עינב שימרון-גרינבוים משמשת בשש השנים האחרונות כסמנכ"לית הסברה ויחסים בינלאומיים במשרד הבריאות. היא ממונה על ניהול קמפיינים, כולל בתקופת הקורונה, ואחראית על מערך הדוברות. לאחרונה הודיעה שבכוונתה לסיים את תפקידה. כעת היא מגיבה לביקורת שנמתחת על ההסברה במהלך המגפה, מספרת על ההתמודדות עם פייק ניוז, וטוענת שהבעיה נמצאת בכלל במשמעת של הציבור.
הציבור מבולבל. יש תו ירוק, שמח וסגול. קשה לעקוב.
"אנחנו מסבירים את המדיניות. מהסקרים שיש לנו עולה שהציבור מודע להנחיות. רק בימים האחרונים מנכ"ל המשרד פרופ' נחמן אש קרא לציבור לא לטוס".
בדיוק, ונתב"ג מלא בטסים.
"בפירוש יש כאן הפרה. הציבור יודע שעלולים להיכנס וריאנטים. הוא מכיר את ההנחיות ויודע שמומלץ לא לטוס לחו"ל, וכשחוזרים צריך להיכנס לבידוד. לנו יש אחריות להסביר, והציבור צריך לנהוג באחריות כדי שתהיה שגרת חיים תקינה. אי אפשר להאשים את כל הציבור. יש אנשים שמפירים את ההנחיות, אבל זה לא משום שהם לא מכירים אותן. אנשים מבינים שיש הגבלות. מתחתנים מבינים שיש הנחיות לחתונה. אנשים מבינים מה המשמעות של בדיקות בכניסה למקומות. בישראל אחוז המתחסנים היה גבוה, זה לא אפקט של הסברה?".
איזה ציון היית נותנת למערך ההסברה של משרד הבריאות?
"עשר", שימרון-גרינבוים משיבה, ומוסיפה מיד: "השאיפה היא להגיע לציון 100. אנחנו באמת עושים לילות כימים כדי לתת מענה מקסימלי בכל המישורים. הקמתי בשנה הזו שישה מטות הסברה שונים".
כמה עובדים יש במערך שאותו את מנהלת?
"בסך הכל שבעה, אבל לצד עשרות עובדים במיקור חוץ במטות המגזרים והקהילות השונים. דובר צה"ל מתנהל עם 400 דוברים ואני עם שבעה. לכן גייסנו עובדים במיקור חוץ. אנחנו בהחלט זקוקים לכוח אדם נוסף".
יש ניסיון להתאים את המסרים לקהילות השונות?
"ההוצאה על קמפיינים הייתה בסך 200 מיליון שקלים. הקמפיינים שלנו הם מבוססי סקרים, וכל מסר יוצא בכל השפות ולכל הקהלים. יש אלמנטים של התאמה תרבותית. למשל מילים שלא משתמשים בהן בחברה החרדית".
המשרד עדיין לא מפרסם באופן שקוף פרטים נרחבים על החולים הקשים. למשל כמה מהם סבלו ממחלות רקע, כמה הגיעו לבתי החולים מסיבה אחרת.
"כל יום, כבר שנה וחצי, מפורסם תקציר של מה שעולה בהערכת המצב בבוקר. ככל שיש עיתונאי שמבקש פילוחים כאלה ואחרים, הוא פונה אלינו ואנחנו משיבים. מה שמעניין את כולם אנחנו מוציאים מדי יום".
מדוע ההסכם עם חברת פייזר, על כל סעיפיו, לא נחשף לציבור?
"ההסכם מפורסם באתר המשרד. יש נתונים מסחריים שעל פי החלטת המחלקה המשפטית לא יכולים להתפרסם".
לא פעם בכירי המשרד מעבירים מסר מסוים, ויממה לאחר מכן בכירים אחרים מעבירים מסר אחר.
"הם לא רובוטים. לא מכניסים להם קוד עם סיסמה כדי שיגידו בדיוק אותו משפט. הרבה פעמים התקשורת בוחרת להציג את זה כסתירה, למרות שאין סתירה".
ישנו גרעין קשה של אנשים שמסרבים להתחסן. ויתרתם עליו?
"ממש לא ויתרנו. משרד הבריאות משקיע מאמצים מאוד גדולים בנושא. אני מסכימה שהמספרים יותר נמוכים, אבל עדיין מגיעים. אני פועלת כדי להגביר את היענות הציבור. זו המשימה שלי".
מהו המסר שהכי קשה להעביר?
"שמירת המרחק. אנחנו עם חם שאוהב להתחבק ולהתנשק. זה לא קשה מבחינה הסברתית אלא יותר ביישום".
איך את מגיבה לטענה שאתם משתמשים בהפחדה.
"כל מי שמביט בקמפיינים שלנו לא רואה שם הפחדה אלא הסברה - מדוע צריך להתחסן או לעטות מסכות. איפה כאן ההפחדה? יש שיקוף של המצב".
מהי ההצלחה הכי גדולה מבחינתך, ומהו הכישלון הכי גדול?
"ההצלחה הכי גדולה היא מבצע החיסונים. הגיעו לפה מכל העולם ללמוד. מגיעים עדיין עיתונאים ונציגי מדינות כדי ללמוד מה עשינו ואיך עשינו. ההצלחה היא לא רק שלי. אני לא עובדת לבד אלא בהמון מעגלים, עם אנשים מתחום הפרסום וההסברה בכל המגזרים. קושי גדול היה בהתמודדות היומיומית עם פייק ניוז. זה לא כישלון, אבל כן האתגר הכי מורכב שהיה באירוע הזה. שמעתי כבר שמועות שהקורונה היא מחלה רק של יהודים ולא של ערבים; שהספוטניק (החיסון הרוסי) הרבה יותר טוב מפייזר; או מישהי שממגנטת כפיות ברזל לגוף שלה מאז שחוסנה. התברר, אגב, שהיא מתנגדת חיסונים".