הביקורת הציבורית נגד בחינות המיצ"ב (ממדי יעילות וצמיחה בית ספרית) נשמעת כבר שנים רבות. הן יצרו לחץ ותחרותיות אצל התלמידים והמורים, שיצאו מדי שנה למרוץ אחר טבלאות ליגה והשוואות בין בתי ספר. בעקבות כך, מוסדות החינוך נהגו להקדיש חודשים ארוכים כדי להכין את התלמידים לבחינה, תוך שהם מזניחים מקצועות אחרים - כך שבית הספר מתנהל תחת מרתון לימודי בעייתי.
החל משנת הלימודים הקרובה המצב עתיד להשתנות. במשרד החינוך הוחלט על מערך בחינות חדש שייחשף היום (שני), וגובש על ידי הרשות הארצית לבחינות והערכה (ראמ"ה) בראשות ד"ר גל אלון ומנכ"ל המשרד אסף צלאל. לאחר שנים שבהן מבחני המיצ"ב פגעו באיכות הלמידה במקום לממש את ייעודם המקורי - לספק לבתי הספר מידע על רמת התלמידים כדי שיוכלו לגבש תוכניות עבודה לשיפור ההוראה והאקלים הבית ספרי - מקווים כעת במשרד כי הבחינות החדשות יעשו את העבודה.
במסגרת השינויים, הערכות התלמידים יהיו מילוליות ולא מספריות, ולמרות שמועדי הבחינות יתפרסמו לראשונה שלוש שנים מראש, בתי הספר יעודכנו לגבי מקצוע הבחינה רק כחודש וחצי לפני, כדי לצמצם לחצים והתמקדות בהכנות למבחנים. גם הכיתות והמקצועות שבהם נערכות הבחינות ישתנו. אם עד 2018 נבחנו רק שליש מתלמידי השכבות הנבחנות, כך שכל תלמיד נבחן אחת לשלוש שנים - כעת ייבחנו כל תלמידי השכבות בכל שנה, אך רק במקצוע אחד.
ההתנגדות של בתי הספר למבחני המיצ"ב החלה לאחר שבשנת 2012 חייב בג"צ את משרד החינוך לפרסם את ציוני בתי הספר, מה שגרם, כאמור, לתחרות וללחצים. בראמ"ה ציינו כעת כי מטרת המערך החדש היא לתת למנהלי בתי הספר כלים ניהוליים שיאפשרו להם לקבל תמונת מצב על התלמידים במקצועות השונים, ולא כלי שיווקי או השוואתי. הם הוסיפו כי המבנה החדש יפחית את העומס על בתי הספר.
הפיילוט לקראת המעבר למתן ציונים באופן מילולי נעשה בשנה שעברה, וכעת הוחלט על מעבר קבוע, ובכל המקצועות. דיווחי הציונים יועברו לבתי הספר תוך הדגשת הפערים בהשוואה לקבוצת הדומים לבית הספר מבחינת סוציו־אקונומית, ויאפשרו לשקף חוזקות וחולשות.
במשרד החינוך אמרו כי המערך החדש יאפשר לחזור ולדווח מדי שנה על מצב המקצועות המרכזיים במערכת החינוך כולה, דיווח שלא ניתן מאז שנת 2019. "זה יאפשר לנו לייצר מדגם ארצי מייצג לכל מקצוע, מה שאומר שנוכל אחת לשנה לדווח על כל המקצועות ברמה הארצית, גם ביסודי וגם בחטיבה, בפילוחים שונים", הסבירו במשרד.
בשנתיים האחרונות אסף המשרד מידע רק על מצב בתי הספר בשפת אם, ומהשנה הבאה ניתן יהיה לדעת מה מצב תלמידי ישראל במתמטיקה, באנגלית ובמדע וטכנולוגיה. בהתאם למודל, כל בית ספר יקבל תמונת מצב מלאה על מצב המקצועות השונים בו אחת לשלוש עד חמש שנים. במשרד הוסיפו כי למרות שהמערך נבנה לשלוש שנים קדימה כדי לייצר וודאות למערכת החינוך, אחת לשנה תיבחן הצלחתו ושינויים יוטמעו ככל שיהיה בכך צורך.
לצד סקרי האקלים והסביבה הפדגוגית, בשנים הבאות וכחלק מהמערך, תחל ראמ"ה בפיתוח מבדק לכישורי המאה ה-21, אשר יועבר באופן דיגיטלי בבתי הספר, ויבחן בין היתר את יכולתם של התלמידים להיעזר ביישומים מבוססי בינה מלאכותית (AI). הפיתוח של המבדק יחל השנה, והוא צפוי לצאת לדרך בשנת הלימודים תשפ"ה.
שר החינוך יואב קיש מסר כי "הבחינות יאפשרו לנו לקבל תמונת מצב עדכנית ומועילה, כך שנוכל לשפר ולטייב את המערכת כולה. ניטרלנו את האלמנטים שיצרו תחרות לא בריאה בין בתי הספר, והתמקדנו בכלים שנותנים לנו אפשרויות לתחקר באופן מעמיק את התוצאות ולהסיק מסקנות איכותיות שיתורגמו למעשים בשטח".