד להחלטת הממשלה כאשר לא דיווח לה על סטטוס מימוש ההחלטה ולא הביא לידיעתה את העיכוב בהקמת מערך ההגנה על מתקני הגז. האשמה חריגה נוספת היא שיעלון יצר לכאורה "מצג שווא" בתצהיר שמסר לימים לבג"ץ ולפיו גורמים אחרים – ולא הוא עצמו – הובילו לרכש אותן ספינות יקרות יותר.
כהן: נטען כי הוא נמנע מלהבהיר לחברי הממשלה שהמל"ל ערך ברגע האחרון שינוי בנוסח החלטת הממשלה לרכש ספינות המגן – שינוי שנתן יתרון למספנה הגרמנית; פנה לערוצי רכש שונים מאלה שאישרה הממשלה, אף שהיה אחראי על מעקב אחר ביצוע החלטת הממשלה; קידם רכש של ספינות שונות בייעודן ובמחירן – שהיו כאמור יקרות במאות מיליוני שקלים מאלו שאושרו על ידי הממשלה – מה שהוביל לעיכוב בהקמת מערך ההגנה על מתקני הגז; הדיר את מערכת הביטחון מתהליכים שבתחום סמכותה ונמנע מתיעוד ומסירת עדכונים; ופעל באופן שהיה בו כדי להקנות יתרון למספנת טיסנקרופ על פני מתחרים אחרים.
רוטברג: לגביו נטען כי הוא הציג מצגי שווא בנוגע לצורך המבצעי בארבע ספינות מגן, והטעה את הממשלה ביחס לאיפיון שלהן; הוביל לרכש ספינות שונות ויקרות והביא לעיכוב הקמת מערך ההגנה על מתקני הגז; הסתיר ממשרד הביטחון עלויות נוספות של הספינות; פעל למתן יתרון מסחרי לטיסנקרופ תוך התערבות בנושאים שלא בסמכותו – תוך קיום קשרים עם המל"ל והמספנה וללא עדכון מערכת הביטחון ובעקיפת שרשרת הפיקוד; הפיץ מסמכים מגמתיים לקידום רכש.
שמחוני: לגבי עובד המל"ל, נכתב כי הוא זה ששינה ברגע האחרון את נוסח החלטת הממשלה לרכוש ספינות, באופן שנתן כאמור יתרון למספנה הגרמנית – דבר שלא הובהר לחברי הממשלה. נטען גם כי היה מעורב במהלך שנועד לסכל את החלטת ראש הממשלה ואת הנחיית ראש המל"ל לצאת למכרז לרכש הספינות.
הפרטת מספנות חיל הים (המהלך לא יצא לפועל)
סוגיה נוספת שחוקרת הוועדה היא הניסיון להשלב את מספנת טיסנקרופ הגרמנית בפעילות של מספנות חיל הים – מהלך שלא קודם בסופו של דבר. בדוח נכתב כי המל"ל ביקש – בלא שהתבקש על ידי מערכת הביטחון ובלא בחינה סדורה של הנושא – לקדם עסקה נוספת בין מערכת הביטחון לבין טיסנקרופ, שעניינה כאמור מעורבות של טיסנקרופ במספנת חיל הים. אולם, בטרם הבשיל הדבר פורסמה הפרשה – והמהלך לא קודם.
6 צפייה בגלריה
חברי ועדת הצוללות, שבראשה עומד נשיא העליון הדימוס אשר גרוניס
(צילום: ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט)
נתניהו: לא מצוינות לגביו טענות בהקשר זה.
יעלון: גם לגביו לא מוזכרות טענות בסוגיה.
כהן: נטען כי קידם את המהלך להקמה ושדרוג של תשתיות אחזקה לכלי שיט של חיל הים על ידי המספנה הגרמנית. זאת, אף שהנושא אינו באחריות המל"ל, ללא דרישה של מערכת הביטחון וללא בחינת הצורך והמשמעויות.
רוטברג: לגבי מפקד חיל הים לשעבר נטען כי פעל במישרין מול המל"ל, ולא דרך האפיקים המקובלים, לקידום המהלך (שכאמור, לא יצא לפועל).
שמחוני: הטענות לגביו דומות בהקשר זה לאלו שהועלו לגבי הבוס שלו לשעבר כהן.
נתניהו תוקף: "ועדה שהוקמה למטרה פוליטית ברורה"
בנוגע לנתניהו, הוועדה קבעה במסקנות הכלליות (והלא-סופיות) שלה כי "התנהלותו בנושאים הנחקרים על ידי הוועדה הובילה לשיבוש עמוק ושיטתי בתהליכי עבודה ובניין הכוח ולפגיעה במנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות. בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל".
לפי הוועדה, נתניהו עלול להיפגע בין השאר אם היא תגיע למסקנה כי בתפקידו כראש הממשלה בין 2009 ל-2016, קיבל החלטות שלהן השלכות משמעותיות על ביטחון המדינה ובניין הכוח של צה"ל, ללא תהליך סדור של קבלת החלטות; הגיע לסיכומים עם גרמניה בשורה של סוגיות מדיניות, ביטחוניות וכלכליות ללא תיעוד ותוך עקיפת הממשלה; והפך את המל"ל לגוף ביצוע של ראש הממשלה, שפעל במקביל ובסתירה למשרד הביטחון בתחומי האחריות והמומחיות של משרד הביטחון.
ראש הממשלה הגיב אמש לטענות בנאום שנשא בכנסת, ואמר שאין בכוונתו להתייחס בזמן מלחמה לטענות שעולות בוועדות חקירה שונות – אבל טען שצדק במהלכיו, ותקף את הוועדה ככזו שלטענתו הוקמה לצרכים פוליטיים. "ההחלטות שקיבלתי בנושא הצוללות בכלי השיט, היו ונשארו חיוניות להבטחת ביטחון ישראל מול ציר הרשע של איראן. חלקן כבר באו לידי ביטוי במלחמה הנוכחית", אמר נתניהו לח"כים.
6 צפייה בגלריה
ארכיון. נתניהו טוען: ההחלטה שלי הייתה חיונית, ההיסטוריה תוכיח את זה
(צילום: אלעד גרשגורן)
"הספינות שהבאנו יירטו מתקפות כטב"מים על ישראל במלחמה הנוכחית. הן הצילו חיים רבים. מה היה קורה אם לא הייתי מקבל את ההחלטה להביא את הספינות הללו? אתם מדברים איתי על נהלים בירוקרטיים? אני מדבר על ביטחון ישראל. ההחלטה שלי הייתה חיונית לביטחון ישראל, המציאות כבר הוכיחה זאת – וההיסטוריה תוכיח זאת ביתר שאת. שום ועדת חקירה שמונתה על ידי ממשלה קודמת למטרה פוליטית ברורה לא תשנה זאת. ואני אגיד לכם עוד דבר – אני מוכן לספוג את הנאצות שלכם, את ועדות החקירה שלכם, אני מוכן לעשות את זה למען ביטחון ישראל, למען לוחמינו הגיבורים", הוסיף נתניהו.
מי שלא התרשם מכך היה ראש האופוזיציה יאיר לפיד, שכחלק מקרב הצעקות שהתפתח בין שניהם במליאה ענה לנתניהו: "אדוני רה"מ, אתה משקר כמו שאתה נושם. כל מטרתו (נתניהו) מרגע שנכנס הנה, שלא נדבר על הצוללות. שחס וחלילה לא נשאל את השאלות שצריך לשאול. אתם זוכרים מי ייצג את טינסקרופ (מתוך פרשת הצוללות)? בן הדוד שלו. למה אישרת למצרים צוללות מאחורי גבם של צה"ל ומשרד הביטחון?".
נתניהו מגיב לדוח ועדת הצוללות
(צילום: ערוץ כנסת )
לפיד טען כי הסיבה היחידה שנתניהו עלה למליאת הכנסת פעמיים, היא כדי להגיב על מה שאמר בנושא הצוללות. "רואים את ההיסטריה שלו בנוגע לפרשה", הוסיף. "אתה עשית שם דברים שלא ייעשו, סיכנת את ביטחון ישראל, אבל זה כלום מול הסיכון שהגיע אחר כך".
מוקדם יותר, בהודעה רשמית מטעם נתניהו, נמסר: "ראש הממשלה קובע שהצוללות הן יסוד מרכזי בביטחון הלאומי של ישראל ובהבטחת קיומה נגד איראן שמנסה להשמידנו. רכש הצוללות וכלי השיט לא רק שלא פגע בביטחון המדינה – הוא מבטיח את קיומה. ההיסטוריה תוכיח שגם בנושא הזה ראש הממשלה נתניהו צדק וקיבל את ההחלטות הנכונות לביטחון ישראל".
גם שר הביטחון לשעבר יעלון הגיב לאזהרה שקיבל. "אני שלם עם כל מהלכיי, מאמין שלא נפל בהם כל רבב, ואציג בפני הוועדה את תשובותיי בבוא העת", אמר.
פורסם לראשונה: 19:14, 24.06.24
