לפני פחות משנה הכריז נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן כי יבחן מחדש את יחסי ארצו מול סעודיה, ואף הזהיר מ"השלכות" עבורה בצל המשבר שפרץ אז בעקבות החלטתה לקצץ בכמות הנפט שהיא מזרימה לשווקי העולם. אולם בחודשים האחרונים חלה תפנית דרמטית, לטובה, ביחסים בין וושינגטון לריאד – ונראה כי לישראל יש חלק מרכזי בהתחממות הזו.
4 צפייה בגלריה
סין, נפט והבחירות שמתקרבות. גם לביידן יש אינטרס בנורמליזציה בין ישראל לסעודיה
(צילום: AFP, HO, SPA, Gettyimages)
בכירים בממשל ביידן מבקרים כעת תכופות בסעודיה ודנים עמה בהסכם נורמליזציה אפשרי מול ישראל, אבל לא מדובר במאמץ אלטרואיסטי: לפי הדיווחים האמריקנים מקווים שהסכם בין הצדדים יקדם גם את האינטרסים שלהם, כגון פתרון הסכסוך בסוגיית הנפט וקבלת הבטחה מריאד שלא תעמיק יתר על המידה את יחסיה עם סין, יריבתה האסטרטגית של ארה"ב שחותרת להרחיב את השפעתה במזרח התיכון.
הבית הלבן אמנם הסתייג השבוע מהדיווח שפרסם העיתון "וול סטריט ג'ורנל" – ולפיו בין הצדדים הושגה הסכמה על "קווי מתאר" לעסקה עתידית – וטען כי אין עדיין "הסכם מסגרת" לנורמליזציה, אבל הוא לא מכחיש את עצם המשא ומתן, והצהיר לא אחת שמדובר ביעד מרכזי עבורו. היועץ לביטחון לאומי של ביידן, ג'ייק סאליבן – שהכריז בעצמו כי מדובר ב"מטרת על" של הממשל – הגיע רק לפני כשבועיים לביקור השלישי שלו בסעודיה בתוך חודשים אחדים, ובדיווח ב"וול סטריט ג'ורנל" צוין כי מטרת הביקור הייתה להאיץ את המו"מ.
הביקורים התכופים הללו מעידים כאמור על התחממות משמעותית ביחסי המדינות, והפרשן הסעודי עלי שיהאבי, שנחשב מקורב לממשלה בריאד, אמר בשיחה עם סוכנות הידיעות AFP שהשיחות סביב הסכם שיכלול נורמליזציה עם ישראל הן הגורם להתחממות הזו: "הדיאלוג נעשה הרבה יותר אינטנסיבי וידידותי, והסוגיה הזו היא שמניעה את זה". האשם אל-גנאם, מאוניברסיטת נאיף למדעי הביטחון בריאד, מציין כי גם התיאום בין סעודיה לארה"ב השתפר: "הוא הרבה יותר חם וצמוד. זה לא מושלם, אבל מדובר ברגע הטוב ביותר (ביחסים) מאז שהנשיא ביידן נכנס לתפקידו".
הכותרת
נפט, גרעין ואגו: העסקה האמיתית עם סעודיה
34:20
4 צפייה בגלריה
ביידן ובן סלמאן, בביקורו של הנשיא האמריקני בריאד ביולי אשתקד. זה נגמר בהשפלה
(צילום: רויטרס)
כבר בתחילת כהונתו של ביידן כנשיא, נזכיר, היחסים בינו לבין סעודיה היו מעורערים למדי: כמועמד לנשיאות ב-2020 הוא אף הצהיר כי על סעודיה להפוך ל"מדינה מנודה", כשברקע לכך הזעם בארה"ב, בעיקר בצד הדמוקרטי של המפה הפוליטית, על הפרות זכויות אדם מצד המשטר הסעודי ובראשן רצח העיתונאי ג'מאל חשוקג'י והמלחמה בתימן. אולם ביולי אשתקד, בצל המלחמה באוקראינה והצורך הנואש של ארה"ב בהפחתת מחירי הנפט שזינקו בעקבותיה, הוא נאלץ להגיע בעצמו לריאד ולהיפגש שם עם יורש העצר מוחמד בן סלמאן – מי שהמודיעין האמריקני האשים באחריות לרצח חשוקג'י.
המפגש ההוא כשל: כמה חודשים לאחר מכן הודיעה לפתע סעודיה על קיצוץ בהזרמת הנפט לשווקים, החלטה שסייעה לרוסיה בשל העלאת מחירו. המהלך נתפס כהשפלה של ממש עבור ביידן, ומחוקקים דמוקרטים דרשו אז להעניש את סעודיה בגלל "בגידה" לכאורה בברית בין המדינות: במסגרתה ארה"ב אמורה לספק סיוע ביטחוני לריאד, בשיתוף פעולה שכולל גם הצבת חיילים אמריקנים בבסיסים בממלכה, ובתמורה זו נדרשת לספק לעולם אספקה יציבה ואמינה של נפט.
ביידן הצהיר אז כאמור כי יבחן מחדש את היחסים מול סעודיה, ועל רקע המשבר הזה הגיעה התפתחות דרמטית נוספת: ההסכם בחודש מרץ שבו חידשה סעודיה את יחסיה הדיפלומטיים עם איראן, אחרי שבע שנות נתק. העובדה שההסכם ההוא תווך על ידי סין הגדיל את החשש מהרחבת השפעתה באזור, ומאז נראה שארה"ב משנה מסלול: אותן "השלכות" שעליהן ביידן דיבר כלל לא התממשו, ובמקום זאת ארה"ב פועלת כעת להרגיע את חששותיהן של בעלות בריתה במפרץ מנסיגה אמריקנית מהמזרח התיכון.
רק החודש שלחה ארה"ב לאזור 3,000 חיילים, על גבי שתי ספינות מלחמה, בעקבות ההטרדות האחרונות של ספינות סוחר על ידי הצי האיראני. במקביל ביידן מקדם כאמור הסכם ביטחוני מול ריאד – למרות ההסתייגות של הדמוקרטים בקונגרס. הוא מקווה כנראה להשיג בכך הישג דיפלומטי חשוב לקראת הבחירות לנשיאות ב-2024, שבהן יתמודד על כהונה שנייה בבית הלבן.
4 צפייה בגלריה
ספינת הלוחמה האמפיבית USS Bataan בים האדום, השבוע. עליה ועל ספינה נוספת יש 3,000 חיילים אמריקנים
(צילום: רויטרס/U.S. Naval Forces Central Command/U.S. 5th Fleet/Handout)
אף שבוושינגטון הכחישו שיש "הסכם מסגרת" מול סעודיה, הקווים הכלליים של ההסכם הפוטנציאלי די ברורים: סעודיה, כך לפי הדיווחים, דורשת בתמורה להכרה בישראל ערבויות ביטחוניות משמעותיות מארה"ב, לצד סיוע מסוים בתוכנית גרעין אזרחית – וגם הקלות מצד ישראל עבור הפלסטינים. ראש הממשלה בנימין נתניהו טען שמדובר בפשרות סמליות בלבד, אבל ב"וול סטריט ג'ורנל" דווח כי ריאד מתעקשת לפשרות משמעותיות בדרך להקמת מדינה פלסטינית עתידית, וכי בן סלמאן אמר ליועציו שאינו "רץ להסכם" בגלל ממשלת הימין הניצית של נתניהו.
ארה"ב, מצדה, כך דיווחו בעיתון, מבקשת לפתור את הסכסוך בין הצדדים סביב הנפט ולמנוע את התרחבות השפעתה של סין באזור. הגורמים האמריקניים ששוחחו עם העיתון אמרו כי אף שביידן לא החליט עדיין איזה "מחיר" הוא מוכן לשלם לריאד, ההתמקדות שלו כעת בעסקה מעידה על כך שהוא סבור שארה"ב צריכה להישאר שחקן מרכזי במזה"ת, כשברקע לא רק החשש מסין אלא גם האיום הנשקף מאיראן והרצון לבודד את רוסיה בגלל מלחמתה באוקראינה (סעודיה נותרה עד כה ניטרלית בעימות בין מוסקבה למערב).
4 צפייה בגלריה
שרי החוץ של סעודיה, איראן וסין, אחרי ההסכם לחידוש יחסי טהרן-ריאד השנה. ארה"ב חוששת מהתרחבות ההשפעה הסינית
(צילום: EPA)
לפי הדיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", ממשל ביידן מקווה מצדו לקבל מסעודיה ערובות לכך שתרחיק עצמה מסין, צבאית וכלכלית. הגורמים אמרו לעיתון שארה"ב חותרת לכך שסעודיה תבטיח כי לא תאפשר לבייג'ינג להקים בשטחה בסיסים צבאיים, וכי תשתמש רק בדולר אמריקני – ולא במטבע הסיני – במכירות נפט עתידיות.
גם בישראל סבורים שסין היא גורם במו"מ בין וושינגטון לריאד: "בוושינגטון יעשו מאמץ אדיר, זה חשוב להם בקרב מול הסינים על השליטה באזורים רבים, כולל המזרח התיכון", אמר אמש ל-ynet בכיר בירושלים. הוא הזכיר את התיווך הסיני בהסכם במרץ בין סעודיה לאיראן: "אחרי זה, האמריקנים הבינו שהם לא יכולים להפקיר את הזירה".
לדבריו, "האמריקנים לא עושים טובה לישראל, ישראל תעשה טובה להם אם יגיעו להסכם – כי אנחנו נירתם לחזק את הסיכוי שהרפובליקנים יצביעו בעדו". בירושלים מסבירים כי ישנה חובה להביא את ההסכם לאישור הסנאט, וכי כדי לאשר שם ברית הגנה נדרש רוב של שני שלישים (67 סנאטורים) – כלומר הדמוקרטים צריכים בין 17 ל-20 סנאטורים רפובליקנים שיתמכו בכך. "את זה הדמוקרטים לא יוכלו לעשות בלי ישראל", אמר.
השיחות עם סעודיה והקשר לבן גביר וסמוטריץ' | אלוף במיל' ידלין ב-ynet live
(צילום: ירון ברנר)
הדרך להסכם שכזה, ראוי להדגיש, עודנה ארוכה ורוויית מכשולים – בהם כאמור הדרישות הסעודיות להקלות ישראליות מול הפלסטינים, כשאפילו הקלות פשוטות ביותר נתניהו מתקשה לאשר בעקבות התנגדותם הנחרצת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. עם זאת, באותו דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל" צוין כי בוושינגטון יש "אופטימיות זהירה" שניתן יהיה ללבן את פרטי העסקה בתוך תשעה עד 12 חודשים. בריאיון ל-ynet live התייחס שלשום שר החוץ אלי כהן לאותו פרק זמנים: "זה בדיוק חלון הזמנים לפני שארה"ב נשאבת למערכת הבחירות. ולכן אני אומר ששלום עם סעודיה זה רק עניין של זמן".
