שלושה ימים אחרי עסקת האסירים הגדולה ביותר בין רוסיה למערב מאז המלחמה הקרה, פרטים מרתקים מתגלים על חיי הסוכנים החשאיים שנכללו בה ועל המאמצים האדירים שעושה בעזרתם מוסקבה כדי לערער את היציבות באירופה ולשים ידיה על סודות מערביים. תשומת לב גדולה במיוחד מושך סיפורו של הזוג ה"ארגנטינאי" שחי במשך שנים עם ילדיו בסלובניה מבלי שהילדים יידעו שהם רוסים, ותחת מסווה של עיסוק בהייטק ובאומנות עסק באיסוף מודיעין ובהעברת כסף למרגלים.
7 צפייה בגלריה
ארטיום ואנה דולצב, לשעבר "לודוויג ומריה", אחרי הנחיתה במוסקבה ביום חמישי
(צילום: Kirill Zykov, Sputnik, Kremlin Pool Photo via AP)
בני הזוג נעצרו בבירה הסלובנית לובליאנה ב-2022, ועד אז היו מוכרים שם כ"מריה רוסה מאייר מונוס" ובעלה "לודוויג גיש". השניים חיו בשכונה שקטה עם שני הילדים שנולדו להם בארגנטינה, סופיה בת ה-11 וגבריאל בן ה-8, והציגו עצמם כמהגרים וכארגנטינאים לכל דבר. מאז שעברו לסלובניה ב-2017 ניהל שם כל אחד עסק משלו: "לודוויג" עמד בראש חברת הייטק ו"מריה" ניהלה גלריית אומנות מקוונת.
אלא שכל זה התברר כתרמית כשהשירות החשאי הסלובני פרץ לביתם בדצמבר 2022 בעקבות טיפ מסוכנות מודיעין של מדינה זרה, עצר את השניים והודיע כי מדובר בשני סוכנים רוסים – ארטיום דולצב ואנה דולצבה. מאז הוחזקו בני הזוג במעצר במשך קרוב ל-20 חודשים, וביום רביעי, כדי לאפשר את עסקת האסירים, נערך להם משפט חשאי ומזורז שבו הודו באשמת ריגול ושימוש בזהות בדויה, ובית המשפט גזר עליהם שנה ושבעה חודשים בכלא, עונש שהתקזז עם תקופת מעצרם. בחמישי בערב הוטסו בני הזוג דולצב עם ילדיהם למוסקבה כחלק מהעסקה, ושם קיבל את פניהם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שחיבק את דולצבה והגיש לה פרחים.
דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב סיפר בסוף השבוע כי בני הזוג דולצב ניהלו חיים כפולים ביעילות רבה כל כך עד שאפילו שני ילדיהם, סופיה וגבריאל, גילו שהם רוסים רק אחרי שהמטוס המריא מעצירת הביניים באנקרה לרוסיה. לדבריו שני הילדים אינם דוברים רוסית כלל, ולא היה להם מושג מיהו פוטין. פסקוב סיפר שכשנחתו במוסקבה ביום חמישי בלילה קיבל פוטין את הילדים בברכת "בואנס נוצ'ס" ("לילה טוב" בספרדית), וכי אחר כך שאלו הילדים את הוריהם מי האיש שבירך אותם: "הם אפילו לא ידעו מי זה פוטין".
7 צפייה בגלריה
אנשי האופוזיציה ששוחררו והוטסו לגרמניה, משמאל לימין: קארה-מורזה, פיבוברוב ויאשין. "פגשתי את אשתי רק פעם אחת, הייתי בבידוד 10 חודשים"
(צילום: INA FASSBENDER / AFP)
הדובר פסקוב שיבח את בני הזוג דולצב על עבודתם כסוכנים חשאיים, ואמר ש"כך פועלים ה'בלתי-חוקיים', הם עושים הקרבות אדירות מתוך מסירות לעבודתם". "בלתי-חוקיים" הוא כינוים של מרגלים הפועלים שלא תחת מסווה של דיפלומטים בעלי תפקיד רשמי, אלא תחת זהויות בדויות שונות, ולכן אינם נהנים מחסינות דיפלומטית. אחת ההקרבות שעשו ההורים הייתה הילדים: אחרי שנעצרו נשלחו סופיה וגבריאל למשפחת אומנה, אם כי במקביל המשיכו ללמוד באותו בית ספר בינלאומי שאליו היו רשומים בלובליאנה.
לפי שירותי הביטחון של סלובניה, במסגרת תפקידם נאלצו בני הזוג דולצב גם לנתק כל קשר עם משפחתם ברוסיה, כדי שאיש לא יקשר אותם למוסקבה. את מגוריהם בלובליאנה ניצלו כדי לנסוע למדינות אחרות החברות בנאט"ו ובאיחוד האירופי, לקבל הוראות ממוסקבה ולהעביר כסף לסוכנים רוסים אחרים המוצבים באירופה.
פאבל הפך ל"פבלו" וחגג בקריוקי
סיפור כיסוי נוסף שנחשף הוא זה של פבלו גונזלס, מי שהיה לכאורה עיתונאי עצמאי מספרד, ומאז שנת 2019 פעל מפולין ודיווח משם לכלי תקשורת מרכזיים, בהם סוכנות הידיעות הספרדית EFE ו-Voice of America. בברנז'ה העיתונאית בוורשה הכירו אותו כקולגה חביבה וכמי שאהב לצאת לשתות בירה ולשיר קריוקי לתוך הלילה. בפברואר 2022, כשרוסיה פלשה לאוקראינה ועיתונאים מכל העולם נהרו לגבול הפולני-אוקראיני כדי לסקר את בריחת הפליטים האוקראינים מההפצצות, הוא היה אחד הכתבים. בימים הראשונים של המלחמה עוד הספיק לדווח לצופי הטלוויזיה בספרד על הפליטים המגיעים לעיירת הגבול פשמישל, אבל פחות משבוע אחרי שהחלה פרצו סוכנים פולנים לחדר שבו התאכסן ועצרו אותו בטענה שהוא סוכן של ה-GRU, שירות המודיעין הצבאי הרוסי.
7 צפייה בגלריה
קבלת הפנים של פוטין לרוסים ששוחררו בעסקה. ה"עיתונאי" פבלו גונזלס שני משמאל, עם ראש מגולח
(צילום: Gavriil Grigorov, Sputnik, Kremlin Pool Photo via AP)
אחרי מעצרו היו חבריו של גונזלס בן ה-42 המומים, וכשמשפטו התעכב במשך חודשים ואז שנים היו שהחלו לפתח סקפטיות בנוגע לחשדות נגדו, ובספרד אף התארגנו הפגנות מחאה בדרישה לשחררו. שלטונות פולין מצדם מעולם לא פירטו לציבור במה הוא מואשם. ביום חמישי ניתן כנראה האישור הממשי הראשון לכך שמדובר בסוכן רוסי: גונזלס נכלל בעסקה עם מוסקבה, הוטס לרוסיה – וזכה גם הוא לקבלת פנים חגיגית מהנשיא פוטין.
פבלו גונזלס נולד ב-1982 בברית המועצות תחת השם פאבל רובצוב, ובגיל 9 עבר עם אמו הספרדייה לספרד וקיבל אזרחות ספרדית ואת השם הספרדי פבלו גונזלס. כשבגר השתלב בעיתונות, ועבד בכלי תקשורת שונים. לא ברור מה בדיוק הוביל את פולין לעצור אותו, משום שהחקירה בעניינו נותרה סודית, אך ברור כי ההאשמה היא ששימש מרגל במסווה של עיתונאי. ורשה טוענת כי גם הוא שימש סוכן של ה-GRU וביצע עבורה משימות ברחבי אירופה. עיתונאים שהכירו אותו בימיו בפולין סיפרו כי ניצל את שהותו שם כדי לנסוע למדינות סובייטיות לשעבר בהן אוקראינה וגאורגיה. התברר גם כי החזיק ברישיון להטיס רחפן, וב-2020 השתמש בו כדי לצלם מהאוויר את מחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו במסגרת סיקור אירועי יום השנה ה-75 לשחרור המחנה.
העובדה שגונזלס נכלל בעסקת האסירים מגבירה את התהיות והמבוכה בקרב עיתונאים שעמדו איתו בקשר. רשת Voice of America, שהיא כלי תקשורת במימון אמריקני ממשלתי, אישרה שגונזלס עבד עבורה במשך זמן קצר, אך ביקשה להדגיש כי הסירה את כל כתבותיו מהאתר שלה וכי הוא עבד ככתב פרילנס בלבד, ובשום שלב לא הייתה לו גישה למערכות שלה.
ארגון "עיתונאים ללא גבולות", שמתח בשעתו ביקורת חריפה על פולין וקרא לה לשחרר את גונזלס אם אין בכוונתה להעמידו לדין בקרוב, הודה בסוף השבוע כי כעת כשגונזלס חופשי עליו "לספק הסברים", אך לצד זה התעקש שאסור היה להחזיקו במעצר זמן רב כל כך בלי משפט: "אתה חף מפשע עד שהוכחה אשמתך", מסר אלפונסו באולוז, ראש השלוחה של הארגון בספרד.
בחשבון הטוויטר @FreePabloGonzález שתומכי גונזלס הפעילו במשך שנים בדרישה לשחררו הופיע ביום חמישי בערב, אחרי שממשלת רוסיה הכריזה כי גונזלס הגיע למוסקבה במסגרת העסקה, ציוץ אחד בלבד: "זהו הציוץ האחרון שלנו – פבלו סוף סוף חופשי. אין סוף תודות לכולם".
הציוץ האחרון בחשבון של תומכי גונזלס:
יאפ ארינס, צלם וידאו הולנדי שעובד עבור כלי תקשורת מוורשה, העיד שהזדמן לו לצאת לבילויים עם גונזלס בבירה הפולנית, בקייב וגם בפשמישל מעט לפני מעצרו. הוא תיאר אותו כידידותי, מצחיק ובעל מאפיינים מצ'ואיסטיים וחזה עמוס קעקועים, שאותו הציג פעם לראווה כשבילו בבר. עוד סיפר כי גונזלס תמיד היה מצויד בטלפונים ובמחשבים החדישים ביותר וכי היה לו הרבה כסף לבזבז כשיצאו לברים: "פעם הוא אמר לי 'החיים טובים, כמעט טובים מדי', ואני חשבתי לעצמי 'בן אדם, החיים כעובד פרילנס אף פעם לא טובים מדי. על מה אתה מדבר?'. אני לא מכיר שום פרילנסר שמדבר ככה".
גונזלס היה מוכר כלאומן בסקי עם קשרים לתנועה הפועלת למען עצמאות חבל הבאסקים שבספרד ובצרפת. עובדה זו מעניינת משום שיש כל העת חשד שרוסיה מעודדת תנועות בדלניות בספרד ובמדינות אחרות כדי לערער את היציבות באירופה. רבים תוהים כעת מה יהיו צעדיו הבאים: לגונזלס יש אזרחות ספרדית ולפיכך גם זכות לחזור לאיחוד האירופי, ואשתו אמרה לתקשורת הספרדית כי היא מקווה שיוכל לשוב.
סירב לחתום על בקשת חנינה: "כתבתי 'פוטין רוצח'"
מהצד השני של המתרס, פעילי האופוזיציה ששוחררו ביום חמישי מהכלא הרוסי במסגרת עסקת האסירים בין מוסקבה למערב חשפו בסוף השבוע חלק ממה שהתרחש מאחורי הקלעים, ומתברר כי על אף הסבל בבית הסוהר והסכנה שעדיין נשקפת להם מצדו משטרו של פוטין – לא כולם מרוצים מההחלטה להוציאם מרוסיה ולהביאם לגלות באירופה.
במסגרת חילופי האסירים שחררו רוסיה ובעלת בריתה בלארוס 16 אסירים מבתי הכלא שלהם, ומוסקבה קיבלה תמורתם שמונה אסירים רוסים, בהם המתנקש שחיסל ב-2019 פעיל צ'צ'ני בברלין לאור יום. מנהיגי המערב, ובמיוחד נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, הציגו את העסקה כניצחון עבורם, על רקע החשש שהאסירים הפוליטיים המוחזקים בכלא הרוסי יסיימו את חייהם כמו מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני, שמת בכלא בתחילת השנה.
7 צפייה בגלריה
קארה-מורזה ופיבוברוב. "נעשה כל מה שצריך כדי לשחרר את ארצנו ולהפוך אותה לדמוקרטית"
(צילום: INA FASSBENDER / AFP)
אבל לא כל האסירים המשוחררים רואים איתם עין בעין: איליה יאשין, שהושלך לכלא ב-2022 משום שמתח ביקורת על הפלישה הרוסית לאוקראינה, וכעת שוחרר בעסקה, אמר במסיבת עיתונאים בסוף השבוע בגרמניה כי לא נתן את הסכמתו להיות מגורש מרוסיה, וכי אסירים אחרים, שמצבם הרפואי מצריך טיפול דחוף יותר, היו צריכים להיות משוחררים לפניו. "מהיום הראשון שלי מאחורי סורג ובריח אמרתי שאני לא רוצה להיות חלק משום עסקת אסירים", אמר נרגש במסיבת עיתונאים בעיר בון, שבה הסיר את משקפיו מעת לעת כדי למחות דמעות.
במסיבת העיתונאים הפנה יאשין את כעסו לא לעבר ממשלות המערב שאפשרו את שחרורו, אלא לעבר הקרמלין על שגירש יריב פוליטי נגד רצונו: "את מה שקרה ב-1 באוגוסט אני לא רואה כחילופי אסירים, אלא כגירוש בלתי-חוקי שלי מרוסיה נגד רצוני, ואני אומר בכנות, יותר מכל דבר אחר אני רוצה עכשיו לחזור הביתה".
יאשין דיבר כשלצדו שני פעילי אופוזיציה נוספים ששוחררו בעסקה, ולדימיר קארה-מורזה ואנדריי פיבוברוב. קארה-מורזה ויאשין, שבמהלך שהותם בכלא קיימו קשר מצומצם בלבד עם העולם שבחוץ, נראו להוטים ונחושים להיאבק במשטרו של פוטין, ויאשין הבטיח להמשיך בפעילותו למען רוסיה מחו"ל, "אם כי אני עדיין לא יודע כיצד". פיבוברוב הסכים: "נעשה כל מה שצריך כדי לשחרר את ארצנו, להפוך אותה לדמוקרטית ולשחרר את כל האסירים הפוליטיים".
קארה-מורזה סיפר במסיבת העיתונאים שכשהנהלת הכלא ביקשה ממנו לחתום על בקשה לחנינה לצורך ההליך הבירוקרטי הכרוך בשחרורו בעסקה הוא נטל את העט שהוגש לו וכתב: "מבחינתי הוא (פוטין) אינו הנשיא הלגיטימי, הוא דיקטטור, שליט שתפס את השלטון שלא כחוק ורוצח". הוא סיפר: "אמרתי להם שאני לא הולך לחתום על שום בקשת חנינה, כי אני לא אשם בשום דבר". למרות זאת, כמה ימים אחר כך שוחרר מהכלא: "אף אחד לא ביקש את אישורנו, ובכל זאת – הנה אנחנו כאן".
הסוכן אמר לי: "זאת הפעם האחרונה שתראה את רוסיה"
במסיבת העיתונאים שלשום האשים קארה-מורזה את פוטין ברצח נבלני ומנהיג האופוזיציה המנוח בוריס נמצוב, שנורה למוות על-ידי מתנקש ב-2015, ובהרג אלפי אוקראינים, בהם ילדים. הוא סיפר כי אחרי שנידון ל-25 שנות מאסר היה בטוח שלעולם לא יראה שוב את אשתו ושימות בכלא. לדבריו עבר בכלא התעללות פסיכולוגית, והרופא שם אמר לו שנותרו לו רק שנה או שנה וחצי לחיות בעקבות שתי הרעלות שעבר. במהלך תקופת מאסרו הותר לו לדבר עם אשתו רק פעם אחת ועם ילדיו רק פעמיים, והוא העביר עשרה חודשים בבידוד מוחלט. הוא אמר שהוא שמח להיות חופשי, אבל הביע גם הסתייגות מהאופן שבו נאלץ לעזוב את רוסיה – "גירוש בלתי-חוקי" לדבריו.
במסיבת העיתונאים יצא קארה-מורזה להגנתו של קנצלר גרמניה אולף שולץ, שכדי לאפשר את העסקה הסכים לשחרר מהכלא הגרמני את ואדים קרסיקוב, איש שירותי הביון הרוסיים שהתנקש ב-2019 בבדלן צ'צ'ני בבירה הגרמנית ואז נתפס ונכלא. "שולץ סופג ביקורת בחוגים מסוימים בשל ההחלטה שקיבל לשחרר את הרוצח שפעל מטעם פוטין, אבל החלטות קלות מתקבלות רק בדיקטטורות", אמר. הוא הוסיף כי קשה לו המחשבה שאם ממשלת שולץ הייתה נתקלת בפחות התנגדות לשחרור קרסיקוב העסקה הייתה מקודמת במהירות רבה יותר ואלכסיי נבלני היה משוחרר לפני מותו.
יאשין סיפר כי נאמר לו שאם יעז לשוב לרוסיה, גורלו יהיה כשל נבלני, וקארה-מורזה העיד שכשהמטוס שלקח אותו ואת שאר האסירים הפוליטיים לאנקרה המריא מרוסיה הסוכן הרוסי שליווה אותו אמר לו להביט היטב בנוף כי לעולם לא יראה שוב את מולדתו. "צחקתי ואמרתי לו, 'אני היסטוריון – אני לא רק מרגיש, אני לא רק מאמין – אני יודע שאחזור למולדתי. וזה יקרה הרבה יותר מהר מכפי שאתה חושב".
