ממשלת נורבגיה החליטה לעצור את תהליך המכירה של השטח הפרטי האחרון בארכיפלג הארקטי המרוחק סבלברד, שנמצא במחצית הדרך בין נורבגיה לקוטב הצפוני. המכירה נעצרה כדי למנוע מסין לרכוש את השטח ולהתבסס באזור. השטח נמצא בדרום-מערב הארכיפלג. גודלו של השטח שהוצע למכירה הוא 60 קמ"ר (השטח הכולל של הארכיפלג הוא כ-60,000 קמ"ר). בעלת השטח היא חברת AS Kulspids שהציעה אותו למכירה תמורת 300 מיליון אירו.
בסוף מאי אמרה נורבגיה שהיא מעוניינת להגדיל את שליטתה בארכפילג שלה מסיבות ביטחוניות, לאור ההשפעות האקלימיות והפשרת הקרחונים באזור. סבלברד, בדרך לקוטב הצפוני, הפך למקום אסטרטגי: המעצמות זיהו את היתרונות הכלכליים שלו ורוצות להתבסס בו לצורך חיפוש נפט, גז ומשאבים נוספים. כמו זירות אחרות, גם כאן מתחרות רוסיה וסין במעצמות המערב.
סבלברד נמצא תחת ריבונות נורבגית, אך אוסלו מאפשרת גם לאזרחים מעשרות מדינות נוספות להתיישב באזור ולנצל את משאבי הטבע שלו. בשנת 1920 נחתם "הסכם סבלברד", שבו קיבלה נורבגיה את השליטה על האיים. בכפוף להסכם זכאית רוסיה לנצל את משאבי הטבע באזור, ובארכיפלג גרים מאות רוסים. ההסכם מאפשר גם לסין - עוד מדינה שחתומה על ההסכם - לנצל את השטח, אך היום הדגישה נורבגיה שהיא לא מעוניינת שהשטח המדובר יגיע לידיים זרות.
ממשלת נורבגיה אמרה היום שהמכירה הפוטנציאלית של השטח, "סורה פגרפיורד", תצטרך לקבל את אישור משרד הסחר, התעשייה והדיג - בכפוף לחוק הביטחון הלאומי. הממשלה ציינה כי המכירה "עלולה לפגוע ביציבות האזור, ולאיים על האינטרסים הנורבגיים". היא הוסיפה כי היא דרשה מהבעלים של השטח לקבל את הסכמת הממשלה לפני המכירה.
עד 2016 היו שני שטחים בבעלות פרטית בסבלברד. באותה שנה שילמה הממשלה 33.5 מיליון אירו כדי לרכוש שטח פרטי ליד לונגיירבין, בירת סבלברד. נורבגיה רכשה את השטח כדי למנוע ממנו להגיע לידי משקיעים סינים. אחרי רכישתו נותר "סורה פגרפיורד" השטח הפרטי האחרון באיים.
ארכיפלג סבלברד מרוחק 700 ק"מ מיבשת אירופה, ולפי ההערכות חיים בו כ-2,600 תושבים.
